החלטה בתיק ת"ט 14886-04-11

בעניין: עיכוב וביטול הליכי הוצאה לפועל.

1.         ביום 2/3/11 פתחה התובעת בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא שני תיקי הוצאה לפועל כנגד כל אחת מהנתבעות בנפרד במסגרתן הוצגו לביצוע שלושה שיקים. בתיק

מס' 17-04024-11-4 הוגש לביצוע שטר אחד כנגד דלתות חמדיה בע"מ (להלן: "דלתות חמדיה"). בתיק מס' 17-04023-11-3 הוגשו לביצוע שתי שטרות כנגד קל וחומר גולן 2001 בע"מ (להלן: "קל וחומר").

2.         ביום 10/3/11 התייצב עובד הדואר אורן אברהם במשרדיה של קל וחומר ומסר את האזהרה לאבי מור. קל וחומר טוענת באמצעות מנהלה הכללי כי לא מוכר לו אדם בשם אבי מור ולכן לא מדובר במסירה כדין של האזהרה. כב' רשם ההוצאה לפועל דחה למעשה את טענות קל וחומר בעניין זה בהחלטתו מיום 25/5/11. קל וחומר ביקשה מרשם ההוצאה לפועל לבטל את החלטתו הנ"ל ובקשתה לא נדונה לגופה. בהחלטה מיום 4/7/11 קבע כב' רשם ההוצאה לפועל כי: "בשלב זה, לא מצאתי להידרש לבקשה ודומה שהבקשה מתייתרת נוכח החלטת בית המשפט כי ההליכים בתיק זה יעוכבו".

3.         קל וחומר לא הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מיום 25/5/11 ולא הודיעה כי הגישה בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 4/7/11. בהחלטתי מיום 9/6/11 יישמתי למעשה את החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מיום 25/5/11, כאשר הוריתי לנתבעות להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדויות.

4.         במצב דברים זה וכיוון שרשם בית המשפט אינו ערכאת ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל, נקודת המוצא הינה כי ההתנגדויות שבפניי הוגשו באיחור.

5.         ביום 4/4/11 קבע כב' רשם ההוצאה לפועל כי ההתנגדות של קל וחומר הוגשה לכאורה במועד והורה על עיכוב הליכי הוצאה לפועל והעברת התיק לבית משפט זה. כאמור לעיל החלטה זו שונתה במועד מאוחר יותר לאחר קבלת אישור המסירה של האזהרה בתיק ההוצאה לפועל.

6.         בהחלטת הביניים מיום 10/4/11 המלצתי לב"כ התובעת להסכים לקבלת ההתנגדויות לאור קיומן של טענות מפורטות לכישלון תמורה מלא וקיזוז בסכום העולה על סכום השטרות. ב"כ התובעת לא קיבל את המלצתי ונקבע דיון בהתנגדויות ליום 1/11/11.

7.         בעקבות החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מיום 25/5/11 בוטל עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל והוזרמו עיקולי צד ג' על זכויות הנתבעות בבנקים ובחברות האשראי. לטענת הנתבעות, שלא נסתרה, עיקולים אלו הוטלו יומיים לפני שניתנה החלטתי מיום 30/6/11 בדבר עיכוב כל ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל.

8.         במסגרת הבקשה שבפניי טוען המנכ"ל של הנתבעות בתצהירו כי העיקולים שהוטלו משבשים לחלוטין את התנהלותן המסחרית של הנתבעות, שתידרשנה למצוא פתרונות לעניין קבלת אשראי ותשלום לספקים וכיו"ב. טענה זו לא זכתה לכל מענה במסגרת תגובת התובעת, שלא נתמכה בתצהיר.

9.         ברע"א 7815/09 אופיר יונתן דוד נ' אקסלנס נשואה שירותי בורסה בע"מ (מאגר תקדין) קבע בית המשפט העליון במפורש כי כאשר מוגשת התנגדות שמועברת מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט, יש לבחון בקשה לביטול סעדים זמניים שניתנו במסגרת תיק ההוצאה לפועל בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי ולא בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל. הלכה זו יושמה על ידי רשמי בתי המשפט בשורה של החלטות אליהן הפנה ב"כ הנתבעות בסעיף 23 של התשובה לתגובה. עיון באותן החלטות מלמד כי בחלק מהמקרים דובר היה בהליכי הוצאה לפועל שננקטו לאחר המצאת האזהרה (ת"ט 43701-01-11 החלטה מיום 6/2/11, ת"ט 28257-02-11 החלטה מיום 5/6/11, ת"ת 19924-06-11 החלטה מיום 22/6/11).

10.        יודגש כי עיינתי בהחלטות אליהן הפנה ב"כ הנתבעות באמצעות תוכנת נט המשפט ולא מצאתי כי הוגש ערעור על אותן החלטות. לעומת זאת ההחלטה אליה הפנה ב"כ התובעת בתיק ת"ט 33923-10-10 ומורה אחרת, בוטלה בערעור בתיק ע"ר 42834-10-10.

11.        מן המקובץ עולה כי גם כאשר מדובר בעיקולים שהוטלו בתיק ההוצאה לפועל לאחר מסירת האזהרה, יש לבחון בקשה המוגשת לבית המשפט לביטול העיקולים בהתאם להוראות הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי.

12.        יש לדחות את טענת ב"כ התובעת לפיה רשם בית המשפט, להבדיל משופט, אינו מוסמך לדון בבקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל במסגרת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות. לא בכדי לא מצא ב"כ התובעת ולו החלטה אחת שיש בה כדי לתמוך בטענתו זו. אין זה מתקבל על הדעת כי רשם בית המשפט הדן כבדרך שגרה בהתנגדויות ובבקשות להארכת מועד יעביר את התיק לשופט כל אימת שמוגשת בקשה שגרתית לעיכוב או ביטול של הליכי הוצאה לפועל במסגרת בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות .

13.        כידוע על פי תקנות סדר הדין האזרחי כאשר מוגשת במועד בקשה לביטול עיקול, נדונה הבקשה להטלת עיקולים מלכתחילה ועל התובע הנטל לשכנע בדבר התקיימות כל היסודות הנדרשים להטלת עיקול זמני.

14.        בכל הנוגע לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה בעילת התביעה, אני סבור כי כאשר מדובר בשטרות נקודת המוצא היא כי ישנן ראיות מהימנות לכאורה בעילת התביעה. איני מתעלם מכך שהועלו טענות מפורטות בדבר קיומו של כשלון תמורה מלא וטענות קיזוז בסכום העולה על סכום השטרות. כמו-כן איני מתעלם מכך שטענות הנגד שאותן העלה ב"כ התובעת לא נתמכו בתצהיר בתמיכה לרכיבים העובדתיים של אותן טענות. יחד עם זאת, בשלב בו אנו מצויים כעת, אין באמור לעיל כדי לקבוע כי לא התקיימו ראיות מהימנות לכאורה בעילת התביעה. לכל היותר ניתן לקבוע כי יש קושי בדבר קיומן של ראיות מהימנות לכאורה בעילת התביעה, המצדיק דרישה מוגברת של הכבדה בהתאם לעיקרון מאזן הכוחות.

15.        התנאי השני הינו יסוד ההכבדה. כל שנטען על ידי ב"כ התובעת בעניין זה הוא כי אם עיקול על סך של כ - 87,000 ש"ח גורם לשיבוש חמור בפעילותן של הנתבעות, יש בכך כדי להצביע על קיומה של הכבדה. לא אוכל לקבל טענה זו. עיקולים המוטלים על זכויותיהן של חברות פעילות בבנקים מסחריים ובחברות אשראי גורמים לנזק לא מבוטל שאינו טעון הוכחה. הניסיון השיפוטי מלמד כי כאשר מוטל עיקול על חשבון בנק של חברה עסקית, הדבר עלול לגרור צמצום או ביטול של מסגרת האשראי. כמו-כן הטלת עיקול בחברות האשראי עלולה לגרום לשיבוש הפעילות העסקית השוטפת של הנתבעות מול חברות האשראי. על כן אני סבור כי לא התקיים יסוד ההכבדה  והדבר מצדיק ביטול של העיקולים.

16.        התנאי השלישי בוחן בין היתר שיקולים של מידתיות ותום לב. במקרה דנן מדובר במקרה בו התובעת יודעת היטב כי לנתבעות טענות מפורטות כנגד ביצוע השטר, שכבר הוגשו לתיק ההוצאה לפועל במסגרת התנגדות שביום 4/4/11 הועברה לבית המשפט. בנוסף ידעה התובעת כי בחינה ראשונית של ההתנגדות העלתה כי לכאורה מדובר בהתנגדות שיש בה ממש. במצב דברים שכזה, עצם הבחירה של התובעת לנצל את ההיתר שניתן לה בהחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 25/5/11 כדי להזרים עיקולים גורפים על זכויות הנתבעות בבנקים ובחברות האשראי, מהווה לטעמי שימוש לרעה בזכות שאינו מתיישב עם חובת תום הלב ועם דרישת המידתיות.

17.        אשר על כן, אני מורה על ביטול כל ההליכים שננקטו כנגד דלתות חמדיה בע"מ בתיק הוצאה לפועל מס' 17-04024-11-4 וכנגד קל וחומר גולן 2001 בע"מ בתיק הוצאה לפועל מס' 17-04023-11-3. כמו כן , אני מותיר על כנו את עיכוב  הליכי ההוצל"פ הכללי שנקבע בהחלטת הביניים מיום 30.6.11 .