1. העניין שבפני, 3 התנגדויות לביצוע שטרות, אשר הוגשו לביצוע במסגרת שלושה תיקי הוצאה לפועל נפרדים.
2. השטרות, סדרת שטרות אשר נמסרו על ידי הנתבעת לתובעת, במסגרת התקשרות שבין הצדדים, בנוגע לעסקה אחת, שעניינה רכישת מעלית וכן רכישת מתקני "ליפט" המשמשים להרמת כלי רכב.
3. על פי הנטען בהתנגדות, הממכר אשר נמכר לנתבעת על ידי התובעת, היה פגום בחוסר התאמה, באופן בו הציוד היה כלל בלתי שמיש, וחסר תועלת לנתבעת. במסגרת זאת, טענה הנתבעת, כי נעשו מספר פניות לתובעת לצורך תיקון והתאמת הממכר, ואולם הצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה בהקשר זה. נתון מהותי נוסף בהקשר זה, הינו העובדה כי בין הצדדים מנוהלים שני הליכים משפטיים נוספים: ת.א. 14129-10-11 המנוהל אצל בית משפט השלום בקריות - תובענה כספית ע"ס כ- 370,000 ש"ח בגין ההתקשרות נשוא ההמחאות כאמור (בנוגע לעסקת רכישת מערכת "ליפט"), וכן ת.א. 25858-10-12 המנוהל אצל בית משפט השלום בעכו, תובענה כספית ע"ס 550,000 ש"ח נוספים (בנוגע לעסקת רכישת המעלית).
4. הנתבעת טוענת בהקשר זה, לזכות קיזוז של החבות השטרית על פי ההמחאות, מול הטענות המפורטות אשר הועלו על ידה במסגרת שתי התובענות כאמור לעיל, ומבקשת היא לראות בכך קיזוז אשר מצדיק מתן רשות להתגונן בפני התובענה.
5. אציין כי ביום 24.5.2012 ניתנה החלטתי, לפיה, ספק אם הטענות אשר הועלו יכולות להוות טענות הגנה ראויות בפני העילה השטרית, שכן אין מדובר בקיזוז קצוב - מה גם שבאותו שלב, רק לגבי אחד מרכיבי העסקה הועלו טענות. אציין, כי בשלב זה, טרם הוגשה התובענה אשר הוגשה לבית משפט השלום בעכו (נתון אשר השתנה עם חלוף הזמן).
6. לאחר בחינה מחודשת של טענות הצדדים כפי שנשמעו בפני בדיון אשר נערך ביום 25.11.2012, ולאחר בחינת טענות המועלות בשני ההליכים המקבילים (כאשר ניתן לראות באמור כטענת קיזוז על דרך ההפנייה), לעמדתי אין מדובר בהודעת קיזוז כנגד חיוב שהינו שטרי גרידא, אלא מדובר במערכת חוזית סבוכה ומורכבת, וכאשר מדובר בצדדים קרובים לשטר, ממילא ניתן, לראות בשטר כחוזה, או כחלק מהמערכת החוזית.
7. ראה לעניין זה, ההלכה הידועה בעניין
דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה(4) 193, שם נפסק :
"
בפרשה שלפנינו העותר והמשיבים הם צדדים קרובים. כל הגנה העומדת למשיבים כנגד זכות העותר על-פי עיסקת היסוד (ההסכם השני) עומדת להם גם כנגד התביעה השטרית. על-כן רשאים המשיבים לטעון, כנגד החבות על-פי השטר...
...אכן, שטר הוא מותנה כאשר חזותו מעידה עליו כי חבותו של העושה היא מותנית. כאשר נקבע בשטר כי התמורה נתקבלה בהתאם לחוזה פלוני, אין לפרש זאת כהתניית החבות על-פי השטר לקיום תנאי החוזה. הפרשנות של הוראה כזו אינה אלא זו שהעושה מציין את הטעם לעשיית השטר. קביעה כזו אינה פוגמת בשטר. אך כאמור, לאור המסקנה שאליה הגיע בית-המשפט העליון, אין לנו צורך לבחון מחדש שאלה זו. כמו כן אין לי צורך לבחון השאלה באשר לדרכי הפרשנות של לשון השטר. אף כאן יש להבחין בין צדדים קרובים לצדדים רחוקים. בכל הנוגע לצדדים קרובים, יחולו על פרשנות השטר הדינים הרגילים של פרשנות חוזה..."
8. ואוסיף. סעיף 53 (א) ל
חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 קובע: "
חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים."
9. ככל שנחיל מכח פסה"ד בעניין צמח, את כללי הפרשנות החוזיים כאמור בסעיף 53 (א) לחוק על הצדדים, שהינם צדדים קרובים לשטר, הרי שככל שמדובר בעסקה אחת שלובה (והרי הסכם ההלוואה הינו תוספת להסכם הזמנת המערכת), הרי שדרישת הפירוט אינה הדרישה המחמירה של סעיף 53 (א) סיפא, אלא הדרישה המקלה יותר, של סעיף 53 (א) רישא. (אציין כי בדין הפנה ב"כ התובעת לפסקי הדין בעניין פיין אלומיניום ובעניין דו-עץ נ' ויסנברג, ואולם נסיבות מקרה זה שונות הן בתכלית, ותואמות את האמור בפסה"ד בעניין נורדלנד).
10. בית המשפט העליון נדרש לסוגיה מעין זאת ב
ע"א 6250/98 nordland papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג (2) 274, שם נפסק:
"
דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עיסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על-כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם "עיסקה אחת". אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עיסקה אחת" הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב."
11. משהגעתי לכלל מסקנה כי אכן מדובר באותה התקשרות על שני רכיביה (המעלית וה"ליפט"), סבורני כי די בטענת הקיזוז, הגם שאינה מפורטת וקצובה באופן מוחלט (אציין כי הודעת קיזוז מפורשת ומפורטת לא הוגשה כלל, וההתנגדות הוגשה ללא תימוכין אלא על דרך ההפניה), כדי להוות הגנה אפשרית בפני התובענה, ובשלב דיוני זה, די באופן בו הועלתה הטענה, כדי להצדיק קבלת ההתנגדות, הגם שבאופן דחוק יחסית.
12. אציין כי מר מיכאל מרג'י אשר העיד בפני מטעם הנתבעת (ואשר בעבר היה עובד התובעת), הבהיר כי הציוד מצוי בשימוש בפועל, וכי תוקן; ואולם התמורה לא שולמה לתובעת (כאשר מסתבר שאין מדובר בציוד שאינו שמיש), קבלות בגין התיקונים הנטענים לא הוצגו, ואף עלות התיקונים לא נקצבה כלל. צירופם של שני אלו, מעמיד את טענות ההגנה כדחוקות - אם כי כאפשריות.
13. רמת הפירוט הנמוכה יחסית של ההתנגדות, מצדיקה התניית קבלת ההתנגדות, בהפקדת ערובה כספית ראויה. אציין כי שיעור ההמחאות הינו ניכר, ועל פי החלטת ביהמ"ש הופקדה ערבות בשיעור 25,000 ש"ח בלבד. אפנה עוד לדברי ב"כ הנתבעת כי אף הוא אינו שולל באופן מוחלט את ההצדקה להגדלת הסכום המופקד כתנאי לקבלת ההתנגדות. עוד אוסיף, בהתחשב בדברי ב"כ התובעת, כי בשים לב לרמת הפירוט הנמוכה יחסית, טענת הקיזוז לא רק שאינה קצובה, אלא אף קשה מאוד להבין מהו גובה הקיזוז הנטען (אם כי ברור שהתובענות אשר הוגשו בשני ההליכים כאמור לעיל, עולות בהיקפן על שלושת תיקי ההוצאה לפועל).
14. תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, מסמיכה את רשם ביהמ"ש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים.
15. יחד עם זאת, פסיקת בתי המשפט סייגה סמכות זאת, ונקבע כי יש להשתמש בסמכות זאת בשיקול דעת, כאשר סיכויי ההגנה הינם דחוקים עד מאוד, ותצהיר ההגנה "כמעט" שאינו מגלה הגנה (ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 413, ע"א 219/65 דגני וקורנפלד נ' דגני, פ"ד יט (4) 149 וכן ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (3) 757).
16. ייאמר כי ניתן להגמיש את התנאים ולגוונם בצורות השונות של ערובות וערבויות, ההולמות את נסיבות הענין (ע"א (ת"א) 458/80 מיטווך ובניו נ' בראל, פ"מ תשמ"א (1) 476).