1. בפני בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד בדיון ביום 28.6.2011.
2. ראשיתו של ההליך בבקשה לביצוע 2 שטרות שהוגשו על ידי המשיב ללשכת ההוצאה לפועל. המחאה אחת ע"ס 13,000 ש"ח ז.פ 5.4.2009, והמחאה נוספת ע"ס 9,000 ש"ח ז.פ. 5.5.2009. לטענת המשיב אזהרה נמסרה למבקש עוד ביום 8.6.2009 ובוצע עיקול מטלטלין בביתו של המבקש ביום 16.8.2009. עיקולים נוספים ננקטו ביוני ובנובמבר 2010. המבקש הגיש לראשונה התנגדותו לביצוע השטרות ביום 22.12.2010.
3. ביום 30.5.2011 אמור היה להתקיים דיון בהתנגדות לביצוע שטרות אשר הגיש המבקש. במעמד הדיון עתר המבקש לדחיית הדיון מכיוון והוא אמור, לטענתו, לקבל ייצוג מן הסיוע המשפטי. לפנים משורת הדין, לאור פרטי התיק וכדי לאפשר למבקש יומו בבית המשפט בצורה המיטבית הוריתי על דחייתו של הדיון ליום 28.6.2011 בשעה 15:30, וזאת הגם אם היה על המבקש להיערך כדבעי לדיון הקבוע או למצער להמציא מסמך התומך בטענתו בדבר קבלת ייצוג משפטי. בהחלטה מאותו היום ציינתי כי אין בתצהיר המבקש: "הנמקה ממשית להארכת המועד להגשת ההתנגדות". וכן כי עיקר טענותיו של המבקש הן כנגד צד שלישי שאינו צד להליך; עוד הוריתי כי המבקש ישלם הוצאות המשיב בגין ביטול ישיבת היום בסך של 750 ש"ח.
4. לדיון מיום 28.6.2011 לא התייצב המבקש ולאחר המתנה בת 55 דקות ניתנה החלטת בית המשפט הדוחה את התנגדות המבקש ומתירה למשיב להמשיך ולפעול בתיק ההוצאה לפועל, עוד הוריתי על תשלום הוצאות בסך 1,500 ש"ח.
5. עוד באותו היום הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין. לשיטת המבקש קו האוטובוס בו נסע לתל אביב ממקום מגוריו איחר בשעה וזוהי סיבת היעדרותו מהדיון, לבקשה זו לא צורף תצהיר כמתחייב בדין; המבקש שב וציין כי המחאותיו "פוזרו" על ידי גורם שלישי, מר אוריאן אטיאס והוא זה שחב בסכומים הנ"ל.
6. יוער כי לבקשה זו הוגשה תגובה מטעם המשיב. בהחלטת בית המשפט מיום 13.7.2011 נקבע כי על המבקש להגיש תשובתו לתגובת המשיב. המבקש לא הגישה תשובתו חרף החלטת בית המשפט האמורה.
החלטה זו ניתנת על יסוד הבקשה והתגובה בלבד;
7. בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין בגין אי התייצבות המבקש לדיון יבחן בית המשפט את הטעם למחדל הדיוני - היינו, אי ההתייצבות לדיון, וכן יבחן את סיכויי הגנת המבקש לו יבוטל פסק הדין (וראו גם אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, פורסם בנבו, מהדורה עשירית עמ' 370).
8. אין חולק כי דבר מועד הדיון הקבוע ליום 28.6.2011 היה ידוע למבקש. מועד זה נקבע בנוכחות המבקש, לבקשתו וכאמור - לפנים משורת הדין. בבקשתו לביטול פסק דין, ציין המבקש בסתמיות כי האוטובוס בו הוא נוהג לעשות שימוש בדרכו ממקום מגוריו בנתיבות לעיר תל אביב איחר בשעה - וזוהי סיבת היעדרותו. המבקש ציין עובדה זו בסתמיות, נמנע מלתמוך טענתו העובדתית בתצהיר כמתחייב בבקשות כגון דא ודי למעשה בכך כדי לדחות את בקשת המבקש; נפסק לא אחת כי מקום שהתנהגות המבקש את ביטול פסק הדין מבטאת התעלמות מההליך המשפטי והתכחשות לחובותיו, כבעל דין, כלפי בית המשפט וכלפי בעל הדין שכנגד, רשאי ועלול בית המשפט שלא להידרש כלל לשאלה השנייה - בדונו בבקשה לביטול פסק דין, ראו ע"א 1205/03
א.ש. בוני הכפר בניה ופיתוח בע"מ נ' קמיל רו"ח, תק-על 2005(1) 296, רע"א 8646/04
כריים נ' מנהל מקרקעי ישראל, תק-על 2004(4) 1705, ע' 1706.
וכך, בענייננו נדמה כי המבקש נהג בזלזול בהחלטות בית המשפט השונות - המבקש ביקש דחיית הדיון הקבוע ליום 30.5.2011 זאת מאחר ולטענתו הוא עומד לקבל ייצוג מן הסיוע המשפטי (פרוטוקול עמ' 1 ש' 17), בבקשתו לביטול פסק דין ציין המבקש בסתמיות כי סופו של יום לא קיבל ייצוג משפטי מן הסיוע וזאת על אף הצהרתו האמורה לעיל; זאת ועוד, המבקש נמנע משלם את ההוצאות אשר נפסקו לחובתו בגין דחיית ישיבת יום 30.5.2011; לדיון הקבוע ביום 28.6.2011 נמנע המבקש מלהתייצב או, כעולה מבקשתו, איחר באופן ניכר. למותר לציין כי היה על המבקש להקפיד ולהיערך בהתאם לישיבת בית המשפט, אשר נדחתה לבקשתו, ולוודא כי הגם אם חל עיכוב בן שעה בתחבורה הציבורית הוא יתייצב כנדרש לדיון הקבוע. איחור בן שעה בשירותי התחבורה הציבורית אינו בלתי צפוי באופן חריג והיה על המבקש לצפות תקלות טכניות מסוג זה; לבסוף וכאמור, המבקש לא תמך בקשתו בתצהיר כמתחייב ונמנע מהגשת תשובה לתגובת המשיב.
כל המתואר לעיל, מהווה לטעמי זלזול המבקש בבית המשפט כמו גם בצד שכנגד.
לא למותר לציין כי הלכה היא כי נטל ההוכחה בבקשה לביטול החלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד מוטל על כתפיו של המבקש את ביטולה של ההחלטה. נטל בו לא עמד המבקש, ולפיכך אין הצדקה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.
9. למעלה מן הדרוש אתייחס לשאלה השניה, היינו סיכויי הגנתו של המבקש לו יבוטל פסק הדין:
9.1 הגנתו של המבקש מובאת בתצהיר מטעמו התומך בהתנגדות לביצוע השטרות. תצהיר זה הינו קצר ביותר, ונעדר הפירוט המינימאלי הנדרש מן המבקש רשות להתגונן, או המתנגד לביצוע שטר. יודגש כי בתצהירו הסתמי והקצר לא כלל המבקש כל טעם בגינו מוגשת הבקשה באיחור, הגם אם אין חולק שכך הדבר. ויובהר ההתנגדות לביצוע שטר, כך נטען לא אחת על ידי המשיב, הוגשה באיחור של כשנתיים ימים. ויוזכר, על הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות חלה תקנה 528 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המאפשרת הארכת מועד שנקבע בחיקוק, רק מ"טעמים מיוחדים שיירשמו". אמנם, בבקשתו ציין המבקש כי נמנע מהגשת בקשתו בגין "
בורותו בתחומים אלו ובשל הבטחות חוזרות ונשנות של מר אוריאן אטיאס... שהוא מטפל בכל הנושאים", דא עקא שטענות אלו לא מופיעות כלל בתצהיר המבקש, ואין בהן כל טעם מיוחד כמתחייב בדין.
9.2 לא זו אף זו, הרי שגם לגופו של ענין אין בתצהיר המבקש כדי להוות הגנה טובה כנגד בקשת הביצוע. המבקש מציין בתצהירו כי מר אוריאן אטיאס חייב למבקש סך של 630,000 ש"ח, ואשר תמורת חלק מהסך הנ"ל ניתנו למבקש שיקים נגדיים של מר אטיאס בסך 335,000 ש"ח. המבקש ציין בעצמו כי נתן את השיקים למר אטיאס מיוזמתו תוך שמר אטיאס מבקש ממנו "לסגור כמה פינות" (כלשון המבקש בתצהירו) ומבטיח להחזיר את החוב- מן האמור עולה כי גם לשיטת המבקש עצמו השיקים ניתנו בהרשאתו ובידיעתו. וכך, הגם אם בשלב בקשת הרשות להתגונן ניתן להעלות גם טענות כלפי צד קרוב - הרי שאין בתצהירו הלאקוני של המבקש כל טענת הגנה טובה ומפורטת גם כלפי אותו צד קרוב.
בנסיבות הענין סבורני כי גם לו היה מתבטל פסק הדין סיכויי הגנת המבקש הינם קלושים, וזאת כאמור בהעדר טעמים להארכת המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן ובהיעדר טעמים טובים לגופו של ענין.
10. יוער כי טענות המבקש בגדרי תצהירו הן, כאמור, כנגד צד שלישי, אשר אינו צד הליך זה, ואין במתן פסק דין כאמור כדי למנוע מהמבקש יומו בבית המשפט כלפי אותו צד שלישי.
11. מכל הטעמים האמורים לעיל, על משקלם המצטבר מצאתי לנכון לדחות את בקשת המבקש לביטול פסק הדין. פסק הדין יוותר על כנו.
12. בנסיבות הענין לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.