בפניי התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשתה, אשר הוגשו ביחס לשיק על סך 10,000 ש"ח ליום 24.12.10. כן בפניי תגובת המשיב לטענות המבקש.
לטענת המבקש, ההתנגדות הוגשה באיחור מכיוון שלאחר קבלת האזהרה הוא מסר את העניין לטיפול עורך דין, ובדיעבד התברר לו שעורך הדין לא טיפל בהגשת ההתנגדות. לגופו של עניין טוען המבקש, כי מדובר בשיק שאבד לו בחודש אוגוסט 2010. החתימה על השיק, לטענת המבקש, מזויפת. המבקש ביטל את השיקים לאחר שנודע לו שאבדו, ובחודש אוגוסט 2011 הגיש תלונה במשטרה.
לטענת המשיב, אין נימוק המצדיק הארכת המועד להגשת ההתנגדות, ואף לא הובאה כל ראיה אודות מסירת ההתנגדות לעורך דין, אשר לא טיפל בהגשתה. לטענת המשיב, האיחור בהגשת ההתנגדות מצדיק את דחייתה אף מבלי להתייחס למשקל טענות ההגנה. לטענת המשיב, מי שחתם על השיק הוא בנו של המבקש, על פי הרשאתו של המבקש. לא הובאה ראיה כי השיקים שאבדו בוטלו, והתלונה במשטרה הוגשה שנה לאחר אובדן פנקס השיקים, מבלי שהובא לכך הסבר.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה שדין ההתנגדות להתקבל, בכפוף לחיוב המבקש בהוצאות המשיב בגין הגשת ההתנגדות באיחור.
המבקש מעלה טענת הגנה אשר ככל שתתקבל יש בה כדי להדוף את התביעה השטרית - הטענה כי החתימה על השיק, עליה מבוססת החבות השטרית, אינה חתימתו. כאשר נשקלת הבקשה להארכת המועד אין להתעלם מטענת ההגנה אשר המבקש מבקש להעלות, אלא יש לקחת אותה בחשבון השיקולים. אמנם, המשיב העלה תהיות באשר לטענת ההגנה של המבקש, ובעיקר השאלה מדוע הוגשה התלונה במשטרה רק שנה לאחר שהשיקים, על פי הנטען, אבדו. לשאלה זו אכן לא נמצאה תשובה במסגרת טענות ההתנגדות, אלא שלא די בכך על מנת לדחות מכל וכל את גירסת האבידה והזיוף, ועל מנת שיישלל מהמבקש יומו בעטייה בביהמ"ש.
טענה נוספת שהעלה המשיב נוגעת לאי צרוף מסמך המעיד על ביטול השיקים, כאשר לטענת המשיב, המסקנה היא כי השיק לא בוטל. אמנם מסמך כאמור לא צורף, וראוי היה לצרפו, אלא שמעיון בצילום השיק, כפי שנסרק לתיק ההוצאה לפועל, כלל לא ברור מהי סיבת חילול השיק שכן אין כיתוב נראה לעין בעניין זה. המשיב הסתפק בטענה כי השיק לא בוטל, ולא ציין פוזיטיבית מה היתה עילת חילול השיק על ידי הבנק.
מעבר לאמור, לטענת המשיב מי שחתם על השיק כלל לא היה המבקש עצמו, אלא בנו של המבקש, על פי הרשאת המבקש. טענה זו כשלעצמה סותרת את האמור בבקשה לביצוע שטר, אשר בחלק ו' שלה נטען כי הזוכה אוחז בשטר בחתימת יד החייב, קרי - המבקש.
בנסיבות אלה, אני סבורה כי מן הראוי ליתן למבקש יומו בביהמ"ש, על מנת שתיבחן לגופה שאלת החתימה על השיק, כמו גם שאלת ההרשאה, תוך הארכת המועד להגשת ההתנגדות עד למועד בו הוגשה בפועל. בגין האיחור בהגשת ההתנגדות, והפגיעה באינטרס ההסתמכות של המשיב, כאשר לאורך תקופה בלתי מבוטלת לאחר המצאת האזהרה לא הוגשה כל התנגדות, אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיב, ללא קשר להמשך ההליך העיקרי. סכום ההוצאות יעמוד על 2,000 ש"ח, והוא ישולם תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
לצורך תשלום ההוצאות תעביר המזכירות את הפקדון שהופקד על ידי המבקש (על פירותיו) לידי ב"כ המשיב, כך שעל המבקש לדאוג לתשלום היתרה בלבד.
לאור האמור, ההתנגדות מתקבלת. הליכי הוצל"פ מעוכבים.
התצהיר ישמש כתב הגנה.
נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.
התובע יגיש תצהיר מטעמו, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
אם לא יוגש תצהיר מטעם התובע, תוך המועדים שנקבעו לעיל,
תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובע לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ג, 09 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.