1. לפני התנגדות לתביעה בסכום קצוב ע"ס 10,404 ש"ח, עבור ציוד ושירותים שקיבל המבקש מהמשיבה.
2.
להלן טענות המבקש:
המבקש טוען כי ההסכם שצורף לתביעה אינו ההסכם הרלוונטי. לגרסתו, ביום 11.05.2001 התקשרו הצדדים בהסכם שונה, על פיו יחויב בסכום חודשי קבוע, עבור כל השירותים שיקבל מהמשיבה, בסך 863.04 ש"ח לחודש.
לעומת זאת, הודעות החיוב ששלחה המשיבה, אינן משקפות את ההסכם ונעשו חד-צדדית, הן מופרזות ומופרכות.
לשיטת המבקש, המשיבה הפרה התחייבויותיה כלפיו, בעוד שהוא עמד בכל תנאי החוזה. למשל, חייבה אותו במודם סלולארי, שעה שהחזיק בטלפון מדגם אייפון 4, שאינו דורש מכשיר זה.
לאור התנהלות המשיבה, הפסיק המבקש את ההתקשרות עמה. לשיטתו, כאשר ייערך בין הצדדים חשבון נכון והוגן, תעמוד לו יתרת זכות, שכן המשיבה גבתה ממנו תשלומים ביתר, העולים על סכום התביעה.
המבקש מלין על העדר מענה לפניותיו החוזרות.
ממכתבי המבקש למשיבה (נספחי ג' לבקשה), עולה כי המבקש כופר בחיובים בגין "שירותי תוכן", שבהם חייבה אותו המשיבה בסכומים ניכרים, כשלטענתו לא עשה (ובוודאי לא ביודעין) שימוש בשירותים אלה.
3. לבקשה צורף תצהירו של שמע מורן, נציג מכירות של חברת "סלקום", אודות ניסיונות פתיחת מכשירי המבקש לשירות באמצעות כרטיסSIM זר, ללא הצלחה.
לפי תצהירו, נאלץ המבקש לרכוש מכשירים חדשים, למרות שהמכשירים שרכש מהמשיבה התאימו בהחלט לצרכיו, וזאת מאחר והמשיבה לא פתחה את מכשיריו לקבלתSIM זר.
4. ב"כ המשיבה ויתרה על חקירת המבקש. בסיכומיה, טענה כי הגנתו נטענה באופן כללי וסתמי. עמדתו, כי חוייב בסכומי יתר אינה מגדירה את החשבוניות שבהן נכלל חיוב גבוה מהמוסכם (לכאורה), איננה מפרטת את חיובי היתר ואת מועדיהם.
לעניין שירותי התוכן, הפנתה לטופס הגישה לשירותים, המצורף לבקשה, המתייחס למנוי אחד, מבין כלל המנויים של המבקש. לשיטתה, המבקש לא הצביע על חשבונות לאותו מנוי, שחויבו בשירותי תוכן, ואף לא הראה כיצד שירותי התוכן חויבו בניגוד למוסכם, ביחס ליתר המנויים.
ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את טענת המבקש אודות המודם הסלולארי, כיוון שמכשיר זה נרכש על ידו בשנת 2009, שעה שהמכשיר אייפון 4 נרכש בשנת 2011. מכאן, כי אין יסוד לטענת המבקש אודות הטעייה שהטעתה אותו המשיבה בקשר למודם.
אשר להתקנתSIM זר במכשירי המבקש, נטען כי חובת המשיבה לאפשר התקנה כזו חלה משנת 2011 ואילך, קרי: לא על המכשירים שרכש המבקש בשנת 2010. המבקש עצמו אישר כי נציגי המשיבה לא שללו ממנו אפשרות פתיחת המכשירים ל-SIM זר, אלא הציעו להותיר את מכשיריו במעבדה לשם כך, אך הוא סירב.
5. שקלתי את טענות המבקש ומצאתי כי על פניו היה מקום לדחות את בקשתו. אפרט:
א. הלכה היא כי על מבקש רשות להתגונן צריך להתכבד ולהכנס לפרטי הפרטים של הגנתו:
"דא עקא, במסגרת בקשת רשות להתגונן חייב המבקש להתכבד ולהיכנס לפרטי טענותיו, להביא ראיות ולו לכאורה לטענותיו, לכמת אותן וליתן פירוט כיוצא בזה, על מנת שבית המשפט יתרשם שיש ממש בטענותיו. תצהיר כוללני איננו יוצר בסיס למתן רשות להתגונן"(ע"א 431/86 נאות מרינה בת-ים בע"מ נגד הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ; ע"א 732/79 רמים נגד אדרס חומרי בניין בע"מ).
ב. נכונים דברי ב"כ המשיבה, כי רבות מטענות המבקש חסרות פירוט מינימאלי שבמינימאלי, המצדיק להיעתר להן. טענת הקיזוז נטענה בעלמא. המבקש נקב סכום שרירותי של 10,000 ש"ח ללא קצה קצהו של פירוט. בטענתו זו, ביקש לקזז מחובו כלפי המשיבה את הנזקים מרכישת מכשירים חדשים.
ברם, המבקש לא פירט כמה מכשירים רכש מ"סלקום", מתי רכש אותם, מה הייתה עלות הרכישה וכיו"ב, פרטים חיוניים לתחשיב גובה הנזק שנגרם לו, כביכול.