א. בפניי בקשת המשיבה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישה המבקשת, או לחלופין לקיים דיון מקדמי בטענות המשיבה במסגרת בקשתה לסילוק על הסף.
ב. העובדות הצריכות לעניין, הינן בתמצית אלה:
המבקשת, גב' עירית שוורץ, הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, עיריית טירת כרמל (להלן:
"בקשת האישור").
בבקשת האישור נטען כי המבקשת, תושבת טירת כרמל המחזיקה בדירה, נדרשת לשאת, כמו גם שאר המחזיקים בנכסים בטירת הכרמל, בהיטל ביוב הן מכוח חוק עזר לאיגוד ערים חיפה (ביוב) (היטל), התשכ"א-1961, והן מכוח חוק עזר לטירת כרמל (ביוב), התשל"ו-1975, בגין הקמת מכון לטיהור שפכים. לטענת המבקשת, המדובר בגביה בכפל.
המבקשת טוענת בבקשת האישור, שנוכח טענותיה, קמות לה ולקבוצה אותה היא מבקשת לייצג עילות התביעה הבאות: עשיית עושר ולא במשפט, עילות תביעה מדיני חובת תום הלב הכללית ומתחום המשפט המנהלי, הפרת חובה חקוקה ורשלנות.
בבקשת האישור עותרת המבקשת להשיב לקבוצה את היטל הביוב שגבתה המשיבה ביתר מכוח חוק עזר לאיגוד ערים חיפה (ביוב) (היטל) בתקופה של 24 החודשים שקדמו להגשת בקשת האישור. המבקשת אומדת את סכום התביעה ב-5,741,523 ש"ח
עוד עותרת המבקשת לסעד הצהרתי, לפיו המשיבה אינה רשאית לגבות היטל ביוב מכוח חוק עזר לאיגוד ערים חיפה (ביוב) (היטל) במסגרת הצריכה השוטפת, כל עוד היא גובה את רכיב "מכון הטיהור" במסגרת היטל הביוב מכוח חוק עזר לטירת כרמל (ביוב).
ג. ביום 22.1.2012 הגישה המשיבה בקשה לדחיית מועד דיון ולקביעה כי הדיון שיתקיים יהא דיון מקדמי, ולא דיון בבקשת האישור גופה.
בבקשה נטען כי המשיבה מבקשת להעלות טענות מקדמיות, לרבות טענה בדבר היעדר סמכות עניינית לדון בתובענה, כשלדבריה המדובר בבקשה לביטול חוק עזר, הצריכה להתברר במסגרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק.
לטענת ב"כ המשיבה, קיום דיון בבקשה גופה וחקירת מצהירי הצדדים, בזמן שקיימות טענות מקדמיות מהותיות, יהא בגדר "בזבוז זמן שיפוטי".
ד. בהחלטתי מיום 23.1.2012 קבעתי כי ככל שיש למשיבה טענות מקדמיות, שלדעתה מחייבות הכרעה טרם הדיון בבקשה גופה, יכולה היא להגיש טענותיה בכתב, ואזי אקבע האם יש מקום להחליט בבקשות אלה טרם הדיון או שהן אמורות להיות כלולות בהחלטה שבמסגרת בקשת האישור.
ה. ביום 12.2.2012 הגישה המשיבה את טענותיה המקדמיות בכתב.
בבקשתה עותרת המשיבה לסילוק בקשת האישור על הסף, או לחלופין לקיים דיון מקדמי בבקשתה.
בתמצית, טוענת המשיבה כי הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישה המבקשת, אינה מקימה כל עילת תביעה כנגדה, וכל שכן, אינה מקימה עילת תביעה כנגד המשיבה בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. לטענת המשיבה, המבקשת מלינה כנגד המשיבה שגובה את ההיטלים בהתאם להוראות הדין.
בנוסף, טוענת המשיבה כי הבקשה אינה מצויה בסמכותו של בית משפט זה, אלא בסמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק, וזאת היות והמבקשת עותרת למעשה להורות כי הגביה אשר מבצעת המשיבה מכוח סמכות שבדין - דינה להתבטל, דהיינו, כך לטענת המשיבה, המבקשת עותרת למעשה להכריז כי החיקוק נשוא הבקשה - דינו להתבטל, אולם סמכות זו נתונה באופן בלעדי לבית המשפט הגבוה לצדק.
כמו כן, טוענת המשיבה כי המבקשת לא צירפה להליך בעל דין נדרש, שהוא איגוד ערים חיפה, וזאת בניגוד לתקנה 6 של תקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000.
כמו כן, טוענת המשיבה כי תביעתה של המבקשת התיישנה זה מכבר, שכן ההיטל נגבה על-ידי המשיבה עוד משנת 1997.
ו. ביום 26.2.2012 הגישו באי כוחה של המבקשת את תגובתם לבקשה לסילוק על הסף.
בתגובה טוענים באי כוח המבקשת כי הבקשה לאישור תובענה ייצוגית היא בגדר "הליך סף", ולכן אין להתיר "הליך סף" נוסף אשר הדין אינו מכיר בו. לטענת ב"כ המבקשת, רק במקרים חריגים וקיצוניים, כאשר ברור על פניו שאין בבקשת האישור ולא כלום, יש מקום לקיים דיון נפרד בבקשה לסילוק בקשת האישור על הסף, כל שכן, כאשר המשיבה לא גיבתה את טענותיה במסמך כלשהוא, כגון תצהיר או תחשיב.