1. בפני התנגדות לביצוע שטר על סך 10,600 ש"ח, שנמסר על ידי המבקש למשיבה, וחולל מסיבת "ניתנה הוראת ביטול".
המבקש טוען, כי כבעלים של בית דפוס בשם "דפוס רימון בע"מ", ולאחר שנעשתה אליו פניה מטעם נציג המשיבה, הזמין פרסום במדריך "דפי הקהילה", המיועד למגזר החרדי. להתנגדות צורפה ההזמנה מיום 20.7.11, חתומה על ידי בנו של המבקש, מרדכי ליברמן.
לטענת המבקש, נמסר השיק האישי לנציג המשיבה בעת ההתקשרות, כתוצאה מלחץ שהפעיל הנציג על המבקש, אולם למעשה היה זה שיק בטחון בלבד, עד לפריסת התשלומים.
המבקש מציין, כי שלח למשיבה דוגמא של עיצוב המודעה אותה ביקש לפרסם. המשיבה לא השיבה את המודעה לאישור או הגהה, ולמעשה, לא אושרה המודעה ותוכנה, על ידו.
לאחר שפנה המבקש למשיבה, הסתבר כי המודעה פורסמה באופן שאינו תואם את בקשתו, תוך שהיא כוללת שגיאות רבות, לרבות בכתובת ובטלפונים. משכך, מדובר לטענתו, בכשלון תמורה. לטענת המבקש, פרסום המודעה באופן זה, ללא אישורו וללא הגהה, גרם לו נזק תדמיתי גדול בענף הפרסום, ומכל אלה עותר המבקש ליתן לו רשות להתגונן מפני התביעה.
2. במסגרת הדיון שהתקיים בפני, נחקר המבקש על תצהירו. כמו כן, סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם. לאחר כל זאת, ואף לאחר שכל נסיונות הפשרה בין הצדדים עלו בתוהו, באתי ליתן החלטתי זו.
3. אין מחלוקת כי ההזמנה חתומה על ידי בנו של המבקש בשם בית העסק, ואף אין חולק כי המודעה פורסמה.
מעיון בהזמנה שצורפה לכתב ההתנגדות, ואף הוגשה במסגרת הדיון שהתקיים, עולה, כי המודעה פורסמה בהתאם לנוסח המופיע תחת הכותרת "תיאור פרסום". הזמנה זו חתומה על ידי בנו של המבקש.
כך אף הסתבר בדיון, כי אין ממש בטענה שבמודעה שפורסמה, מופיעות שגיאות רבות בכתובת ובמספרי הטלפון. למעט העובדה שהכתובת איננה מציינת את האות "ו", אלא "השומר 64" בלבד, לא נפלה כל טעות. מספרי הטלפון והפקס צויינו בהזמנה, והופיעו במודעה באותו האופן בו צויינו בהזמנה. ודוק, טענת המבקש, לפיה לא היה מקום לציין את מספר הפקס ואף לא צוינה הקידומת, עומדת בסתירה לתוכן המודעה המופיע בתיאור הפרסום, במסגרת ההזמנה. ההזמנה, כזכור, חתומה על ידי הבן, מרדכי ליברמן.
4. יתר על כן, טענת המבקש בתצהירו, לעניין אי ביצוע הגהה, נסתרה בחקירתו, שכן בעמוד 2 בשורה 13 לפרוטוקול טען, כי נשלחו למשיבה הגהות, אולם לטענתו, הגהות אלה לא מצאו ביטוי במודעה שפורסמה בסופו של דבר. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם הטענות בתצהיר, בדבר אי ביצוע הגהות כלל.
5. בנוסף יצויין, כי על גבי השיק אין כל עדות לטענה כי מדובר בשיק שניתן לבטחון בלבד. כך אף לא צויין בהזמנה כי נמסר שיק לשם הבטחת תשלומים, ועל כן דין הטענה להדחות.
6. מכל אלה מתבקשת המסקנה, כי אין ממש בטענה שהמודעה פורסמה שלא על פי דרישת המבקש. שכן, המודעה שפורסמה תואמת את הפרטים המופיעים בתיאור הפרסום, כפי שמצויין בהזמנה. לכן, אין המדובר במקרה של כישלון תמורה, כנטען על ידי המבקש.
לכל היותר, ניתן להסיק מטענות המבקש, כי עסקינן בטענה לכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב. אלא שכידוע, טענה זו איננה יכולה להוות טענת הגנה טובה מפני תביעה שיטרית. על כך ראה ש. לרנר, דיני שטרות, מהדורה שניה, בעמ' 294:
"הפסיקה הבחינה בין כשלון תמורה מלא לבין כשלון תמורה חלקי, וכן, בין כשלון תמורה חלקי קצוב לבין כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב. על פי הפסיקה, כשלון תמורה מלא וכשלון תמורה חלקי קצוב, משמשים טענה טובה כנגד תביעה שטרית, ואילו כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, אינו מהווה טענת הגנה נגד שטר אפילו בין צדדים קרובים".
ובהמשך, בעמ' 295 :
"כאשר כשלון התמורה החלקי הוא בלתי קצוב...הטענה לא תתקבל, והתובע יזכה לפסק דין על מלוא הסכום הנקוב בשטר, אפילו סיפק לקונה סחורה בשווי נמוך יותר. לאחר מכן, יהא הקונה רשאי להגיש נגד המוכר תביעה על פי עיסקת היסוד להשבת חלק מהמחיר החוזי של הממכר".
וכן בעמ' 296:
"טענת הקונה, כי קיבל סחורה פגומה, תחשב, בסיווג של דיני השטרות, לכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב. משום כך, תידחה הטענה והמוכר יזכה בפסק דין על מלוא הסכום הנקוב בשטר."
אין מחלוקת כאמור, כי המודעה פורסמה, ובהשוואה לתוכן המופיע בתיאור הפרסום בהזמנה, היא כוללת את הפרטים המופיעים בו. אם למבקש טענות הנוגעות לאופי הלוגו המופיע על המודעה, או לצורתה, הרי שלכל היותר עסקינן בטענה מסוג של כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, אשר אינה מהווה טענת הגנה אפשרית מפני התביעה השטרית.