החלטה בתיק ת"ט 50702-01-12

בפני התנגדות לביצוע שטר חוב בסך 13,066 ש"ח (להלן: "השטר"), משוך על ידי בני הזוג סובוב סרגי וטטיאנה (להלן: "החייבים") לפקודת המשיבה ביום 11.4.94, ונושא את חתימתם של המבקשת ושל גב' פירר אירינה כערבות. על פי השטר מתחייבים החייבים לפרוע את השטר ביום 21.7.99. בבקשת הביצוע עותרת המשיבה לחיוב המבקשת במחצית מסכום השטר, 6,533 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 21.7.99.

לבקשת הביצוע מצורפת החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 1.11.11 לפיה מאשר ראש ההוצאה לפועל כי מוצו הליכי הגבייה נגד החייבים, לפי סעיף 27 (א) (2) לחוק הערבות, התשכ"ח-1968.

טענות המבקשת

בהתנגדותה, מאשרת המבקשת כי חתמה על השטר ביום 11.4.94, ביחד עם ערבה נוספת (גב' פירר אירנה), כערבה להתחייבויות החייבים להשבת הלוואה בסך של 13,066 ש"ח. המבקשת טוענת כי לא ידעה כלל אודות הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגד החייבים עד לקבלת מכתב המשיבה מיום 12.12.06.

המבקשת מבססת את ההתנגדות על טענת היותה בגדר "ערב מוגן" וטוענת כי במצב זה יכולה המשיבה להיפרע ממנה לכל היותר את סכום החוב המקורי ללא ריבית פיגורים.

המבקשת נחקרה על תצהירה והצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה. יצוין כי המבקשת לא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין, טענה שאיננה דוברת היטב את השפה העברית ולכן ניתן לה להתבטא באמצעות ביתה.

דיון

בהתאם לחוק הערבות, תשכ"ח-1967 (להלן: "חוק הערבות") הוגדר מעמדו של "ערב מוגן" והובהרו הגנות ייחודיות הניתנות לערב אשר נמצא במעמד של "ערב מוגן". על הגנות אלו מסתמכת המבקשת בהתנגדותה. דא עקא, שהוראות אלו הוספו לחוק הערבות רק במסגרת תיקון תשנ"ח ואין להן תחולה רטרואקטיבית, שלכן אינן חלות על ערבויות שניתנו לפני 1.6.98 (רוי בר קהן, דיני הגנת הערב, עמ' 319). ערבות המבקשת למשיבה ניתנה ביום 11.4.94 שלכן לא חלות עליה הוראות תיקון תשנ"ח ולא ניתן לקבל את טענת המבקשת בדבר היותה במעמד של "ערב מוגן".

מאידך, חלות על המבקשת הוראות התיקון הקודם לחוק הערבות, התיקון משנת תשנ"ב, אשר תחולתו מיום 24.3.93. בהתאם לתיקון זה "ערב יחיד" הינו ערב שאינו בן זוגו או שותפו של החייב. במצב זה של "ערב יחיד" תנאי מוקדם לאפשרות נקיטת הליכים נגד הערב, הינו קבלת אישור בדבר מיצוי ההליכים נגד החייב על ידי ראש ההוצאה לפועל. תנאי זה מתקיים בענייננו ולבקשת הביצוע צורף אישור בדבר מיצוי ההליכים כלפי החייבים מיום 1.11.11.

במצב זה של נקיטת הליכים כלפי ערב יחיד, לפי הוראות תיקון תשנ"ב של חוק הערבות במקרה של מספר ערבים נחלק החוב ביניהם בחלקים שווים, ורשאי נושה להיפרע מכל ערב רק לפי חלקו בחוב. גם תנאי זה מתקיים. בבקשת הביצוע עותרת המשיבה לחיוב המבקשת רק במחצית החוב הנקוב בשטר, בהתחשב בכך שלצד המבקשת יש ערבה אחת נוספת.

לטענת המבקשת, לא נמסרה לה הודעה בדבר אי קיום התחייבות החייבים ולא ניתן לתבוע ממנה הפרשי הצמדה וריבית מעבר לסכום הנוקב בסעיף 25 בחוק הערבות. דא עקא, שגם בעניין זה מסתמכת המבקשת על הוראות סעיפים 25 ו- 26 (א) לחוק הערבות, אשר הוספו רק בתיקון תשנ"ח ואינן חלות על הערבות דנא. בנוסף, לעניין הנזק שלכאורה נגרם למבקשת עקב אי מסירת הודעה, אפילו חלו ההוראות, לא ניתן להעלות טענה זו באופן כה כוללני. אין בהתנגדות ולו רמז לנזק שנגרם למבקשת עקב אי מסירת הודעה כטענתה ובהעדר פירוט - אין זו טענה המצדיקה מתן רשות להגן.

בסופו של יום, כפי שהבהירה ביתה של המבקשת בטיעוניה, המבקשת הינה אישה קשת יום אשר חתמה על ערבות ברוב תמימות ולא העלתה בדעתה כי יום יבוא ותיאלץ לפרוע את חובם של החייבים. אכן, ניתן וניתן להבין לליבה של המבקשת אך בה בעת, אין באמפטיה זו כדי לשלול זכותה של המשיבה. המשיבה העמידה הלוואה לחייבים בין היתר בהסתמכות על ערבותה של המבקשת, וזכותה להיפרע ממנה. מאידך, ובהתחשב במצב המבקשת, אני סבור שלא יהיה זה ראוי להוסיף ולהשית עליה את הוצאות הדיון.

אשר על כן אני דוחה את ההתנגדות וכפועל יוצא מכך רשאית המשיבה להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל בתיק 01-53661-33-2. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, יב' ניסן תשע"ב, 04 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.