אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 28192-08-12

החלטה בתיק ת"פ 28192-08-12

תאריך פרסום : 19/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
28192-08-12
09/06/2013
בפני השופט:
ע' שחם

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. ירון יוסף אנגל
2. מרדכי חסין
3. ערן שפיגל
4. משה (בן יהושע) מרקוביץ
5. אורי (בן יצחק) בן יהודה
6. אורנים מאפיה איזורית בע"מ
7. שלמה א אנגל בע'מ
8. יהודה שניידמן
9. רחמים יצחק חיים סגן
10. י את א ברמן בעמ
11. ישעיהו דודוביץ
12. מרק קינן
13. אלומות חולון בעמ
14. מאפית אחדות חיפה (93) בע"מ
15. מאפית דוידוביץ ובניו בעמ
16. יוחנן אהרונסון
17. מנחם מנדל אוברקוביץ
18. דגנית עין בר תעשיות מזון ואפיה שותפות מוגבלת
19. מאפיה מרחבית קרית שמונה (1986) בע"מ

החלטה

בפניי טענות מקדמיות מטעם נאשמים 1 - 7.

1. הטענות סבות על סעיף 38 לכתב האישום המקורי (הוא סעיף 39 לכתב האישום המתוקן). בסעיף זה מפורטות פגישות שהתקיימו במועדים ומקומות שונים, בין חלק מן הנאשמים. נכתב בסעיף, לעניין זה, כי מדובר "בין היתר" בפגישות האמורות. צוינו גם פגישות נוספות, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, במועדים ומקומות שאינם ידועים למאשימה, בהן נטלו חלק "לכל הפחות" נאשמים 2, 9. הנאשמים 1 - 7 מבקשים כי אורה למאשימה לפרט את כל הפגישות שלכאורה ידועות לה ואשר לטענתה התקיימו לצורך גיבוש ההסדר, יישומו ויישוב מחלוקות לגביו. לחלופין מבוקש להורות למאשימה לתקן את הסעיף באופן שימצה את כל הפגישות הנטענות, בלא לכלול ביטויים כמו "בין היתר" ו"לכל הפחות".

2. נקודת המוצא לדיון מצויה בהוראת סעיף 85(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 (להלן - חוק סדר הדין הפלילי). הוראה זו קובעת כי כתב האישום יכיל את תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם. באופן משלים ותואם, קובעת הוראת סעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי כי נאשם יכול להעלות טענה מקדמית לעניין פגם או פסול בכתב האישום. פגם כאמור יכול למצוא את ביטויו באי קיומה של הוראת סעיף 85(4) לחוק סדר הדין הפלילי.

3. ביסוד הוראת סעיף 85(4) לחוק עומדת תכלית כפולה: (א) לתת לבית המשפט תמונה של האירועים נשוא כתב האישום, ובפרט על החלק המיוחס לכל נאשם ונאשם. (ב) לתת לנאשם תמונה של העובדות שהמאשימה מתכוונת להוכיח כבסיס להרשעתו, וכפועל יוצא מכך, לתכנן כראוי את הגנתו (ראו י' קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני א מהדורה מעודכנת, תשס"ט - 2009, בעמוד 915). בגדר זה, על כתב האישום לפרט נתונים עובדתיים, המלמד על התקיימות יסודותיה של העבירה הנטענת, הן יסוד עובדתי, הן יסוד נפשי (שם, שם). חלקו של הנאשם באירועים הרלוונטי צריך להיות מתואר בבהירות (שם, בעמוד 919; ראו גם בעמוד 1279). עם זאת, אין חובה לכלול התייחסות לטענות הגנה (שם, בעמוד 917). אף אין חובה לכלול את כל שרשרת האירועים הנוגעת לנטען בכתב האישום. די להביא את עיקרי העובדות המצביעות על כך שנתקיימו בנאשם יסודותיה של העבירה, כפי שהוגדרה בחוק (רע"פ 4484/92 רפאל נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(5) 176 (1992), בפיסקה 5). עם זאת, השמטת פרט מהותי המבטא יסוד מיסודות העבירה, או חיוני להצגה הולמת של התנהגות הנאשם או של הנסיבות שאפפו אותה, עשויה להוות פגם לעניין סעיף 149(3) (שם, בעמוד 1280). לא למותר להוסיף, כי בהקשר זה, נתון למנסח כתב האישום שיקול דעת (שם, בעמוד 915).

4. בחינת כתב האישום המתוקן על רקע אמות מידה אלה מביאה למסקנה כי דין טענותיהם של הנאשמים להידחות. טענות הנאשמים סבות על נתונים עובדתיים, אשר אינם מהווים, כשלעצמם, חלק מיסודות העבירות המיוחסות לנאשמים. לשיטת המאשימה, מדובר בנתונים העשויים להוות אינדיקציה ראייתית נסיבתית להוכחת ביצוע העבירות המיוחסות לנאשמים. בנסיבות אלה, רמת הפירוט של הסעיף הנדון עומדת באמות המידה המפורטות לעיל, אשר אינן מחייבות להביא את כל שרשרת האירועים הנוגעים לעניין, כי אם את עיקרי הדברים. הדברים אמורים גם נוכח טענת המאשימה, אשר לא נסתרה בנתונים קונקרטיים, לפיה אין מדובר בהסתרה מכוונת של נתונים הידועים לה, או בשיקול טקטי, כי אם בכורח שמקורו בכך שהמידע שבידה אינו שלם. עניין זה פורט בתגובה שהוגשה על ידי המאשימה (בפסקאות 6 - 7). לעניין זה, טענת הנאשמים כי ההתנהלות נשוא כתב האישום הייתה נתונה למעקב של הרשויות החוקרות, אינה מלמדת מניה וביה על ידיעה בלתי אמצעית על כל פרט ופרט הנוגע להתנהלות.

5. מסקנתי זו מתחזקת נוכח פסיקה אליה מפנה המאשימה, ובה נדחו טענות דומות שהועלו בנסיבות דומות על ידי נאשמים בתיקים בהם נטען לעבירות דומות לאלה שבתיק הנוכחי (ראו, למשל, החלטת כב' השופט נ' סולברג בת.פ. (מחוזי - ירושלים) 960/05 מדינת ישראל נ' מרגלית (2006)). בהקשר זה אין בידי לקבל את הניסיון של הנאשמים 1 - 7 לאבחן את אותה פרשה מן המקרה שבפניי. אכן, באותה פרשה נדונו טענות להגבל עסקי שנמשך שנים. בית המשפט נתן לעניין זה משקל בהחלטתו (בפסקה 40). במקרה הנוכחי מדובר בהגבל עסקי שנמשך מספר חודשים. עם זאת, מדובר בהבחנה שאינה מצביעה על הבדל משמעותי, ובלעז "a distinction without a difference". גם במקרה הנוכחי אין מדובר בכתב אישום הדן באירוע נקודתי, כי אם בטענה להתנהלות שנמשכה פרק זמן משמעותי, לה היו שותפים רבים, על פי הטענה. בנסיבות אלה, הגיונה של ההכרעה בעניין מרגלית, ובפרשות נוספות אליהן מפנה המאשימה, מתקיים אף במקרה הנוכחי.

6. אוסיף ואציין בהקשר זה, כי לא מצאתי בפסיקה אליה מפנים הנאשמים, ובכלל זה החלטת כב' השופט י' שפירא בת.פ. (מחוזי - ירושלים) 377/04 מדינת ישראל נ' וול ואח' (26.9.04), בפסקה 5, דבר מה העשוי להביא למסקנה שונה. אדרבא, באמור בהחלטה האמורה, בפסקה 7, יש כדי לחזק את המסקנה אליה הגעתי. הוא הדין ברע"פ 9718/04 טאלב נ' מדינת ישראל (25.11.07). הנאשמים הפנו לפסק דין המיעוט באותה פרשה. מפסק דינה של דעת הרוב באותה פרשה לא ניתן להסיק על תמיכה בטיעוניהם, כי אם על היפוכו של דבר (ראו במיוחד בפסקה 7 לפסק דינה של כב' השופטת ע' ארבל).

7. לא למותר לציין, כי המקרה הנוכחי שונה מהותית מזה שנדון בהחלטה שנתתי בת.פ. 34268-03-12, אליה מפנים הנאשמים בטענותיהם. באותה פרשה הוריתי על מחיקת ביטויים דומים מכתב האישום. עמדתי שם על כך, שהשימוש בביטויים האמורים "עלול להוות פתח לייחוס הסכמות ואמירות נוספות אשר זכרן המפורש לא בא בכתב האישום". היינו, השימוש באותם ביטויים נגע לעצם העבירות שיוחסו לנאשמים שם. כמבואר, זה אינו המקרה בכתב האישום הנוכחי, המפרט באופן ברור וממצה את תוכן ההסכמות אותן מייחסת המאשימה לנאשמים.

8. התוצאה של כל האמור היא, כי הטענות המקדמיות של הנאשמים 1 - 7 נדחות.

 

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ