בפני בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת בקשה לביטול החלטת כב' הרשם אוחיון מיום 10.11.10, על פי נדחתה ההתנגדות שהגישה המבקשת, משלא הפקידה בקופת ביהמ"ש סכום של 10,000 ש"ח, אשר נקבע כתנאי למתן רשות להתגונן (על פי החלטה מיום 5.9.10).
כן מבקשת המבקשת לבטל את ההחלטה הנ"ל, לאפשר לה להפקיד את הסכום האמור בקופת ביהמ"ש, ולהורות על קבלת ההתנגדות ועל עיכוב הליכי ההוצאה לפועל.
לאחר ששקלתי את טענות המבקשת, החלטתי לדחות את הבקשה, אף מבלי להיזקק לתגובת המשיב, וזאת מהטעמים הבאים:
1. אין מדובר בפסק דין שניתן "בהעדר הגנה", ושניתן לבטלו. המבקשת היא שיזמה את ההליך המשפטי, כאשר הגישה התנגדות לביצוע שטר.
ביחס לבקשתה ניתנה החלטה, לפיה ככל שתפקיד המבקשת עירבון בקופת ביהמ"ש - תקבל רשות להתגונן, ואילו בהעדר הפקדה - תידחה ההתנגדות ויימשכו הליכי ההוצאה לפועל. כאשר העירבון לא הופקד, ניתנה החלטת המשך ביחס להחלטה הנ"ל, לפיה ההתנגדות נדחתה.
כאמור, אין מדובר בפסק דין שניתן על יסוד כתב התביעה בלבד, ואין לומר כי למבקשת לא ניתן יומה בביהמ"ש. המבקשת הגישה התנגדות, התנגדותה נדונה לגופה, וניתנה ביחס אליה החלטה. כאשר חלף המועד לביצוע ההפקדה, וזו לא בוצעה - ניתן פסק דין, הדוחה את ההתנגדות. זו אינה "החלטה על פי צד אחד" בה עוסקת תקנה 201 לתק' סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אלא החלטה לגוף ההתנגדות, שהגישה המבקשת עצמה.
2. המבקשת טוענת, כי כלל לא ידעה אודות ההחלטה מיום 5.9.10, ומשום כך לא הפקידה בקופת ביהמ"ש את הסכום שנקבע. אילו ידעה, היתה מפקידה 10,000 ש"ח בקופת ביהמ"ש, ומקבלת את יומה.
בטענות אלו מתעלמת המבקשת לחלוטין מהעובדה, כי בתיק ביהמ"ש מצוי אישור מסירה, המעיד על המצאת ההחלטה מיום 5.9.10 למשרד בא כוחה של המבקשת (בעת הגשת ההתנגדות), עו"ד חאלד אבו אחמד. יתר על כן, קיים אישור מסירה המעיד על המצאת ההחלטה מיום 10.11.10, לפיה ההתנגדות נדחית באין הפקדה, לידי ב"כ המבקשת.
טענתה של המבקשת כי לא ידעה אודות ההחלטה היא סתמית, ומתעלמת מעובדת קיומם של אישורי המסירה האמורים לעיל.
3. זכות הגישה לערכאות היא אכן זכות יסוד בשיטתנו. יש ליתן לבעלי הדין זכות גישה לביהמ"ש, ואין לחסום דרכם בשל פגמים פרוצדוראליים גרידא, הכל - כפי שטענה המבקשת בהרחבה בבקשתה.
אלא שבבקשתה מתעלמת המבקשת מעובדות נוספות, ובין היתר - מפרק הזמן הארוך שחלף מאז הגישה את התנגדותה ועד שהגישה בקשה זו.
המבקשת, כמי שיזמה את הליך ההתנגדות, יכולה וצריכה היתה לברר מה עלה בגורל הבקשה שהגישה (אפילו אם לא קיבלה מביהמ"ש החלטות), ואין בפיה כל הסבר לכך, שלא התעניינה בגורל התנגדותה במשך תקופה של
שנתיים ויותר. אילו עשתה כן, תוך זמן סביר לאחר שהגישה את התנגדותה, ודאי היתה מודעת לתוכן ההחלטות שניתנו. אמנם, הפרוצדורה אינה "מיטת סדום", אולם בקשה להאריך את המועד להגיש בקשה לביטול החלטה, בהליך שיזמה המבקשת עצמה, ועל כן - היתה מודעת לו (להבדיל מנתבע המבקש לבטל פס"ד שניתן על יסוד התביעה בלבד), אשר מתייחסת לתקופה של שנתיים תמימות, אינה מכשול פרוצדורלי גרידא בדרכה של המבקשת אל ביהמ"ש. מדובר בפרק זמן בו המשיכו הליכי ההוצאה לפועל כסדרם, תוך שהמשיב מסתמך על כך שהליך ההתנגדות מוצה, ובידו פסק דין חלוט.
המבקשת אף אינה מציינת בבקשתה, כי הגישה בקשות שונות ללשכת ההוצאה לפועל, חודשים רבים לפני שהגישה בקשה זו. כך, בחודש פברואר 2012 עתרה המבקשת בפני רשם ההוצאה לפועל, כי יסגור את התיק, מכיון שהזוכה הלך לעולמו. ברי כי בעת הגשת הבקשה הנ"ל היתה המבקשת מודעת לכך שהליכי ההוצאה לפועל נגדה נמשכים. בקשה זו שבפני הוגשה רק ביום 27.11.12, כך שאפילו בין המועד בו פנתה המבקשת ללשכת ההוצאה לפועל (תוך שברור כי היא מודעת להליכים המתנהלים נגדה, לאחר דחיית ההתנגדות) לבין המועד שהוגשה בקשה זו, חלף פרק זמן בלתי סביר להארכת מועד בנסיבות העניין (9 חודשים), אף אם אתעלם מפרקי הזמן הקודמים.
4. המבקשת הגישה לרשם ההוצאה לפועל בקשה נוספת, בחודש אפריל 2012.
בבקשתה זו (בקשה נוספת לסגור את התיק, בשל פטירת הזוכה) ציינה המבקשת מפורשות (סעיף 6 לבקשה):
"... ועובדה היא כי המבקשת הגישה בזמנו התנגדות לביצוע שטר, אך בסופו של דבר לא התנהל דיון בה היות והמבקשת לא הצליחה לעמוד בתנאי שהוצב בכדי לדון בבקשתה, תנאי של הפקדת סך 10,000 ש"ח וזאת לאור מצבה הכלכלי". לבקשה, אשר הוגשה בידי עו"ד ג'ריס סלמאן, צורף גם
תצהיר
חתום על ידי המבקשת, המאשר את האמור בבקשה.
דברים אלו עומדים בסתירה חמורה לדברים עליהם מצהירה המבקשת כעת, כאילו לא ידעה אודות ההחלטה המתנה את קבלת הרשות להתגונן בהפקדת סך 10,000 ש"ח!
5. מאחר ולא נתבקשה תגובת המשיב, ועל אף חומרת האמור בסעיף 4 לעיל, אמנע מחיוב המבקשת בהוצאות בשל הגשת בקשה זו.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י' טבת תשע"ג, 23 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.