רקע וטענות הצדדים
1. בפני התנגדות לביצוע 4 שיקים.
על פי כתב ההתנגדות, נוצרה היכרות בין המבקשת לבין הגב' גילה ריאר (להלן:
"גילה"). לאחר שרכשה גילה את אמונה של המבקשת, ביקשה ממנה הלוואה, באופן כזה שיינתנו לה מספר המחאות, בסכומים שונים, על ידי המבקשת, ובמקביל תמסור גילה למבקשת המחאות נגדיות, שזמן פרעונן, יומיים לפני מועד הפרעון של השיקים שנמסרו ע"י המבקשת.
לאחר זמן מה, ולאחר שכובדו מספר שיקים שמסרה גילה לידי המבקשת, החלו השיקים של גילה לחזור מסיבת אכ"מ, וגילה נותרה חייבת למבקשת עשרות אלפי שקלים, תוך שהיא אוחזת בשיקים שמסרה לה המבקשת. בקשותיה של המבקשת להשיב את השיקים לידיה, זכו ליחס בוטה מצד גילה, ולטענת המבקשת, בשלב מסויים טענה גילה בפניה, כי אבדו לה ההמחאות שמסרה המבקשת לידיה.
ביום 8.11.12 הגישה גילה תלונה במשטרת ישראל בגין האבידה.
על בסיס זאת הגישה המבקשת "הצהרה על אובדן מסמכים", הכוללת רשימת ההמחאות שאבדו בבנק דיסקונט, והמחאות אלה בוטלו בבנק.
המבקשת טוענת, כי תיק ההוצאה לפועל מתייחס לאותם שיקים שנמסרו לגילה ואבדו, ומכאן ההתנגדות. לטענתה, לא ניתנה כל תמורה בגין השיקים, המשיב אוחז בהם בניגוד לחוק, בהעדר תום לב, לא נתן למבקשת ערך עבור המחאות אלה, ועל כן אף איננו אוחז כשורה.
בנוסף טוענת המבקשת, כי הסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה לבית משפט השלום בצפת, נוכח מקום מגוריה.
2. ב"כ המשיב עתר לבית המשפט בבקשה להורות על ביטול הדיון שנקבע בהתנגדות. בבקשה זו ציין, כי הוא מוותר על חקירת המבקשת, ועל כן, ניתנה הוראה בדבר הגשת סיכומים. משהוגשו הסיכומים, באתי ליתן החלטתי זו.
3. המשיב טוען, כי לא עלה בידי המבקשת להציג הגנה אפשרית מפני התביעה. לטענתו, הועלו טענות המבקשת באופן סתמי, ולא צורפו להן כל אסמכתאות. כך, לא פרטה המבקשת איזה מן השיקים שמסרה לגילה חוללו.
כמו כן, טוען המשיב, כי עסקינן במקרה של "שיקים טובה", ועל כן, התמורה מתבטאת בכך שנמסרו השיקים הנגדיים, ללא קשר לשאלה אם נפרעו אם לאו. לכן, אין מקום לטענה כי לא ניתנה תמורה בגין השיקים, שכן עצם מסירתם לידי גילה היא היא התמורה.
מאחר ואין למבקשת כל הגנה מול גילה, ממילא אין לה גם כל טענת הגנה כנגד המשיב, אשר הינו "צד רחוק", ומכאן, שדין ההתנגדות להידחות.
4. המבקשת טענה בסיכומיה, כי אין זהו השלב הדיוני המתאים שבו עליה להציג אסמכתאות לחיזוק טענותיה. כמו כן, לטענת המבקשת, העובדה כי השיקים חוללו, בעינה עומדת, וכך אף הטענה כי לא ניתנה תמורה בגינם. בנוסף, בעינה עומדת הטענה, כי המשיב אוחז בשטרות שלא בתום לב, ועל כן אחיזתו פגומה, ומכל אלה יש מקום ליתן לה רשות להתגונן מפני התביעה.
דיון והכרעה
5. מהמערכת העובדתית המפורטת בכתב ההתנגדות עולה, כי הצדדים הקרובים לעיסקה נשוא מסירת השיקים, הינן המבקשת וגילה. אלא שעיון בשטרות העומדים בבסיס ההתנגדות דנן מעלה, כי בשניים מן השיקים מצויין
המשיב כנפרע, ובשניים אחרים מצויינת
חברת "ציקורל בע"מ". משכך, לכל הפחות ביחס לשיקים שבהם מופיע המשיב כנפרע, מבחינה שיטרית, עסקינן בצדדים קרובים שהם המבקשת והמשיב, ולא גילה. גם בשני השיקים הנוספים, אין המדובר במערכת יחסים שבין גילה למבקשת, שכן על פי שם הנפרע על גבי השטר, מדובר בחברה בע"מ בשם ציקורל. יצויין כבר עתה, כי ביחס לשני שיקים אלה, לא ברור מעמדו של המשיב כזוכה.
6. אם כך הם פני הדברים, הרי שיש מקום לטענת המבקשת, להעדר תמורה ביחסים שמול המשיב, בהיותו הצד הקרוב לשטר, הנפרע, גם אם במישור היחסים שבין המבקשת לגילה, יתכן ועסקינן במצב של "שיקים טובה".
7. זה המקום לציין, כי אף הטענה שמדובר ב"שיקים טובה" הינה טענה המצריכה בירור והכרעה, שכן לטענת המבקשת, מדובר היה בהלוואה, ובהעדר חקירה, טענה זו בעינה עומדת.
8. כמו כן, אין מקום לקבל הטענה כי טענות המבקשת נטענו בהעדר אסמכתא, שכן בשלב הדיון בהתנגדות, אין צורך בכך.
9. סוף דבר, נראה כי אין מקום לחסום את שערי בית המשפט בפני המבקשת כבר בשלב מקדמי זה, טרם הכרעה בטענות הנוגעות לתמורה, ליחסים בינה לבין גילה ובינה לבין המשיב, טיב השיקים שנמסרו במסגרת יחסים אלו, ואף ביחס למעמדו של המשיב כאוחז וכאוחז כשורה, בשיקים.