אזכיר כי הבקשה שלפני, היא בקשה לפיצוי בגין הוצאות הגנה לפי סעיף 80 לחוק העונשין. ביום 2.1.12 נתתי החלטת ביניים ובהחלטתי קבעתי כי בטרם אתן החלטה סופית בבקשה, ראוי שהמאשימה תברר נסיבות חקירתו של אדם, אלמוני שלפי הטענה התחזה בשמו של הנאשם, וכן לברר נסיבות העמדת הנאשם לדין, על לא עוול בכפו.
בהמשך להחלטתי כאמור התקבלה ביום 7.2.12 התייחסות קצין החקירות פקד יעקב בלוקי ראש מחלק עבירות קלות במשטרת מרחב איילון.
התייחסות זו בהירה מקיפה ויש בה הסבר מפורט להשתלשלות העניינים עד כדי המסקנה כי מחמת כשל בהתנהלות החקירה, לא זוהה החשוד אשר בנסיבות הרלבנטיות החזיק לכאורה סכין בניגוד לחוק, על פי המחויב באמצעות תעודת זהות או באמצעי זיהוי ראוי אחר. משום כך, לפי ההסבר שלפני, נחקר אדם אחר ולא הנאשם, אדם שהזדהה בשמו של הנאשם. מכל מקום, ההתחזות התבררה מתוך השוואת טביעות אצבעותיו של הנאשם אל מול טביעת האצבע שנטלה החוקרת מהאלמוני לאחר שגבתה עדותו.
ומכאן אל הבקשה לפיצוי. ראשית לכל, לשאלה האם מדובר בביטול כתב אישום על פי סעיף 94 (א) או שמא על פי סעיף 94 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ''ב - 1982? (להלן - "החוק") השאלה רלבנטית משום הוראת סעיף 80 לחוק העונשין. סעיף זה קובע כי רשאי בית המשפט להורות על תשלום הוצאות הגנתו של נאשם או על מעצרו או מאסרו "בשל האשמה ממנה זוכה או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ''ב - 1982 בסכום שייראה לבית המשפט.." (סעיף 80 (א) לחוק העונשין). משמע אם בוטל כתב האישום על בסיס סעיף 94(א) לחוק אזי לא תהיה תחולה לסעיף 80 הנ''ל.
קיימת הבחנה ברורה בין סעיפים הקטנים (א) ו-(ב) לחוק. הראשון הוא ביטול כתב האישום בטרם תשובת הנאשם לכתב האישום והשני הוא "בכל עת עד להכרעת הדין..."משמע בכל עת למעט בטרם תשובת הנאשם לכתב האישום כאמור בסעיף קטן (א).
האם נתקבלה תשובת הנאשם לכתב האישום? בחינת התשובה לשאלה זו חייבת להיות מהותית ולא פורמלית רוצה לומר כי אף אם נרשם בפרוטוקול או הוחלט כי לאחר שטען הנאשם כי לא הוא האדם שנחקר בגין העבירה, והדיון נדחה ל"הקראה" או אף אם נקבע כי ביטול כתב האישום הוא "בטרם הקראה" אין בכך כדי לשלול קביעה מהותית כי ניתנה תשובת נאשם לכתב האישום. הדברים נכונים הם אף אם מחמת כשל או תקלה לא נתמלא תנאי הסכמת הנאשם לביטול כתב האישום כפי הוראת סעיף 94(ב) לחוק. (ראו החסר בפרוטוקול מיום 25.9.11). ממילא אני רואה תשובת ב''כ הנאשם, בישיבת בית המשפט הנ''ל, לבקשת התביעה לחזור מכתב האישום לפיה יש בפיו טענה לפיצוי לפי סעיף 80, כהסכמה לביטול כתב האישום.
במקרה דנן, אני רואה טענתו של הנאשם כי "במקום אחר היה" וכי לא הוא אשר נחקר (ראו דברי בא כוח הנאשם בישיבת בית המשפט מיום 23.11.10), כתשובה לכתב האישום. משמע ביטול כתב האישום במקרה דנן היה לאחר תשובת הנאשם ומשום כך, מתקיים הבסיס לדיון לפי סעיף 80 (א) לחוק העונשין.
השאלה הבאה שיש ליתן עליה הדעת האם קיימת עילה לפיצוי בהתאם לסעיף 80 (א) לחוק העונשין? העילה הקבועה בסעיף זה מבוססת על שתיים חלופיות: "שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת..." במקרה דנן, אני מקבל כי מבחינת הגשת כתב האישום, דהיינו בטרם הגיש תובע כתב האישום, היה לפניו נתונים שהיוו בסיס לכתב האישום. התובע לא יכול היה לדעת אודות הכשל של החוקרת אשר גבתה הודעת חשוד מבלי לזהותו כפי המחויב. משמע, אני קובע כי היה בסיס לכתב האישום. באשר לשאלה האחרת "נסיבות אחרות המצדיקות זאת..." אני סבור שלנוכח הכשל שכשלה המשטרה בכך שחוקרת משטרה, האמונה על חקירת חשודים, מסתפקת בזיהוי החשוד על פי הבל פיו, ומשום כך, הכשילה את התביעה, אני סבור שמתקיימת העילה השנייה.
ומכאן לשאלה מה סכום הפיצוי לו זכאי הנאשם. אכן, סעיף 80 קובע כי הסכום יהיה "בסכום שייראה לבית המשפט", אלא שסעיף 80 (ב) לחוק העונשין מקנה סמכות לשר המשפטים לקבוע סכומים מירביים לפיצוי. ואכן, השר קבע כפי סמכותו בתקנות סדר הדין הפלילי (פיצויים בשל מעצר או מאסר) תשמ''ב - 1982 סכומים כאמור.
על הסכומים המעודכנים (ת''ק 7016 מיום 14.7.11) הם כדלקמן:
לימוד התיק, עבודת הכנה, ישיבה ראשונה בבית המשפט 2,294 ש''ח.
ישיבה נוספת אחרי הישיבה הראשונה 688 ש''ח.
בתיק זה התקיימו ארבע ישיבות משמע שלוש מעבר לישיבה הראשוה.
על פי תקנות אלה הסכום המירבי לפיצוי הוא 4,358 ש''ח.
אני נעתר לבקשת ב''כ הנאשם ומוסיף לסכום הפיצוי 50% מהסכום המירבי משמע הסכום הכולל לרבות תוספת מע''מ הוא 7,582 ש''ח.
ב''כ הנאשם דרש תשלום בגין עוגמת נפש השפלה וטירטורים, אלא שכמובן לנוכח ההליך שלפני שאיננו תביעת נזיקין אלא הליך מיוחד אין בסיס לדרישה זו.
סוף דבר שאני מחייב את התביעה לשלם לנאשם סך של 7,587 ש''ח.
מזכירות בית המשפט תעביר החלטה זו לבאי כוח הצדדים.
ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ב, 07 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.