התובעת הגישה לביצוע שיק שנמשך מחשבונה של הנתבעת לזמן פירעון (מתוקן) 27.02.2013, על סך 2,000 ש"ח.
הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיק בטענה כי שיק זה לא נמסר על ידה. לטענתה השיק אבד לה ונמסר לתובעת, ככל הנראה, על ידי מי שעשה בו שימוש שלא כדין. הנתבעת צירפה להתנגדותה אישור בדבר הגשת תלונה במשטרה, שהגישה ביום 07.04.2013 וכן אישור בנק הדואר על ביטול השיק לפי בקשת הלקוחה מיום 07.12.2012.
הנתבעת הודתה כי אכן מילאה את סכום השיק ואף חתמה עליו, אולם לא רשמה את שם המוטב. במצבו זה אבד לה השיק. הנתבעת לא הסבירה מה היתה מטרת הכנת השיק, למי ייעדה אותו ומדוע לא נמסר לנפרע סמוך למילוי פרטיו וחתימתה עליו. הנתבעת אף לא פירטה את נסיבות האבידה: היכן הוחזק השיק, מתי אבד או מתי גילתה את אובדנו. מכל מקום, אם מסרה הודעת ביטול לבנק ב- 7.12.12 וזמן הפירעון שרשמה הינו 27.2.13, אזי, לכאורה, נטלה שיק, מילאה בו את מרבית הפרטים, חתמה עליו - הכל על מנת להחזיקו בידיה כחודשיים לפחות לפני מועד מסירתו המיועד. הדבר מעלה תמיהות מרובות. בנסיבות אלה, אף תיקון התאריך בשיק מעלה שאלות.
ב"כ התובעת הודיע כי הוא מוותר על חקירתה הנגדית של הנתבעת ולפיכך הוריתי על הגשת סיכומים.
בסיכומיה, חוזרת הנתבעת על הטענות בהתנגדות ואילו התובעת מבקשת לדחות את ההתנגדות. לטענת התובעת, טענות הנתבעת מופרכות. אין מחלוקת כי נעשה שימוש בשיק בחנות שמפעילה התובעת והוא נמסר כנגד תמורה שנתנה התובעת. השיק תקין על פי מראהו, לרבות שתי חתימות הנתבעת (הרגילה + לצד לתיקון התאריך).
מאחר והתובעת אוחזת כשורה בשטר, טוענת היא, כי טענת ההגנה של הנתבעת לא תוכל לעמוד לה.
דיון ומסקנה:
שקלתי את טענות הצדדים ובאתי למסקנה כי דין ההתנגדות להתקבל, כפוף להפקדת סכום החוב, כערכו בתיק ההוצאה לפועל להיום, בקופת בית המשפט, בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.
כלל הוא, כי האחריות לשמירת שטרות היא על בעל השטר ואחריות זו חלה עליו במשנה תוקף כאשר השטר כבר חתום. יפים הדברים שנאמרו, כמצוטט להלן:-
"היא מתבטאת בכך שהתובע חתם על שיק על החלק מבלי למלאו ומבלי לשמור עליו. חתימה על שיק "על החלק" יש לה תוצאות משפטיות לפי סעיף 19 לפקודת השטרות (נוסח חדש) בכך שמי שמחזיק בו יכול להשלים את החסר ככל שנראה לו....סעיף 19(ב) לפקודת השטרות (נוסח חדש) קובע ש
"אם סיחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר פועל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה"...מכל מקום בשל האפשרויות הקיימות להשלמת שיק שנחתם "על החלק" חלה חובת שמירה של שיקים כאלה....נראה כי לגבי השיק דנן לא וידא התובע את הנדרש והתרשל בשמירתו"
(ת.א (י-ם) 10637/01 דחוביץ בוריס נגד בנק הפועלים בע"מ ואח').
אם שיק חתום בלבד (ללא מילוי הפרטים) מחייב שמירה, על אחת כמה וכמה, מחייב שמירה מיוחדת שיק שנחתם ומולאו בו מרבית הפרטים.
אין חולק כי הנתבעת חתמה על השטר, לרבות לצד התאריך ואף מילאה את הסכום, אך הותירה את שם המותב ריק. בכך, יצרה מצג שלפיו ניתן לעשות שימוש בשיק בהרשאתה, ואף למלא את שם המותב בכל שם שהוא.
לאור האמור, ומאחר ואין מחלוקת כי התובעת נתנה ערך בעד השטר ועל פניו קיבלה אותו בתום לב, שהרי השיק אינו מעלה פגם והוא נחזה כתקין (הנתבעת לא טוענת אחרת), מצאתי שהגנת המבקשת, שמקורה בסע' 20 לפקודת השטרות (נוסח חדש), עומדת בנסיבות אלה על כרעי תרנגולת.
טענת הנתבעת לאיבוד השיק מעלה תמיהות לא מעטות, בפרט כשחלפה כמחצית השנה בין מועד ביטולו (חודשיים טרם זמן פירעונו ) לבין מועד הגשת ההודעה למשטרה. אך, גם אם אקבל את טענת האבדן במלואה, הנתבעת לא הראתה כי פעלה בכל דרך סבירה על מנת לשמור על השיק. הא-ראייה כי היא טוענת
שאבד לה ולא שנגנב ממנה.
בנסיבות אלה, שלילת זכות התובעת לפירעון השיק, תהיה רק אם יעלה בידי הנתבעת להוכיח את אבדן השיק, קרי: יעלה בידה לסתור החזקה הקבועה בסע' 20(ג) לפקודת השטרות (נוסח חדש):
"שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל מסב, חזקה שנמסר על ידי מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".
על כן, ההתנגדות מתקבלת בתנאי האמור לעיל.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים בדואר רשום.