ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה באשדוד
|
141-09
03/04/2011
|
בפני השופט:
גילת שלו
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל - תביעות תעבורה לכיש
|
הנתבע:
ישראל לנדאו
עו"ד שירי שפר
|
| החלטה |
לפניי בקשת התביעה להורות על תיקון כתב האישום, על דרך של הוספת עד תביעה נוסף לרשימת עדי התביעה.
כתב האישום הוגש נגד הנאשם ביום 18.1.09, ובו הואשם בעבירות של אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חציה בבטחה, נהיגה רשלנית וגרימת תאונת דרכים, נזק וחבלה, מיום 28.2.08.
בכתב האישום נמנו שלושה עדי תביעה, בהם שני שוטרים והולכת הרגל.
לאחר מספר דחיות שניתנו בתיק, התקיימה ישיבת המענה ביום 7.3.10, במסגרתה כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, ועל כן נקבע התיק להוכחות ליום 26.12.10.
ביום 26.12.10 התקיים דיון הוכחות ראשון, במסגרתו העיד בוחן התנועה בלבד. השוטר השני התייצב לדיון, אך נאלץ לעזוב עקב נסיבות אישיות חריגות, והולכת הרגל לא יכלה להעיד מאחר והינה דוברת השפה ההודית, ומאחר והמאשימה לא יידעה בכך את בית המשפט, לא זומן מתורגמן.
לפיכך, נדחה הדיון לשמיעת המשך הראיות.
ביום 24.3.11 העידו שני עדי התביעה הנותרים, ובסיום עדותם, ביקש התובע להוסיף לכתב האישום עד תביעה נוסף, מר שפורקר שמשון, שהיה עד ראיה לתאונה, וטען כי העד לא נרשם ברשימת עדי התביעה, עקב טעות של התובעת שהכינה את כתב האישום וטעות של התובעת שהופיעה בדיון ההוכחות הקודם, ולא ביקשה לתקנו.
התובע הפנה לע"פ 951/80
קניר נ. מדינת ישראל (להלן- הלכת
קניר), וטען כי טעותה של התביעה אינה צריכה לפגוע בקיומו של הליך הוגן וצודק.
הסניגורית התנגדה לבקשה, וטענה כי מאחר והבקשה התבקשה בתום פרשת התביעה, לאחר שהסתיימו חקירותיהם הנגדיות של עדי התביעה, הרי שהגנתו של הנאשם תפגע מהוספת העד.
עוד טענה, כי נגרם לנאשם עיוות דין כתוצאה מדחיית המשפט, וכי הוא היה ערוך לסיום פרשת התביעה ופרשת ההגנה באותו מועד.
יצויין, כי בישיבת ההוכחות מיום 26.12.10, לא רק שלא התבקשה הוספת שמו של העד לכתב האישום, אלא יתרה מכך- במהלך עדותו של הבוחן, התייחס הבוחן לקיומה של עדות עד ראיה, והסניגורית התנגדה לעדותו כדלקמן :
"מתנגדת לעדויות שמיעה, שכן אותו עד ראייה, הוא לא אחד מעדי התביעה בכתב האישום ועדותו לא תובא כאן בפני בית המשפט..."
גם בשלב זה לא ביקשה התובעת שהופיעה באותו מועד לתקן את כתב האישום, אלא השיבה:
"אנו בחרנו לא להכניס את עדותו. אין לי התנגדות".
דיון והכרעה
סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע :
"בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן...".
בפסיקת בתי המשפט, ניתן לראות מגמה המתירה הבאת ראיות נוספות, כאשר המבחן הוא עיוות הדין שייגרם לנאשם אם הראיה תוצג, ומנגד, עיוות הדין שייגרם לאינטרס הציבורי אם לא תוצג.
כבר בע"פ 1/48
סילוסטר נ' היועץ המשפטי (להלן- הלכת
סילוסטר), נקבע ע"י כבוד השופט זמורה: