ת"ט
בית משפט השלום נתניה
|
20139-06-12
18/04/2013
|
בפני השופט:
יפעת אונגר ביטון
|
- נגד - |
התובע:
שי קסלר
|
הנתבע:
עוף טרי ובריא בע"מ
|
החלטה |
1. בפני התנגדות המבקש לביצוע שטר חוב ע"ס 150,000 ש"ח, בו אוחזת המשיבה. השטר נחזה כחתום ע"י המבקש, כערב להתחייבויותיה של חברת מייסטר הבשר בע"מ (להלן: "החברה").
2. לשיטת המבקש, בתצהירו, הערבות נחתמה באופן מוגבל, כך שהתחייבויות הערבים יחולו עד סוף שנת 2009. המבקש טען כי בסוף שנת 2009 פרעה החברה את התחייבויותיה למשיבה ולפיכך פקעה ערבותו.
למעשה, תחת דברי המבקש חוסות שתי טענות:
האחת: כי תוקף הערבות הוגבל בזמן;
השנייה: כי החברה פרעה חובותיה למשיבה בסוף שנת 2009.
3. אין חולק כי השטר וההסכם בין החברה למשיבה חתומים ע"י המבקש (ראה עמ' 2 ש' 27 עד עמ' 3 ש' 7).
אין חולק כי בהסכם ובשטר לא נרשם כי הערבות תקפה עד סילוק החוב בשנת 2009. המבקש טען כי הגבלה זו
סוכמה בעל פה.
אין חולקין כי החברה המשיכה להזמין טובין מהמשיבה גם במהלך השנים 2010-2011 וקיימת אפשרות שנערכו הסכמים נוספים באותן שנים.
4. בחקירתו הנגדית של המבקש, הוא התבקש להתייחס לכרטסת המשיבה, על פיה נותרה החברה חייבת כ-112,000 ש"ח. המבקש השיב כי אינו מכיר את הכרטסת.
כמו כן ציין כי נמנעה ממנו האפשרות לבדוק את הנה"ח של החברה, המצויה בהליך פירוק. לחברה מונה כונס נכסים ובידיו מצויים מלוא המסמכים (עמ' 1 ש' 9-10; ש' 16-17; עמ' 2 ש' 17-26). לא ניתן הסבר לכך שהמבקש לא פנה לבית המשפט, בבקשה להורות לכונס הנכסים למסור העתק המסמכים הדרושים להגנתו בהליך זה, כפי שעשה בעבר.
5. יוער, כי במהלך החקירה הוצגו למבקש שיקים של החברה, שחוללו. המבקש התבקש לזהותם והשיב: "אין לי מושג".
קרי: המבקש לא יכול היה לשלול כי המשיבה אוחזת בשיקים של החברה שחוללו. יש בכך משום לחזק את גרסת המשיבה לקיומו של החוב.
6. בנוסף, עפ"י כרטסת המשיבה, בסוף שנת 2009, נותרה החברה חייבת סך 180,848 ש"ח, חרף תשלומים שונים בסך מצטבר של כ-273,000 ש"ח. מכאן, כי טענת המבקש לפרעון החוב בסוף שנת 2009 עומדת בספק ומכל מקום לא הובאו ראיה או פירוט עליה, הגם שהנטל על המבקש, לפרט הגנתו לפרטי פרטים.
מן האמור יוצא כי אף אם היה מקום לקבל טענת המבקש, כטענה בעל פה נגד מסמך בכתב, כי הערבות הוגבלה בזמן, הרי שבתום אותה תקופה נותר לכאורה חוב, בסכום העולה על סכום התביעה.
7. נותר לדון בטענת ב"כ המבקש המלומד, כי אי - התאמה בין סכום התביעה (כמפורט בבקשת הביצוע) לבין סכום השטר, פוסלת את האפשרות לדון בתביעה בסד"מ.
במלוא הכבוד, אינני מקבלת טענה זו. התביעה הינה תביעה שטרית והיא מבוססת על השטר. סכום השטר הינו 150,000 ש"ח, אולם אין מניעה שהתובעת תגביל תביעתה לסכום נמוך מסכום עילתה.
טופס בקשת הביצוע איננו מכוון למקרה שבו עסקינן, בו מבקש האוחז בשטר לצמצם תביעתו לסכום נמוך מסכום השטר. הטופס בנוי באופן כזה, שאם יירשם בו סכום התביעה כסכום השטר, תצא התביעה לוקה בנסיון לגביית יתר.
מאידך, רישום סכום תביעה נמוך מסכום השטר יוצר אי התאמה.
נהוג לפתור את הפער באמצעות השימוש בסעיף: "תשלום על חשבון", שבו מציין התובע את ההפרש הנ"ל, למרות שאין מדובר בתשלום בפועל, אלא בהפחתת סכום השטר עד לסכום החוב הנתבע.