לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.
1. המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה שיק אשר נמשך על ידי המבקש לפקודת מר ישראל שמלוב (להלן: "הנפרע"). עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקש ביום 7.11.12.
2. ביום 23.4.13 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.
3. בתצהירו התומך בבקשה טוען המבקש, כי הגיש את ההתנגדות ביום 11.12.12, כאשר באותה עת לא היה מיוצג. רשם ההוצאה לפועל מחק את ההתנגדות משקבע כי זו הוגשה באיחור. המבקש טוען כי לא קיבל את החלטת רשם ההוצאה לפועל וסבר כי יוזמן לדיון בבקשה. רק לאחר שהוטלו עיקולים על חשבונות הבנק שלו, התברר לו כי ההתנגדות נמחקה בשל הגשתה באיחור של 4 ימים.
4. לגופה של התביעה, טוען המבקש כי מדובר בשיק פקדון אשר ניתן לנפרע, וכי הנפרע העביר את השיק למשיבה ללא הרשאה תוך שמילא בו סכום שלא היה רשאי למלא. המבקש טוען כי לא מילא את הפרטים בשיק, לא קיבל תמורה עבורו ואינו חב את הסכום הנקוב בו. עוד טוען המבקש, כי השיק סוחר לידי המשיבה לאחר שסורב ביום 22.8.08, כאשר אינו שלם ותקין על-פי מראהו .
5. ביקשתי את תשובת המשיבה לבקשה, אך זו לא התקבלה.
6. המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
7. בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).
8. כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר מזו הננקטת בהארכת מועד להגשת ערעור (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).
9. כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).
10. במקרה זה, המבקש הגיש תחילה את ההתנגדות באיחור של ארבעה ימים, כאשר באותה עת לא היה מיוצג, ולא ידע על כי ההתנגדות נמחקה מהטעם הוגשה באיחור. רק לאחר הטלת עיקולים על חשבונו ומשפנה לקבלת יצוג משפטי, התברר לו כי ההתנגדות הוגשה באיחור ואז פעל להגשת הבקשה. בנסיבות אלה, ניתן לומר שמדובר בטעות שאינו גובלת בזלזול בהליך המשפטי ואשר עשיה להוות טעם מיוחד הנדרש לצורך הארכת מועד בערכאה הראשונה.
11. אשר להתנגדות עצמה, הרי שטענות המבקש כי השיק סוחר שלא כדין, כי אינו שלם ותקין על-פי מראהו וכי לא ניתנה תמורה עבורו, עשויות להקנות לו הגנה לכאורה בפני התביעה.
12. לאור האמור לעיל, אני מורה על קבלת הבקשה. התצהיר התומך בבקשה ישמש כתב הגנה. התיק יועבר להקצאה.
ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ד, 02 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.