אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 25561-12-11

החלטה בתיק ת"פ 25561-12-11

תאריך פרסום : 13/03/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
25561-12-11
24/06/2012
בפני השופט:
אדם אור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
פנחס דדון
החלטה
  1. בתיק זה הנאשם מעולם לא התייצב.
  2. ביום 17.5.12 הורה בית המשפט כי על המאשימה להודיע אם הנאשם אותר, ואם הוא לא יאותר יראה בכך בית המשפט חזרה מהאישום בטרם מענה.
  3. בהודעה מיום 20.6.12 מסרה המאשימה כי נתברר כי הנאשם יצא לחו"ל ואין ידוע מתי ישוב. לפיכך היא מבקשת להורות על התליית ההליכים, ע"פ הוראת סעיף 94א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב 1982 (להלן: " חסד"פ").
    המאשימה ביקשה כי ההליכים יותלו במקום ביטול כתב האישום כפי שהורה בית המשפט בהחלטה הקודמת. לטענת המאשימה, אכן, ביטול כתב אישום בטרם מענה איננו בגדר זיכוי, ואם ישוב הנאשם ארצה ניתן יהיה להגיש כתב אישום חדש כנגדו. עם זאת, לא ניתן יהיה לעשות כן בחלוף תקופת ההתיישנות, וזאת בניגוד להתליית הליכים.
  4. סעיף 94א' לחסד"פ המאפשר להתלות הליכים נתווסף לחוק רק בתיקון תשנ"ה בשנת 1995.
    בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כדלקמן:       
    " במקרים לא מעטים, נאשמים אינם מתייצבים להמשך הדיון ואין למצאם. במקרים אלה אין התביעה מוכנה לבקש ביטול האישום, מאחר שביטול כזה כמוהו כזיכוי בדין. עיכוב ההליך בידי היועץ המשפטי לממשלה אינו מסייע, כי ניתן לחדש את ההליכים רק עד תום תקופות מסוימות מיום החלטת העיכוב. התוצאה היא שתיקים אלה נשארים תלויים ועומדים לפני בית המשפט, שנאלץ מעת לעת לקיים ישיבה לבירור המצב, דבר המכביד על הפעילות השוטפת של בית המשפט. מוצע לקבוע הליך חדש של התליית הליכים שלפיו יוכל בית המשפט, כל עוד לא גזר את דינו של הנאשם, להתלות הליך פלילי על פי בקשת בעל דין, כאשר לא ניתן לאתר את הנאשם. התליה זו לא תהווה זיכוי ..." (הצעות חוק תשנ"ג 2194, ע' 277).     
    מהאמור בדברי ההסבר להצעת החוק עולה, כי המטרה של הוספת הסעיף לחסד"פ לא הייתה התלית הליכים במקרה בו הנאשם מעולם לא התייצב בבית המשפט, אלא שבעיקרו נועדה התליית הליכים למקרים בהם המשפט החל ובמהלכו חדל הנאשם להופיע לדיונים, ולכן לא ניתן לחזור מכתב האישום, משום שחזרה כזאת תהווה זיכוי.           
    סעיף 94א' (א) הנ"ל נפתח אמנם בקביעה הכללית כי ניתן להתלות הליכים: " בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין...", אולם סיפא הסעיף מלמד כי בית המשפט יתלה הליכים כאשר: " ...נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו". מניסוח זה, ובעיקר מהתיבה "להמשך משפטו", ניתן ללמוד כי הכוונה היתה לנאשם שמשפטו כבר החל, ולא לנאשם שמעולם לא נכח באולמו של בית המשפט.
  5. בעניין יורם גיל, קבע כב' השופט מודריק בהחלטה מיום 30.11.95 (ת"פ (מח' תל-אביב) 60/94 - מדינת ישראל נ' יורם גיל (1995)), כי התנאי הכלול בסעיף 94א' לחוק סדר הדין הפלילי הוא למעשה בגין כשלון ההבאה של הנאשם למשפט. כשמדובר ב"הבאה" מחוץ למדינה, ההליך הננקט הוא "הסגרה". בהעדר הליך כזה, לא ניתן לקבוע כי לא ניתן להביאו לבית המשפט, ואין מקום להשתמש בסמכות לפי סעיף 94א' לחסד"פ.        
    עם זאת, כב' השופט מודריק דחה את הטענה הנוספת של ההגנה, לפיה סעיף 94א' הנ"ל מתייחס רק לאי יכולת להביא את הנאשם ל"המשך המשפט", היינו שהסעיף לא נועד למקרים בהם טרם החל המשפט. נקבע כי בנסיבות רגילות לא יתהווה יתרון לנאשם גם אם תאומץ הפרשנות הרגילה של "המשך" משפט (דהיינו השלב שלאחר ההקראה), שהרי במקרה הרגיל ניתן למחוק את האישום ולשוב ולהגיש אותו והפועל היוצא של המהלך הזה כמוהו כ"התליית הליכים". אולם במקרה יוצא הדופן שעמד בפני השופט מודריק, מחיקת האישום תקנה לנאשם יתרון שאינו מגיע לו, משום שלאחר המחיקה לא ניתן יהיה לקיים את הליכי ההסגרה.
  6. בבקשה דומה דנה כב' השופטת בלטמן-קדראי במסגרת ת"פ (אילת) 1694/03 - מדינת ישראל נ' לוי רונן (2004).         בעניין זה נקבע על ידה כדלקמן:            
    "משמעות התלייה היא כי תלוי ועומד בבית המשפט תיק אשר ניתן בכל עת אף ללא הגבלת התיישנות  לחדשו. הסדר מיוחד זה מתאים למצב בו החל כבר המשפט, שאז הימנעותו של הנאשם מלהתייצב מעידה פעמים רבות על התחמקות. במקרה כאמור אף סביר וראוי כי הדיון יחל מהשלב אליו הגיע עובר להתלייתו, על מנת לחסוך את הצורך בחזרה על דיונים מהותיים שכבר נשמעו. הסדר זה של התלייה אף חיוני במצב זה, בשים לב לכך שבמקרה בו החל המשפט, לא ניתן להביא לסיום התהליך ללא זיכוי [אלא בהסכמת הנאשם] וראה לעניין זה הוראת סעיף 94א' סיפא לחוק. אך המצב בו תלויים ועומדים בבית המשפט תיקים מותלים מערים קשיים שונים... ...לכן, מקובלת כיום הגישה לפיה ההליך הראוי, במקרים בם טרם החל הדיון בתיק פלילי והנאשם איננו מאותר, הינו מתן הוראה לגבי מחיקת האישום. מחיקת האישום מאפשרת את ביטול התיק והוצאתו מטיפול מזכירותי ומערכתי כלשהו, והכל מבלי לגרוע באפשרות לחזור ולדון בעניינו של נאשם שתיקו נמחק כאשר יאותר ויוגש כתב אישום חדש-ישן בעניינו... ... כמו כן, אין כל משמעות במקרים כאלה לאפשרות לחדש ההליך מהשלב אליו הגיע, שכן לא היתה בתיק כל התקדמות מהותית קודם לאיתור הנאשם..." (שם, ההדגשות שלי).
  7. אין לי אלא להצטרף למסקנותיה של כב' השופטת בלטמן קדראי. 
    ככלל, אין מקום להותיר תיק תלוי ועומד ללא תוחלת. בפועל, בכתבי אישום רבים נאשמים אינם מאותרים. אחרי כמה נסיונות איתור, רואה בית המשפט בהעדר האיתור כחזרה מהאישום לפני מענה ומבוטל כתב האישום. נאשם כזה מוכרז "דרוש חקירה" וכאשר הוא מאותר, מוגש כתב אישום חדש.        
    ממילא, ביטול כתב אישום לפני מענה איננו מונע הגשת כתב אישום מחודש.          
    סעיף 94א' נוסף לחסד"פ כדי לפתור מצוקה כאשר הנאשם נעדר מהדיונים לאחר שהמשפט החל. ואולם, כאשר המשפט טרם החל, אין מקום להותיר על כנם במצבת בית המשפט תיקים רבים אלה, תלויים ועומדים ללא סיבה ראויה, רק בשל האפשרות הקלושה כי אולי יתבקש לחדשם בחלוף תקופת ההתיישנות.
  8. מקובל עלי, כי מעבר למקרה שתואר ע"י כב' השופט מודריק בעניין יורם גיל, ייתכנו נסיבות אחרות בהן לא יהיה מקום לביטול אישום אלא להתלייה בלבד אף שהמשפט טרם החל. כך למשל, כאשר הנאשם שוחרר לחלופת מעצר, עלול ביטול האישום להביא לאיון הערבויות, גם אם יוגש כתב אישום מחדש לאחר האיתור (ור' בהיקש, דברי בית המשפט העליון בעניין ה"ריק" שעשויה להותיר החלטה על ביטול אישום עקב הפרת חובת יידוע: בש"פ 5310/07 יוסי כשכאש נ' מדינת ישראל, (2007)). ייתכן שבנסיבות אלה יהיה מקום להתלייה תחת ביטול האישום, גם אם המשפט טרם החל.
  9. ואולם ככלל, באיזון בין החלופות השונות, בהעדר נסיבה יוצאת דופן כזו, נראה לי כי כאשר נאשם לא מאותר ומשפטו טרם החל, מוטב להורות על ביטול האישום טרם מענה, מאשר על התליית ההליכים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ