ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
2212-08
23/01/2011
|
בפני השופט:
דבורה עטר
|
| - נגד - |
התובע:
מ.י. פרקליטות מחוז המרכז
|
הנתבע:
הראל סלע
|
| החלטה |
1. הבקשה שבפני הינה להורות על הפרדת האישום ה-11 מיתר האישומים נשוא כתב האישום.
2. נגד הנאשם 2 הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות , לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים.
3. ב"כ הנאשם טען כי מלכתחילה לא היה מקום לצרף את האישום ה-11 לכתב האישום. שכן אין עסקינן במעשה דומה ו/או עובדות דומות במסגרת אותה הפרשה, כדרישת סעיף 86 לחסד"פ (להלן:"הטענה הראשונה") .
עוד טען ב"כ הנאשם כי אף אם ידחה בית המשפט את הטענה הראשונה הרי שיש להיעתר לבקשה ולהורות על הפרדת האישום ה-11 מכוח סעיף 88 לחסד"פ. זאת על מנת שלא להשחיר את פניו של הנאשם אל מול בית המשפט לנוכח האישומים האחרים ואף למניעת עיוות דין לנאשם ופגיעה בהגנתו. לרבות ככל הנוגע לאפשרות העלאת טענת הגנה מן הצדק, זוטי דברים או העמדה לדין משמעתי חלף הגשת כתב האישום לאור השוני המהותי בין האירוע נשוא האישום ה-11 ליתר פרטי האישום. (להלן:"הטענה השנייה")
4. ב"כ המאשימה טען מנגד כי דין הטענה הראשונה להידחות. שכן כלל האישומים מגוללים ביצוע לכאורה של סדרת מעשים המהווים פרשה אחת, על ידי הנאשם במסגרת תפקידו כאיש ציבור, במהלך השנים 2003 ועד 2005.
באשר לטענה השנייה טען ב"כ המאשימה כי לא קם חשש לעיוות דין שכן במותב מקצועי עסקינן אשר יבחן כל אחד מן האישומים ויכריע בהם לגופם. עוד ציין כי יש לדחות את הבקשה אף לצורך יעילות הדיון שכן ייגרם שיהוי בהליך המשפטי לנוכח היעתרות לבקשה בשלב זה. בהקשר זה אף טען ב"כ המאשימה כי בטענה מקדמית עסקינן אשר היה על ב"כ הנאשם להעלותה בפתח הדיון.
דיון
5. באשר לטענה הראשונה יצוין תחילה כי המדובר למעשה בטענה מקדמית בדבר פגם או פסול בכתב האישום. היה מקום להעלותה בפתח הדיון וטרם מענה לכתב האישום ונדרשת רשות מעם בית המשפט להעלותה בשלב בו הועלתה.
יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון ברע"פ 2852/09 ליבוביץ' נ' מדינת ישראל :
"... מדובר בטענה מקדמית לפגם בכתב-האישום. בהתאם להוראת סעיף 151 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, המועד להעלאת טענה ממין זה הינו בסמוך לאחר תחילת המשפט ועוד בטרם מתן מענה לכתב-האישום. אין להעלותה לאחר חלוף מועד זה אלא ברשות בית-המשפט (ע"פ 3948/03 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 9 לפסק-דינו של השופט ד' חשין ([פורסם בנבו], 13.11.2006)). על הטעם שבבסיס הוראת סעיף 151 הנ"ל עמד הנשיא מ' שמגר:
"...הסייג שעניינו מועד העלאת טענה לפי סעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 לא נקבע בעלמא, אלא הגיונו עמו: מי שמבקש לטעון נגד פגם או פסול, יעשה זאת על אתר. צריך להיות טעם סביר להשהיית כל התייחסות לפגם המתגלה באישום, כאשר במקום זאת מתקיים דיון באישום לגופו, ומועלה על ידי הנאשם טיעון ענייני לגבי עובדותיו; לכן דרוש אישורו של בית המשפט להעלאת הטענה בשלב מאוחר והאישור לא ינתן על ידי בית המשפט אם המדובר בפגם שולי וחסר השלכה על יכולת ההתגוננות של הנאשם..." (רע"פ 72/87 שקיר נ' מדינת ישראל, בפסקה 4 לפסק-הדין ([פורסם בנבו] , 11.11.87))."
6. ובענייננו, העלה ב"כ הנאשם את הטענה הראשונה בחלוף פרק זמן ממושך מאז הגשת כתב האישום ומתן המענה לכתב האישום. זאת מבלי שביקש היתר מבית המשפט לעשות כן ומבלי שנתן כל טעם לאיחור בהעלאת הטענה ואך בשל כך היה דין הטענה הראשונה להידחות.
7. ואולם כפי שיצוין עתה דין הטענות להידחות גם לגופן.
הבסיס לטענה הראשונה הינו סעיף 86 לחוק העונשין שזוהי לשונו:
"צירוף אישומים
מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת ; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע. "
עניין זה נדון בבג"ץ 5283/98 ג'ומעה חדר נ' הרכב כב' השופטים י' צמח, מ' נאור,מ' ארד, שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים (להלן:"בג"צ ג'ומעה") ונקבע כדלקמן: