1. העניין שבפני, התנגדות לביצוע שטרות. אציין כי עניין זה נדון בפני כב' הרשמת ש. פומרנץ, והועבר לטיפולי לאור פרישתה לגמלאות.
2. השטרות אשר הוגשו לביצוע, שישה שטרות, ע"ס מצטבר של 9,750 ש"ח, מועדי פירעונם 28.4.2010 - 28.9.2010, והוגשו לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל 12-11897-10-2 בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה.
3. הנתבעת הגישה (באמצעות מהלה) התנגדות לביצוע השטרות, ובמסגרת התנגדותו זאת, טען מנהל הנתבעת כי השטרות נמסרו במסגרת התקשרות שבין הצדדים, במסגרת רישיון הסעה במונית, אשר תחנת המוצא לגביו (כתחנת קווי שירות) אמורה הייתה להיות ברח' החלוץ 9 בחיפה, ואולם מאחר ובשל עבודות ושינוי הסדרי התנועה, לא הייתה קיימת תחנת מוצא במקום ה, הרי שההסכם שבין הצדדים הופר על ידי התובעת דווקא, ובהתאם אין הנתבעת חבה בפירעון ההמחאות.
4. מנהל הנתבע טוען, כי ההמחאות נמסרו על תנאי, ובכפוף לעמידת התובעת בהסכם שבין הצדדים, וטוען הוא כי הפרת ההסכם הסבה לו נזקים כספיים, שכן מאחר ומסלול "קו השירות" נפגם, פרנסתו נפגמת בהתאם. בשל האמור, טען מנהל הנתבעת כי ההתקשרות שבין הצדדים הופסקה בחודש מאי 2010, והובטח לו כי ההמחאות (אשר הוגשו כעת לביצוע) יושבו לידיו, ולא נעשה כן.
5. הנתבע מצרף כנספח "ב" להתנגדותו, תשובת התובעת למכתב בא כוחו, מיום 12.5.2010, במסגרת אותה תשובה, מפנה בעיקר לסעיף 5, שם נכתב "
במידה ומרשך איננו שבע רצון, יש לו את הזכות להחזיר את רישיון ההסעה לתחנה, ולהפסיק מלפעול בקו, והתחנה מצידה תפסיק לגבות את דמי הניהול".
6. מנהל הנתבע העיד ביום 29.3.2011, וחזר על טענותיו. כאשר נשאל על נסיבות הפסקת ההתקשרות שבין הצדדים, השיב:
"ש. רישיון ההסעה - מה איתו החזרת אותו
ת. החזרתי למשה את רישיון ההסעה, זה הסדרן שלהם וזה היה ב- 30.6.10 והוא אמר לי שבסוף השנה שמגיע לי 1,020 מתוך 2,040. "
7. כאשר נשאל לגבי הפרת ההסכם הנטענת על ידו, והמיוחסת לתובעת, השיב (עמ' 1 שורה 21):
"אני לא חיפאי אבל אני מכיר את רחוב החלוץ. אני לא זוכר אם רחוב החלוץ היה סגור לתנועה בסוף 09' . אני והנהג עבדנו על המונית. אני חוזר ואומר שאין תחנה ברחוב שמריהו לוין ואין איפה לעמוד".
8. עוד אציין, כי הנתבע הבהיר אף מדוע בוטלו ההמחאות הנוגעות לתקופה שלפני החזרת הרישיון (עמ' 2, שורה 3-7).
9. את בקשת המבקש ליתן לו רשות להתגונן יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81
מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05
אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02
חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).
10. כמו כן נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96
חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400).
11. כזכור, בית המשפט העליון, ב
ע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):
"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... על-אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן. "
12. אני סבור כי ההתנגדות מגלה הגנה אפשרית, ואף לא דחוקה בפני התובענה. התובעת מציינת בסיכום טענותיה, כי דמי הרישיון השנתיים היו ע"ס 19,200 ש"ח, ולכאורה הפסיקה הנתבעת לעשות שימוש ברישיון ההסעה, כפי שהציעה התובעת עצמה במכתבה מיום 12.5.2010, ביום 30.6.2010. סכום ההמחאות אשר לא כובדו, מגיע כדי מחצית מהתשלום השנתי בגין דמי הרישיון, ואכן, לכאורה רק במחצית השנה הראשונה נעשה שימוש ברישיון ההסעות. אמנם ישנן המחאות נוספות אשר לא כובדו (מועדן מאוחר יותר), ואולם סבורני כי הטענה בדבר הפרת ההסכם, חלה על מערכת היחסים כולה, ועל מכלול ההמחאות אשר נמסרו במסגרת זאת.
13. יתר על כן, לדעתי גם הטענה כי תשלומים אשר אמורים להיות מבוצעים בטרם החזרת רישיון הנהיגה, לא אמורים להיות משולמים, יכולה לשמש כהגנה אפשרית בנסיבות העניין, לאור ההפרה הנטענת (טענה אשר סבורני כי יש בה טעם של ממש) מכח חוסר האפשרות לנהל קו הסעות ברישיון כהלכתו.
14. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את ההתנגדות, שכן היא מגלה הגנה אפשרית בפני תובענה שטרית המנוהלת בין צדדים קרובים לשטר, וטענת כשלון תמורה אשר הועלתה בהקשר זה.
15. אני מורה על העברת התובענה לפסים של סדר דין מהיר, ההתנגדות תשמש ככתב הגנה.