בפני התנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה ביחס לשטר חוב על סך 29,000 ש"ח. עושה השטר הינו המבקש מס' 1, ואילו המבקשת מס' 2 הינה ערבה.
ההתנגדות נדונה בפני ביום 24.9.12. המצהירה, היא המבקשת מס' 2 (להלן: "המבקשת"), נחקרה על תצהירה, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.
לטענת המבקשת, פנתה עם בעלה למשיב על מנת שייצג את בעלה, המבקש מס' 1 (להלן: "המבקש") בהליכים נגד המוסד לביטוח לאומי. המבקש הינו אדם מוגבל בשכלו. על רקע זה עלה הצורך בהגשת תביעה לנכות כללית, והטיפול בתביעה זו נמסרה למשיב. בהתנגדות נטען, כי המבקשת משמשת אפוטרופוס של המבקש, על פי החלטת ביה"ד השרעי. בדיון שהתקיים בפני הוברר, כי הדבר אינו כך, וכי, למעשה, אין החלטה שיפוטית הקובעת כי המבקש הינו פסול דין.
לטענת המבקשת, הוסכם בין הצדדים, כי שכר טרחתו של המשיב עבור הטיפול בתביעה לנכות כללית יעמוד על 15% מהסכום החד פעמי שיתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. המבקש קיבל סכום חד פעמי של 40,000 ש"ח, ועל כן המבקשת ביקשה לשלם למשיב 15% מסכום זה, בניכוי סכום של 1,000 ש"ח ששולם עם תחילת הטיפול המשפטי. לטענתה, הגיעה למשרדו של המשיב, כשבידיה סכום של 7,000 ש"ח שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי, ולמרות שטענה כי 15% להם זכאי המשיב נופלים מהסכום שבידיה, דרש המשיב לקבל לידיו את כולו. לטענת המבקשת, המשיב ניצל את תמימותה ואת האמון שרחשה לה, והחתים אותה על שטר החוב, מבלי שהוסבר לה תוכנו.
המבקשת מוסיפה וטוענת טענות שונות. בין היתר היא טוענת, כי חתימת המבקש על שטר החוב חסרת תוקף משפטי מחייב, בהיותו פסול דין, ועל כן גם הערבות חסרת תוקף. כן היא טוענת, כי היא ערבה מוגנת, ועל המשיב לפעול למיצוי ההליכים נגד החייב העיקרי תחילה. עוד היא טוענת, לחלופין, כי החתימה על שטר החוב זוייפה. ייאמר בקצרה, כי דין טענות אלו להידחות, ואין בהן כל הגנה. טענת הזיוף הועלתה כטענה עובדתית חלופית, בניגוד לתקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וממילא ברי כי לא ניתן לטעון כי מתוך אמון חתמה על השטר, ולחלופין - להתכחש לאותה חתימה. אף יש לציין, כי בדיון שהתקיים בפני הודתה, למעשה, המבקשת, בכך שחתמה על שטר החוב, ואף חתמה במקום בעלה, כך שטענת זיוף כלפי המשיב - מוטב היה לולא הועלתה כלל. הטענה, כי המבקש הינו פסול דין התבררה כחסרת בסיס, משלא ניתן פסק דין המכריז עליו ככזה (לדברי המבקשת בדיון, ניסתה לפנות בעניין זה לביה"ד השרעי, אך מסיבות שונות לא השלימה את הטיפול בכך). טענת הערבות המוגנת דינה להידחות אף היא, שכן ערב מוגן אינו יכול להיות בן זוגו של החייב העיקרי (ראה לעניין זה סעיף 19 לחוק הערבות), וממילא אין משמעות למיצוי הליכים נגד אחד מבני הזוג טרם נקיטת הליכים נגד האחר, שעה שבני הזוג מקיימים משק בית משותף.
תצהירה של המבקשת מכיל, איפוא, טענות "מן הגורן ומן היקב", אשר מרביתן אינן יכולות להועיל לה.
נותרו הטענות, כי האמור בשטר החוב מנוגד להסכם בין הצדדים באשר לגובה שכר הטרחה לו זכאי המשיב; כי החתימה עליו נעשתה מתוך אמון במשיב, כעורך דינם של המבקשים; וכי התשלום שבוצע נועד לסילוק שכר הטרחה כולו. טענות אלו לא נסתרו עד כה באמצעות החקירה הנגדית, וככל שקיים הסכם שכר טרחה הקובע אחרת, אין הוא מהווה, עדיין, חלק מהראיות שבתיק. המשיב יוכל, בבוא העת, להוכיח מה היו תנאי ההתקשרות, אלא שבשלב זה די בטענות שהעלו המבקשים, על מנת לזכותם ברשות להתגונן. מדובר בשטר חוב, אשר מחובר לעיסקת היסוד בין הצדדים, והמבקשים רשאים להעלות כנגד ההתחייבות השטרית טענות הנובעות מתנאי עיסקת היסוד.
יצויין, כי אין מחלוקת באשר לתשלום 8,000 ש"ח על חשבון שכר הטרחה, והמשיב אף ציין עובדה זו בבקשה לביצוע שטר. המחלוקת היא באשר לגובה שכר הטרחה הכולל לו זכאי המשיב על פי ההסכם, וליתרה שנותרה לאחר ניכוי הסכומים ששולמו.
לאור האמור לעיל, אני רואה לנכון להורות על קבלת ההתנגדות, בלא תנאי. איני סבורה כי יש מקום להתנות את הרשות להתגונן בהפקדת ערובה, בנסיבות המפורטות לעיל.
הליכי הוצל"פ מעוכבים. התצהיר ישמש כתב הגנה.
נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.
התובע יגיש תצהיר מטעמו, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא יוגש תצהיר מטעם התובע, תוך המועדים שנקבעו לעיל,
תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקשים.
עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובע לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקשים.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ' חשון תשע"ג, 05 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.