1. לפני בקשה למתן ארכה להגשת התנגדות לביצוע שטר והתנגדות לביצוע שטר. לטענת המבקשת, הואיל ולא קיבלה לידיה את האזהרה בתיק דנא, הרי שטרם מלאו הימים להגשת ההתנגדות. לדבריה, רק לאחר קבלת התראות ממפרק התובעת, עוה"ד יהודה צור, פעלה היא לקבל פרטים אודות תיק זה.
2. עוד מלינה המבקשת, כי אי המצאת השטר פוגעת בהגנתה, זאת, הואיל ועל פי ניסיון העבר של המבקשת, קיים חשש ממשי, כי עסקינן בשיק מזוייף.
3. בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים מיום 7/11/12 נחקרה המבקשת על תצהירה. המבקשת אישרה, כי עדכנה פרטיה בתיק זה ביום 25.8.03 לאחר ששכרה את שירותיו של עורך דין אסעד חנא. כמו כן, המבקשת חתמה על יפוי כוח באותו מועד המייפה את כוחו של עו"ד חנא לפעול בתיק. בנוסף, המבקשת לא הכחישה תשלום סך של 550 ש"ח על חשבון יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל וקבלת מכתבים בעניינים אלה עוד משנת 1992. המסמכים [מכתב לנתבעת מטעם עו"ד מוריס רובין מיום 5/3/1992, מכתב מיום 5/2/1990 בצירוף אישור מסירה, החלטה על עדכון פרטי חייב מיום 2/9/03 , בקשה ויפוי כוח ] הוצגו והוגשו לבית המשפט במהלך הדיון והחקירה הנגדית.
דיון ומסקנות:
4. עסקינן בתיק שנפתח נגד המבקשת בשלהי שנות השמונים ואשר נוכח חלוף הזמן אין חולק, כי לא ניתן לשחזר את הבקשה לביצוע שטר שהוגשה במסגרתו ואת השטר עצמו וכן, את האזהרה עצמה. סבורני, כי אי שיחזור האזהרה, כשלעצמו, אינו מלמד על כך, שזו לא נמסרה בפועל לידי המבקשת. אומנם, כבר נפסק ברע"א 2793/01,
לידיה לאופר נגד דוד גבאי [ פורסם בנבו], כי קבלת אזהרה הינו עניין מהותי ולא טכני גרידא וכי הכלל הנהוג הינו, כי המצאת האזהרה בפועל ממש היא תנאי מוקדם לקיום ההליכים או לתחילת מניינם של המועדים ואילו הידיעה על דבר האזהרה כ"תחליף להמצאה" היא בגדר היוצא מן הכלל.
5. דא עקא, כי לא רק שלא הוכח בפני, שהמבקשת לא קיבלה את האזהרה, אלא, מהראיות הוצגו בפני עולה, כי המבקשת נקטה בפעולות אקטיביות כגון העמדת עורך דין מטעמה לטיפול בתיק וכן, אף תשלום חלק מהחוב. פעולות אלה מחייבות הגעה למסקנה, כי בניגוד לטענותיה, המבקשת ידעה אודות תיק זה ואף הכירה בחוב.
6. לאחר ששמעתי את עדות המבקשת אינני נותן בה אימון. עדותה של המבקשת לא מתיישבת עם טענותיה בתצהירה, לפיה, לא ידעה כלל על החוב נשוא תיק זה, שכן, בעדותה הודתה היא, כי חתמה על יפוי כוח לעורך דין לצורך ייצוגה בתיק. טענתה, כי באותה עת רבצו עליה חובות רבים שהתנהלו במסגרת תיקי הוצאה לפועל רבים אינה אמינה בעיניי ואין אני מקבלה. כמו כן, שאר הראיות שהוצגו במהלך הדיון בצירוף עדותה של המבקשת תומכים בטענת התובעת ומעידים, כי המבקשת קיבלה את האזהרה בתיק וידעה גם ידעה על קיומו של התיק במשך שנים רבות.
7. בנסיבות אלה, מהם עולה, כי המבקשת ביצעה פעולות אקטיביות ממש בתיק ההוצאה לפועל באמצעות הגשת בקשות ותשלום סכום לא מבוטל ע"ח החוב בתיק ההוצאה לפועל, סבורני, כי יש להעדיף את כלל "מועד הידיעה" על פני "מועד ההמצאה" וכפועל יוצא מכך, הנני קובע, כי חלף המועד להגשת התנגדות.
8. יחד עם זאת, נוכח חלוף השנים הרבות בהם לא נקטה התובעת פעולות גבייה כלשהן סבורני, כי התובעת פעלה שלא בתום לב כלפי הנתבעת ועל כן, יש להפחית שיעור הריבית בהתאם לשיקול דעת רשם ההוצאה לפועל ככל שתוגש בקשה בעניין זה במסגרת תיק ההוצאה לפועל. [בהקשר זה יצויין במאמר מוסגר, כי בית המשפט הציע לצדדים הצעה במהלך הדיון המגלמת הפחתת כמחצית מהפרשי הריבית מסכום החוב].
יפים לעניין זה דבריה של כבוד השופטת יהודית שטופמן בע"א (ת"א) 1191/05,
אגוזי נועם נ' בנק דיסקונט סניף ראשי ת"א:
" ... עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית, מחייב כי צד המחזיק בזכות כלפי רעהו, יפעל למימוש זכותו זו בתום לב, בגדרי עקרון תום הלב, ההולך וכובש מקום כעקרון על בשיטתנו המשפטית.
חובת תום הלב, איננה מצטמצמת, אך ורק, לשאלת נסיבות פתיחתו של הליך ההוצל"פ או לפירעונו של החוב. חובת תום הלב, חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים בפני ראש ההוצל"פ. עקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל, מחייב את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול "לישון על זכותו" זו, עד קץ כל הימים.
אכן, חוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958, מורה כי על הליכי הוצאה לפועל לא תחול התיישנות. ברם, אין בכך כדי לפטור את הזוכה מחובתו לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים, ולפירעון החוב בתיק ההוצל"פ.
תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר תמתין לחייב, פרק זמן ממושך, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.
ויודגש, אין המדובר בהטלת חובה על הזוכה "לרדוף" אחר החייב לשם מימושו של פסק הדין, ואין הוא חייב לנקוט בהליכים ארוכים וסבוכים על מנת לאתר את החייב ונכסיו.
אולם, חלה על הזוכה חובה לנקוט, בדרך סבירה, בפעולות במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לשם מימושו של פסק הדין. כך תוגשם תכליתו של עקרון תום הלב בניהול הליכים משפטיים, תוך ייעול הדיון ומניעת שימוש לרעה בו. סבורה אני כי לאורה של חובת תום הלב בניהול הליכים משפטיים ומעמדו של עקרון זה, ימנע בית המשפט, דרך כלל, מליתן סעד לזוכה, אשר "ישן על זכותו", ולא נקט בהליכים למימוש פסק הדין, במסגרת הליכי ההוצל"פ... "
9. נוכח האמור, הנני דוחה הבקשה ומחייב המבקשת בהוצאותיה בסך 896 ש"ח.
10. המזכירות תדאג לשלוח לצדדים עותק מהחלטה זו בדואר רשום.
ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ג
, 17 נובמבר 2012
, בהעדר הצדדים.