החלטה בתיק ת"פ 040355/03

1.         בפני בקשה להחזיר ערבויות אשר הופקדו על ידי המבקשים, סך 10,000 ש"ח כולל (כתיקון סנגור היום בעת השמעת ההחלטה), "להבטחת התייצבותם למשפט ולהתייצבותם לנשיאת עונש המאסר" כדברי נוסח הבקשה בכתב.

עיקר נימוקי המבקשים הוא, כי משהסתיים משפטם והחלו הם לרצות עונשם, הרי אין עוד טעם לעכב החזרת סכום הערבויות אשר הופקדו.

המשיבה, התנגדה לשחרור הערבויות בטענתה הראשונה כי טרם שולמו הפיצויים אשר נגזרו על המבקשים (וראה להלן).

הביאו המבקשים לידיעת בימ"ש כי נערכה סולחה בין הנאשמים למתלוננים.

כנטען על ידי מבקשים, כי בעקבות אותה סולחה - אשר במסגרתה שילמו המבקשים פיצויים למתלוננים - ויתרו האחרונים על כל תביעה או טענה כנגד הנאשמים (ראה הסכם הסולחה המצורף לבקשה).

מתוך והמדינה התנגדה לשחרור הערבויות נקבע דיון בבקשה.

בישיבה הראשונה נמסרו מטעמיה של המדינה לידי בימ"ש הלכות אשר נקבעו בבימ"ש השלום בת"פ 03564/99 ב"ש 2317/99 (להלן -  רעאד ואח' - שלום), ופסק הדין אשר ניתן בע"פ 071152/00, בפני הרכב ס"נ י' גרוס בת"א, באותו עניין ( רעאד ואח' -  המחוזי).

מתוך והמבקשים לא הובאו, נדחה הדיון מיום 15.3.05 לתאריך 21.3.05 במעמד הצדדים. אותו יום - טענו הצדדים באופן מסודר, כל צד על פי מידותיו.

בית המשפט, הפנה הצדדים בעת דיון להלכות שונות לעניין סעיף 77 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (ראה פרוט' עמ' 5) וביקש התייחסותם של הצדדים, אם נדרשת כזו, לאותן הלכות. זאת - מתוך וההלכות אשר הוגשו, של בימ"ש שלום והמחוזי לעיל, עניינן בתאריך הקודם להלכות של רע"פ 2976/01 אסף נ' מ"י נו(3) 418 (להלן- "אסף"); רע"פ 228/05 יאגודייב נ' מ"י (לא פורסם) (להלן - "יגודייב"); ולפ"ח (ת"א) 1168/02 מ"י נ' ניזרי באשר לאופיים של פיצויים על פי חוק העונשין סעיף 77, שם.

כי כך, הגישו הצדדים השלמות טיעון, כל אחד בתורו, כאשר כל צד טוען על פי מידותיו.

2.         עו"ד שחק, בא כוחם המלומד של המבקשים הפנה להוראות חוק סדר הדין הפלילי נוסח משולב) תשמ"ב-1982 סעיף 48, שם. באמירתו כי הסעיף מתמודד עם נושא השחרור ממעצר ולא אמור להתמודד עם ביצוע גזר דין .

הפנה הוא למילות הסעיף. באמירתו, כי משמעותו היא התייצבות למאסר, אך לא ערבות לביצוע גזר הדין בשלמותו.

3.         בדברי המדינה, באותה ישיבה, כי הגישו את פסקי הדין של בימ"ש השלום בימ"ש המחוזי בענין רעאד בישיבה הקודמת, על מנת להדגיש, כי הפיצוי חלק הוא מהרכיב הפלילי. באמירתם ( שם, עמ' 2 מישיבת יום 21.3). "הפיצוי הוא חלק מהעונש והם לא השלימו את נשיאת עונשם כך אנו רואים את זה". (הדגשות שלי - ע.ק.ה).

הפנתה תובעת מלומדת להחלטת השופט פרגו בבימ"ש השלום בענין רעאד. באמירת התביעה, כדברי השופט פרגו, כי: "לצורך העניין שאינם משלמים - הפרו הוראה של בית משפט... בכך יש הפרה של הוראת בית המשפט. זה הקישור לסעיף 48".

משמע - לטענת תביעה, העובדה כי אדם אינו משלם הפיצוי אשר נקבע במעמד גזר הדין ואשר, כטענת תביעה, חלק מהעונש הוא הרי... "מאחר והפקדון שהופקד נועד גם כדי להבטיח כי ישאו עונשם באופן מלא , כולל המאסר, כולל הפיצויים וכל הרכיבים שבית המשפט הטיל עליהם, אפשר לעשות שימוש בכספים על מנת לשלם את הפיצויים למתלוננים". (הדגשות שלי  - עק.ה).

בהפנות תובעת מלומדת להחלטת השופט פרגו לעיל, ובאמצה אותה באשר לאותו חיבור בין הוראות סעיף 244 לחוק העונשין הנ"ל  לבין סעיף 48 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ב-1996.

ומשמע - התזה המובאת על ידי תביעה לעניין זה, ענינה, כי לשון סעיף 48 לחוק סדר הדין הפלילי הנ"ל הכולל אותו תנאי כי ימנע הנאשם מלשבש הליכי משפט.

ושיבוש הליכי משפט מהו, כטענת תביעה, אם לא כלשון חוק העונשין בסעיף 244 - "הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית ו הוצאה לפועל של הוראת בימ"ש.

מאחר וטרם שולם הפיצוי, אשר הינו חלק מגזר הדין, הרי כדברי תביעה, יש בכך משום מניעה או הכשלת הליך שיפוטי, לעניין הוצאה לפועל של הוראת בית משפט לתשלום פיצוי.