החלטה בתיק ת"ט 51243-06-11

1.         בפניי התנגדות לביצוע תובענה אשר הוגשה על ידי המבקש, עורך דין במקצועו.

2.         המדובר בהתנגדות שהוגשה על ידי המבקש לאחר שנתבע על ידי המשיבה לשלם חשבונות טלפון שלא שולמו בסך של 2041 ש"ח.

3.         כאמור לעיל, הגיש המבקש התנגדותו לביצוע התובענה.

במסגרת התנגדותו טען המבקש שנציגת המשיבה הופיעה במשרדו ביום 2/7/2008 והציעה לו שירותי אינטרנט. לטענתו השירות סופק באיחור ובניגוד להתחייבות ובמהירות נמוכה מזו שהתחיבה לה המשיבה. בנוסף, טען שהאינטרנט לא  פעל באופן קבוע והתקלה לא תוקנה חרף התראותיו ומשכך, ביקש לבטל השירות. לטענתו, בקשתו התקבלה בחיוב בכפוף להשבת ציוד לחנות בזק סטור, כפי שעשה בפועל.

            כן טען המבקש שהעסקה לא יצאה לפועל לנוכח ההפרות מצד המשיבה.

חרף האמור לעיל, כנטען, חוייב בחשבון יולי- אוגוסט 2008 בחיובי אינטרנט. לפיכך, טען המבקש שפנה למשיבה על מנת שתפריד חשבון הטלפון מחשבון האינטרנט על מנת שיוכל לשלם חשבונות הטלפון. אך לא נענה.

לטענתו, בחשבון שצורף לכתב התביעה מופיעים מספרי טלפון שאינם מוכרים לו ובמשך כ- 25 שנה עשה שימוש רק בשני מספרי טלפון אחרים שברשותו ובגינם הוא מחוייב בסכומים מזעריים.

כן טען שכבר בחודש ספטמבר קיבל שירותי אינטרנט מחברת הוט ואת מכשירי הטלפון שלו, נייד לחברת הוט בחודש אוקטובר 2008.

4.         המשיבה בתגובתה טענה שהמבקש נייד קו טלפון שהיה ברשותו מחברת הוט לחברת בזק ביולי 2008 ואף הוסיפה וטענה שקו הטלפון שנויד מחברת הוט הופך לקו וירטואלי והשיחות מועברות לקו החדש הוא קו בזק.

לטענתה, עמדה בהתחייבויותיה כלפי המבקש ומשכך, חוייב בגין שירותי אינטרנט. כן טענה שלאחר ביטול שירותי האינטרנט, זוכה חשבונו של המבקש משירותי אינטרנט ואף נשלח אליו חשבון מתוקן בגין שיחות בלבד.

המשיבה הוסיפה וטענה, שהמבקש המשיך לעשות שימוש בקו הטלפון שמספרו 08-6817599 עד חודש 12/08 אך לא שילם עבורו.

המשיבה גם הודיעה שאינה מבקשת לחקור המבקש ומשכך, ניתנת החלטה על סמך הבקשה והתגובות לה.

5.         במענה לתגובת המשיבה, עמד המבקש על גרסתו שמדובר בשני קווי טלפון שבחזקתו כ- 25 שנה ומשכך, הוסיף וטען שאלו לא נוידו אליו. לטענתו, לנוכח חוק הגנת הצרכן, היה רשאי לבטל העסקה ללא כל חיוב .

כן טען שקווי הטלפון שהיו בחזקתו, נוידו לחברת הוט, אולם המשיך להיות מחוייב על ידי המשיבה כלקוח שלה ואף טען שהמשיבה לא פרטה מהי התקופה בגינה יש לשלם לה עבור השירות.

6.         דיון

הלכה היא כי דין התנגדות לביצוע תובענה הינו כדין בקשת רשות להתגונן. בעת שמוגשת התנגדות, ההליך לבירורה, הינו כהליך בסדר דין מקוצר. התכלית החקיקתית של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון מיותר בתובענה כאשר נעלה מכל ספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו. (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 46)

על רקע הדברים הנ"ל נקבע לא אחת כי על מבקש רשות להתגונן להראות, כי בפיו הגנה אפשרית מפני התביעה בסדר דין מקוצר, כדי שבית-המשפט ייעתר לבקשתו, ויעניק לו את "יומו בבית המשפט". כלומר, בית משפט יבחן באם הציג הנתבע הגנה אפשרית ולו רק בדוחק, שאז יש ליתן לו רשות להתגונן ואין בודקים, בשלב זה של הדיון, כיצד יצליח הוא להוכיח את הגנתו, או מהו טיב ראיותיו.

הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן, אינו בא במקום קדם-המשפט, או המשפט עצמו. במסגרת הדיון בבקשה מעין דא, אין בית-המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענת ההגנה בעל פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, (טרם פורסם)). עם זאת, אין המבקש רשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענת סתמיות וכלליות בתצהירו, אלא חייב הוא להיכבד ולהיכנס לפרטי העובדות שלענין ועליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400).

בענין הנדון, ויתרה המשיבה על חקירת המבקש. לפיכך, יש לצאת מתוך נקודת מוצא כי כל האמור בתצהירו אמת, אלא אם קיימות אסמכתאות אחרות מתוך התביעה וההתנגדות המורות ההפך.