1. לפניי התנגדות לביצועם של שלושה שיקים, על סך של 5,000 ש"ח כל אחד.
2. המבקש בהתנגדותו פירט את פרטי ההתקשרות בין הצדדים.
לטענתו, ביום 26/8/08 הגישה ירק קטיף א.צ בע"מ (להלן "
התובעת") כתב תביעה כנגד המבקש וחברה שבבעלותו- "גן איכות הירק" בבית משפט השלום באשקלון.
כתב התביעה הוגש באמצעות עו"ד סער רשף, המשיב בתיק זה.
לטענתו, לאחר קבלת כתב התביעה, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, לפיו ישלם המבקש והחברה שבבעלותו סך של 45,000 ש"ח וכי לאחר התשלום, לא תהיינה לתובעת ולמר אפרים צפירה טענות כאחד כנגד השני.
3. המבקש הוסיף וטען, שקודם לחתימת ההסכם בין הצדדים היו חיובים הדדים בין הצדדים. וכך נכתב בהתנגדות - "
קודם לחתימת ההסכם הורתה ירק קטיף בע"מ, באמצעות אפרים צפירה, לגן איכות הירק להעביר תמורת שיק אשר מסרה בידי ירק קטיף בסך של 73,484 ש"ח וכן סך של 49,864 ש"ח להעביר לידי מימוני דוד. תוך התחייבות התובעת להשיב לגן איכות הירק את השיקים שסכומם כדלעיל".
4. לטענתו, גן איכות הירק פעלה להעביר הכספים לדוד מימוני, אולם מר צפירה הוליך את גן איכות הירק ב"לך ושוב" באשר להחזרת השיקים, ובניגוד להסכמת הצדדים, הגיש בנק הפועלים את השיקים לביצוע כנגד גן איכות הירק.
לטענת ב"כ המבקש בדיון לפניי, הצדדים ידעו על היות השיקים בידי הבנק וכי היה על ירק קטיף וצפירה להשיב השיקים לידי המבקש במסגרת ההסכם שנחתם ביניהם, אולם לא עשו כן.
לטענת המבקש, כאשר פנתה אשתו לברר עם עו"ד סער רשף, המשיב, מה פשר הדבר, טען בפניה עו"ד רשף כי היה וגן איכות הירק תעביר לו סך של 30,000 ש"ח הוא ידאג להוציא את גן איכות הירק מהליך ההוצאה לפועל המתנהל נגדה.
ואכן, כך נעשה.
5. לטענת המבקש, השיקים הללו הוצאו ממנו בלחץ רב, שלא כדין ומבלי שניתנה בעדם תמורה כלשהי והכל שעה שמונחת על צווארם חרב עיקול חשובנה של גן איכות הירק.
עוד הוסיף המבקש וטען, כי המשיב, אשר שימש ב"כ של התובעת וצפירה, ואשר מעולם לא נתן תמורה כלשהי בעד השיקים, איננו זכאי להיפרע מהשיקים ולו מפאת ההסכם אשר נכרת בין הצדדים.
6. מנגד טען המשיב, שטענות המבקש במסגרת ההתנגדות אינן קשורות לשיקים נשוא ההתנגדות. לטענתו, וכפי שעולה מחקירתו של המבקש, השיקים נמסרו למשיב מיוזמתו של המבקש וכי לאחר מסירת השיקים נסגרו תיקי ההוצל"פ ובוטלו ההליכים והעיקולים, כך שקיים שכר ותמורה.
המשיב מציין כי המבקש קיבל חשבונית בגין כל אחד מהשיקים הללו ושיק אחד בפועל נפרע בחשבון.
עוד מוסיף המשיב וטוען, כפי העולה מחקירת המבקש, כי לא הופעל על המבקש כל לחץ, וממילא טענה של כפייה צריכה להיות מפורטת דיה ומוסברת כדי שבית המשפט יוכל לקבלה.
7. כלל ידוע הוא כי התנגדות לביצוע שטר כמוה כבקשה למתן רשות להתגונן ועל שתי בקשות אלה, חלים כללים זהים שנקבעו הן בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 והן בספרות המשפטית ופסיקת בתי המשפט. התכלית החקיקתית של הליך סדר הדין המקוצר הינה "למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו". (ע"א 9654/02
חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 46 (2005); ע"א 544/81
מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו (3) 518, 524 (1982); וראה ע"א 3374/05
אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, (טרם פורסם - 1.5.06); י. זוסמן,
סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 675; א. גורן,
סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה שמינית, 2005) 375).
על רקע הדברים הנ"ל נקבע לא אחת כי על מבקש רשות להתגונן להראות, כי בפיו הגנה אפשרית מפני התביעה בסדר דין מקוצר, כדי שבית-המשפט ייעתר לבקשתו, ויעניק לו את "יומו בבית המשפט". כלומר, בית משפט יבחן באם הציג הנתבע הגנה אפשרית ולו רק בדוחק, שאז יש ליתן לו רשות להתגונן ואין בודקים, בשלב זה של הדיון, כיצד יצליח הוא להוכיח את הגנתו, או מהו טיב ראיותיו.
הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום קדם-המשפט, או המשפט עצמו. במסגרת הדיון בבקשה מסוג זה, אין בית-המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענת ההגנה בעל פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (ע"א אוזן, לעיל, שם). עם זאת, אין המבקש רשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענת סתמיות וכלליות בתצהירו, אלא חייב הוא להיכבד ולהיכנס לפרטי העובדות שלענין ועליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96
חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400.
8. אין מחלוקת כי בין הצדדים נחתם הסכם פשרה בעבר, וכי בין הצדדים היו קיימים חובות הדדים.