בפניי התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב, אשר הוגשה לביצוע בתיק הוצל"פ שמספרו 1201107118, ואשר עניינה בתביעת המשיב לתשלום דמי תיווך המגיעים לו לשיטתו מאת המבקשת.
לשיטת המשיב, ביום 20/11/2009 התקשרו הצדדים בהסכם להזמנת שירותי תיווך מקרקעין, אשר בו הסמיכה המבקשת את המשיב לפעול עבורה לצורך מציאת בית אותו ביקשה לרכוש. לאחר שתיווך המשיב בין המוכרים למבקשת, התנהל בין הצדדים משא ומתן אודות שווי המכירה, שבסופו גובשה עסקת המכר.
בתאריך 17/1/2010 רכשה המבקשת את הבית מהמוכרים, ומכאן זכאותו לקבלת דמי התיווך.
המבקשת טוענת כי בניגוד לעסקה אשר הוצגה לה על ידי המשיב, ולפיה מדובר ברכישה של בית מגורים, הרי שבפועל מדובר היה בשלד בנין, אשר בנייתו לא הושלמה על ידי המוכרים. למעשה, טוענת המבקשת, בתחילה ונוכח העובדה שמדובר היה בשלד כאמור, דחתה את ההצעה לרכוש את הנכס, באשר זה לא תאם את צרכיה, ובכך הסתיימה הלכה למעשה ההתקשרות בינה לבין המשיב ביחס לנכס האמור. לימים חודש המו"מ בינה לבין המוכרים שלא באמצעות המשיב, והיא רכשה את הנכס, כשלד בנין ולא כבית מגורים, והשלימה בנייתו בעצמה.
המבקשת טוענת, כפועל יוצא מן האמור מעלה, כי נוכח ריחוק הזמן בין הצגת הבית על ידי המשיב ובין מועד הרכישה בפועל, וכן נוכח העובדה שמהות העסקה שנערכה לבסוף בינה לבין המוכרים שונה ממהות העסקה אשר הוצגה על ידי המשיב, הרי שאין לומר כי המשיב הוא ה"גורם היעיל" לעריכת ההסכם בינה לבין המוכרים, ואין הוא זכאי לדמי תיווך אך בשל העובדה שהביאה לראות את הנכס במתכונת העסקה המקורית.
בנוסף העלתה המבקשת טענות ביחס למצג השווא שהוצג לה, לטענתה, על ידי המשיב. לשיטתה, הציג המשיב בפניה מצג שאינו תואם את המציאות כאשר תיאר בפניה את הנכס, לפני הגיעם אליו, כבית מגורים, זאת שעה שידע כי מדובר בשלד שיש להשלימו.
עוד הוסיפה המבקשת וטענה כי ההסכם שנערך בינה לבין המשיב שונה על ידי המשיב, כך שפרטי הנכס הוספו בו לאחר חתימתה, ולא ננקבו בו במועד החתימה כאמור.
ג. דיון:
טענות המבקשת הן למעשה 3 במספר:
1.
המשיב כלל לא היה "הגורם היעיל" שהביא להתקשרות הצדדים לעסקה, כמתחייב בסעיף 14 (3) לחוק המתווכים- המבקשת טוענת כי המשיב כלל לא היה מעורב בניהול הדברים שהיה בין המבקשת למוכרים ולא עשה כל פעולה כדי לסייע במשא ומתן.
לשיטת המבקשת, לאחר שהראה לה המשיב את הנכס, אשר לא עמד בדרישותיה, הודיעה לו כי היא אינה מעוניינת ברכישת הנכס.
חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו- 1996, קובע:
"14. (א) מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה:
(1) הוא היה בעל רשיון לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך או שחל עליו, באותה עת, פטור זמני בהתאם לאמור בסעיף 20
;
(2) הוא מילא אחר הוראות סעיף 9
;
(3) הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
(ב) מתווך במקרקעין שביצע בתקופות הבלעדיות את פעולות השיווק שנקבעו לפי סעיף 9.
(ד) חזקה שהיה הגורם היעיל כאמור בסעיף קטן (א) (3) לגבי עסקה שנכרתה בתקופת הבלעדיות".
במקרה שלפנינו, קיום חוזה התיווך, לכאורה- אינו שנוי במחלוקת. מוסכם על הצדדים כי המבקשת התקשרה עם המשיב לצורך קבלת שירותי תיווך לרכישת בית מגורים ביחס לנכס אשר לימים נרכש על ידה.