אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"מ 29558-05-11

החלטה בתיק ת"מ 29558-05-11

תאריך פרסום : 23/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
29558-05-11
27/09/2011
בפני השופט:
א' קיסרי

- נגד -
התובע:
דרגאם עתאמנה
הנתבע:
מי חדרה בע"מ
החלטה

המבקש הגיש נגד המשיבה בקשה לאשר כייצוגית תובענה שעניינה מחדלה של המשיבה לנהוג בהתאם לסעיף 18ב' לחוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981 (" חוק הגנת הצרכן"), המחייב עוסק, כמשמעו בחוק, לספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה שעניינה ליקויים או פגמים בטובין שאותם הוא מוכר או בשירותים שאותם הוא מספק.

המשיבה, שהיא תאגיד המים והביוב של העיר חדרה הגישה ביום 21.8.11 הודעת חדילה והעניין העומד להכרעה הוא שאלת הגמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו.

סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (" החוק") מורה כי משנמסרה הודעת חדילה והוכח כי הרשות חדלה מן הגבייה אזי לא תאושר תובענה ייצוגית שהוגשה ביחס לגבייה כזו. סעיף 9(ג) לחוק קובע:

"החליט בית המשפט כאמור בס"ק (ב) רשאי הוא -

(1) על אף הוראת סעיף 22, לפסוק גמול למבקש בהתחשב בשיקולים כאמור    

      סעיף 22(ב);

(2) לקבוע שכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23."

בתגובה להודעת החדילה טען המבקש כי לסעיף 9 לחוק אין כלל תחולה הואיל ואין מדובר בבקשה לאשר כייצוגית תובענה נגד רשות להשבת סכומים שנגבו שלא כדין, תובענה שעליה חל פרט 11 לתוספת השנייה לחוק, כי אם תובענה כנגד עוסק כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן שעליה חל פרט 1 לתוספת השנייה לחוק. המשיבה טוענת כי בהיותה תאגיד מים וביוב הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין יש לראותה כרשות, שמשמעות המונח בחוק, ואת התובענה נגדה ככזו שחל עליה פרט 11 לתוספת השנייה ולא פרט 1 לאותה תוספת. בעניין זה הפנתה המשיבה להחלטה שניתנה בבש"א 10835/09 חברת הגיחון בע"מ נ' קורפו (טרם פורסם, 11.2.10) ששם נקבע שבקשה לאישור תביעה ייצוגית שעניינה גבייה שלא כדין של היטל על צריכת מים עודפת הינה תביעה כנגד רשות שעילתה החלטה של רשות כמשמעות המונח בסעיף 5(ב)(2) לחוק.

עיינתי בהחלטה שבבש"א 10835/09 הנ"ל ולא הוסר הספק שיש לי אם אכן דומה הנדון לראיה מפני, שכפי שאמר בית המשפט שם, המבקשת (באותו עניין) היא רשות הפועלת על פי דין והחלטתה (לגבות את ההיטל בגין עודף צריכה) נעשתה " במסגרת מילוי תפקיד ציבורי של המבקשת על פי הדין, מה עוד שגביית מיסים עבור המדינה מהווה כשלעצמה פעולה בעלת אופי של פעולה שלטונית". ספק בעיני אם מסקנה זו רלוונטית בענייננו שכן מקורה של החובה, בגין הפרתה הנטענת הוגשה בקשת האישור בענייננו היא בחוק הגנת הצרכן שבמוקד הוראותיו עומדים יחסי עוסק וצרכן. משאין מחלוקת שמעמדה של המשיבה בענייננו הוא כמעמד עוסק ובאין הוראה השוללת את תחולת חוק הגנת הצרכן על המשיבה אפשר שיש טעם בטענות המבקש שאין מדובר בבקשה לאישור כייצוגית של תביעה שסעיף 9 לחוק חל לגביה.

טענתה האחרת של המשיבה שהמבקש הוא זה שהגיש את התובענה לבית משפט לעניינים מנהליים גם היא אינה יכולה להועיל, הן מפני שבעניינים כגון דא אין התובע (המבקש) נתפס על בחירתו והן, וזה העיקר, מפני שעיון בסעיפי הבקשה והתביעה מלמד שהתביעה הושתתה על הפרה המיוחסת למשיבה של הוראת סעיף 18ב' של חוק הגנת הצרכן.

יחד עם זאת דומה שהמשיבה צודקת כשהיא טוענת שבסופו של דבר הותיר המבקש את עניין תחולת סעיף 9  לחוק לשיקול דעתו של בית המשפט (סעיף 7 לתגובת המבקש להודעת החדילה) ולכן אף שדעתי נוטה לכך שאין מדובר בתובענה לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק, ניתן להשאיר את העניין בצריך עיון ולהכריע בו לעת מצוא. 

על כל פנים, משהוגשה הודעת החדילה אזי במצוות סעיף 9 לחוק יש לדחות את הבקשה, וכך אני מורה. 

בעניין הגמול ושכר הטרחה טוען המבקש כי אף שמדובר בתובענה שההיקף הכספי הכרוך בה הוא נמוך מדובר בתובענה שנועדה לאכוף על המשיבה נורמה שנקבעה בחוק הגנת הצרכן וכי בקביעת סכומי הגמול ושכר הטרחה יש להביא בחשבון גם את הטרחה והסיכון הכרוכים בהגשתה.

המשיבה יוצאת חוצץ נגד טענותיו של המבקש והיא טוענת שיש לדחות מכל וכל את טענותיו של המבקש מפני שהוא נעדר עילת תביעה אישית; שהוא נמנע מפניה מוקדמת אליה ושהבקשה והתביעה הן מבחינת "מיחזור" של תביעות ובקשות אחרות שאותן הגיש בא כוחו.

טענת המשיבה שאין לפסוק גמול ושכר טרחה למבקש ולבא כוחו, מפני שלמבקש אין עילת תביעה אישית, אינה נראית לי ואני דוחה אותה.

טענה זו נסמכת על כך שלמבקש אין זיקה לעיר חדרה שבתחומה פועלת המשיבה ולכן אין הוא יכול לבסס עילה או עניין בתביעה כנדרש בסעיף 4(א) של החוק. אם אכן כך הדבר על המשיבה להוסיף ולהסביר מדוע בעקבות הגשת הבקשה לאישור היא הודיעה את הודעת החדילה שהרי הדעת נותנת שאם יש בסיס לטענתה בעניין העדר עילה אישית למבקש היה הדבר יכול להביא לדחיית בקשתו, אף מבלי צורך שהמשיבה תגיש הודעה בדבר חדילה. מנגד, אם יש קשר בין הגשת הבקשה לאישור לבין הודעת החדילה כי אז השיגה הבקשה לאישור את התכלית הקבועה בסעיף 1(2) של החוק, היינו אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו. די בכך כדי לבסס את זכותו של המבקש לגמול ושל בא כוחו לשכר טרחה.

גם טענת המשיבה בדבר העדר פניה מוקדמת אינה נראית לי מבוססת די הצורך. ראשית, מפני שכבר נקבע שהעדר פניה מוקדמת אינו שולל את זכות המבקש ובא כוחו לגמול ושכר טרחה. שנית, טענת המשיבה (בסעיף 20) לתשובתה ולתשובת המבקש, שלפיה פניה מוקדמת בודאי הייתה מביאה אותה לנהוג בהתאם לחוק הגנת הצרכן, היא תשובה מוקשית מפני שהיא מתעלמת מן העובדה הפשוטה שעל המשיבה להקדים ולנהוג על פי החוק אף מבלי שהנזקקים לשירותיה יפנו אליה בעניין זה.

מול כל אלה יש ממש בטענת המשיבה שהליך זה הוא אחד מכמה שהוגשו על ידי בא כוחו של המבקש כנגד תאגידי מים וביוב אחרים הפועלים באזורים שונים של המדינה. עובדה זו מקהה את עוקצה של טענת המבקש (בסעיף 10 של טיעונו בעניין גמול ושכר טרחה) בדבר הטרחה והסיכון שהמבקש ובא כוחו קיבלו על עצמם בנקיטתו של הליך זה. בעידן שבו תכונת "העתק-הדבק" של מעבד התמלילים היא המושלת בכיפה, קשה לומר שהגשת בקשה, שנראה שהיא אכן זהה לבקשות בכמה וכמה הליכים אחרים נגד תאגידי מים וביוב, כרוכה בטרחה יוצאת דופן או בסיכון מיוחד שיש לגמול בגינו למבקש. 

על רקע אלה נותר, אפוא, שיקול המפורט בסעיפים 22(ב)(2) ו-23(ב)(1) של החוק והוא השיקול של "התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה". כבר ציינתי לעיל את התרשמותי שאך הגשת הבקשה לאישור היא שהביאה את המשיבה להנהיג את האפשרות לפנות אליה טלפונית, כשהפניה פטורה מתשלום, כאמור בסעיף 18ב' של חוק הגנת הצרכן, ובכך אני רואה את התועלת שהביא ההליך לציבור צרכניה של המשיבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ