החלטה בתיק ת"פ 25861-09-10

1.         בתאריך 09/10/11 קבעתי כי הנאשם עבר עבירה של החזקת סכין, בכך שביום 19/05/09 בסמוך לחצות החזיק הנאשם ברכב בו נהג בסכין. לטענת הנאשם החזיק בה לצורך הגנה עצמית.

2.         ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות ומאסר על תנאי, בהדגישו את נסיבות החזקת הסכין, קרי, שעת לילה מאוחרת, סוג הסכין וההסבר להחזקתה.

            עוד ציין ב"כ המאשימה את הצורך להילחם בתופעת הסכינאות וכי נקבע על ידי בית המשפט העליון ברע"פ 529/10 מפי כב' השופט ג'ובראן כי ככלל אין מקום שלא להרשיע בעבירה זו.

3.         מנגד ב"כ הנאשם ביקש שלא להרשיע את הנאשם וזאת נוכח הלכת כתב והנאשם אשר עומד בקריטריונים שנקבעו בפסק דין זה. עוד הדגיש ב"כ הנאשם כי הנאשם הודה למרות שלא הודעה לו על זכותו להיוועץ עם עו"ד בעת חקירתו. לתמיכה בטענותיו הגיש רשימה של פסקי דין בהם לא הורשעו נאשמים בנסיבות דומות.

4.         מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי מדובר בנאשם רווק, בן 37, ללא עבר פלילי. הנאשם עבר שינוי דרמטי בחייו מתלמיד בית ספר מקצועי בתיכון ללא תעודת בגרות, השלים הנאשם את לימודיו לאחר השירות הצבאי, סיים לימודי תואר ראשון ולימודי הוראה וכן עומד לסיים את לימודיו לתואר השני. בנוסף עבר טיפול פסיכולוגי פרטני משמעותי לטיפול בבעיותיו.

            מהתסקיר עולה, כי הנאשם מכבד חוק, בעל גבולות וביצע את העבירה על רקע תחושות של חוסר ביטחון וחרדות ללא כל כוונה לעשות בסכין שימוש לרעה.

            עוד עולה מהתסקיר, כי הרשעתו של הנאשם תפגע בו פגיעה ישירה ומשמעותית, שכן מזה שבע שנים עובד כמורה בבית ספר לחינוך מיוחד ומזה ארבע שנים עובד במקביל כמורה להיסטוריה במכינה של האוניברסיטה העברית.

5.         אכן נקבע ברע"פ 529/10 כי יש להחמיר בעבירה של החזקת סכין וזאת על רקע תופעת הסכינאות, שבית המשפט מצווה להילחם בה.

6.         מנגד, במקרה שבפני מתקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות סטייה מהכלל של הרשעת נאשם כפי שנקבע בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל:

            א.         מדובר בעבירה ראשונה ויחידה של הנאשם.

ב.         הסכין נמצאה ברכבו של הנאשם ולא על גופו ולכן נסיבות העבירה וחומרתה אינן במדרג הגבוה.

            ג.          אין קשר בין מעמדו ותפקידיו של הנאשם לביצוע העבירה.

            ד.         העבירה לא פגעה באחרים.

ה.         מהתסקיר עולה כי הסיכוי שהנאשם ישוב ויבצע עבירות נוספות הנו קלוש שכן ההליך שהתנהל נגדו מהווה גורם מרתיע.

ו.          עוד עולה מהתסקיר כי אין מדובר בדפוס התנהגות כרונית של הנאשם. להפך, הנאשם הנו אדם מכבד חוק ומציב גבולות.

ז.          הנאשם לקח אחריות מלאה לביצוע העבירה, התחרט חרטה מלאה וכנה ואף ציין בבית המשפט כי מתבייש במעשיו וכי העבירה שביצע מנוגדת לערכים בהם הוא מאמין.

ח.         ייגרם לנאשם נזק בלתי הפיך במידה ויורשע בדין וזאת נוכח עיסוקו והחשיבות שיש למקום עבודתו לרישום הפלילי.

7.         גם ברע"פ 3446/10 סאלח עבד אלחלים נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון בנסיבות דומות כי למרות שמדובר בעבירה שאינה פשוטה כלל ועיקר, בהתחשב בכך שהנאשם מתפקד באופן נורמטיבי מובהק והשתלב במסלול של לימודים טכנולוגיים, בשל הנזק הרב של ההרשעה, בוטלה הרשעתו של הנאשם.

8.         לפיכך, אינני מרשיעה את הנאשם וקובעת כי עליו לבצע עונש של של"צ.