ת"ט
בית משפט השלום רמלה
|
740-05-11
07/11/2011
|
בפני השופט:
הרשם דן סעדון
|
| - נגד - |
התובע:
סימה מריאן
|
הנתבע:
איגור דחיס
|
| החלטה |
השאלה הצריכה הכרעה בענייננו היא, האם רשאי זוכה בתיק הוצאה לפועל
לאחר שהגיש לביצוע שטר וההתנגדות לגביו התקבלה, לפתוח
תיק נוסף או לצרף לתיק ההוצאה לפועל בגין שטרות נוספים נגד אותו חייב וזאת שעה שהתביעה השטרית תלויה ועומדת לאחר קבלת ההתנגדות
?
העובדות
המשיב הגיש לביצוע שטר חוב שנחזה להיות בחתימת המבקשת. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השטר ובמסגרתה טענה כי חתימתה על גבי השטר זויפה. במסגרת החקירה הנגדית על תצהיר המבקשת בהתנגדות הוצגו לה שקים הנחזים להיות בחתימתה. המבקשת אישרה בעדותה כי אכן חתומה על שקים אלה. בהתחשב בהצהרה זו של המבקשת הודיע ב"כ המשיב כי הוא מסכים ליתן למבקשת רשות להתגונן וכי במקביל לניהול ההליך המשפטי יגיש לביצוע את השקים שהוצגו למבקשת.
טענות הצדדים
ב"כ המבקשת טוען כי מדובר בהטרדה כפולה של המבקשת באותו בעניין ובניצול לרעה של הליכי משפט. נטען כי מהותית, מדובר בשתי עילות אמנם אולם החוב הוא אותו חוב. על כן נאמר כי הנתבעת לא צריכה להיות מוטרדת בשתי תביעות בגין שתי עילות ויש לצרף לתביעה אחת את כלל העילות נגדה. ב"כ המבקשת טוען כי על ב"כ המשיב למחוק את תביעתו הנוכחית טרם שיגיש את השקים לביצוע או לחלופין כי עליו להמתין לתוצאות בהליך שבעטיו הוגשה התנגדות המבקשת.
ב"כ המשיב טוען כי מכוח עקרון עצמאות העילה השטרית מהווה כל שטר עילה לעצמו ועל כן הוא זכאי לפעול נגד המבקשת הן על פי העילה המגולמת השטר החוב (בגינה התקבלה ההתנגדות) והן בגין העילות המגולמות בשקים שהוגשו לביצוע מבלי שיהיה בעילה אחת כדי לפגוע באחרת. עוד נאמר כי לא היתה קודם לקבלת ההתנגדות סיבה להגשת השקים לביצוע בשים לב לאגרה שיש לשלם עבור פתיחת תיק בגינם. ואחרון: ב"כ המשיב מציין כי ככל שתפתח הדרך לגבות מן המבקשת את דמי השקים ינוכה סכום הגבייה מסכום התביעה השטרית ע"פ שטר החוב.
דיון והכרעה
לדעתי יש לדחות, לפי שעה לפחות, את בקשת ב"כ המבקשת לצרף את העילה השטרית המגולמת בשקים שבכוונת ב"כ המשיב להגיש לביצוע אל העילה השטרית שנדונה במסגרת ההתנגדות שהגישה המבקשת.
יש להבחין בין עילת התביעה העצמאית הנוצרת מכוח אחיזה בשטר לבין עילת התביעה העצמאית הנוצרת מכוח עסקת היסוד במסגרתה נמסר השטר. עיקרון זה נכון בין שמדובר בהבחנה בין שטר לבין עסקת היסוד במסגרתה הוא ניתן ובין שמדובר בהבחנה בין שטר אחד למשנהו. נמצא, כי אין בהגשת השקים לביצוע- המוגשים כאמור מכוח
עילות שונות ונפרדות מאשר זו המגולמת בשטר לגביו התקבלה ההתנגדות - כדי ליצור כפל תביעות בגין אותה עילה. ואכן, ב"כ המבקשת אינו טוען זאת. טענתו היא, כי אין להטריד את התובעת בשתי תביעות נפרדות בגין שתי עילות שונות. שמע מניה, יש לאחד במסגרת תביעה אחת את הדיון בכלל העילות השטריות שיש למשיב נגד המבקשת. טענה זו הגיונה בצידה אולם
בשלב זה אין מקום לקבלה. רישת תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי
מאפשרת (אך אינה מחייבת) תובע " . .
לאחד לתובענה אחת כמה עילות, בין נגד נתבע אחד ובין נגד כמה נתבעים יחד". כאן המקום להעיר כי המקום לשקול את צירוף העילות לכלל "כתב תביעה" אחד יהיה לאחר שתידון ההתנגדות שתוגש, אם תוגש, ביחס לשקים שבכוונת המשיב להגיש לביצוע. היה והשקים יוגשו לביצוע, תוגש התנגדות והיא גם תתקבל- תפתח הדרך בפני איחוד הדיון בשתי התובענות. היה וההתנגדות תידחה - תתייתר ממילא ההכרעה בשאלת צירוף העילות לכדי "כתב טענות" אחד. בשלב זה כאמור יש להניח כי טרם הוגשו השקים לביצוע ובוודאי שטרם הוגשה התנגדות ואין לדעת מה יעלה בגורלה אם וכאשר תוגש. בנסיבות אלה סוגיית צירוף העילות להליך משפטי אחד היא עניין תיאורטי גרידא. עם זאת, ייתכן וניתן יהיה לדון בעניין זה בהמשך כתלות במהלכי הצדדים.
סיכומו של דבר - אין מניעה בשלב זה של הדיון להתיר לב"כ המשיב להגיש לביצוע את השקים אשר המבקשת מודה כי היא חתומה עליהם וזאת תוך שמירת זכות הצדדים לעתור לאחר מכן לאיחוד הדיונים בתובענה, היה ותוגש ותתקבל התנגדות לביצוע השקים האמורים.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י' חשון תשע"ב, 07 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.