1. תיק זה עבר לטיפולי.
2. בפני בקשת התובע לפטור מהגשת חוות דעת רפואית מטעמו, ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט אשר יחווה דעתו באם ניתן ליתן חוות דעת רפואית על סמך הרישום הקיים אצל הנתבעת. לחלופין, התובע מבקש להורות על העברת נטל הראיה אל כתפי הנתבעת, כך שהנתבעת תגיש תחילה חוות דעת מטעמה, ולאחריה יוחלט אם תוגש חוות דעת מטעם התובע.
3. בכתב התביעה טוען התובע לרשלנות מצד רופאי המרכז הרפואי "אסף הרופא" בביצוע ניתוח לריסוק אבנים בכליה הימנית של התובע, שכתוצאה ממנה נגרמו לו נזקים כמפורט בכתב התביעה, וביניהם הפרעות בתפקודי כבד וצהבת C. בכתב התביעה נטען, כי "מחמת חסרון כיס הנובע, בין היתר, ממצבו דלעיל, לא היה באפשרות התובע לצרף לתביעתו חוות דעת רפואית כדין..." (סעיף 28 לכתב התביעה).
4. בקשת התובע קצרה מאד, ולבד מנימוק חסרון הכיס האמור, נזכר בה נימוק נוסף לפיו לא ניתן היה למצוא רישומים מלאים באשר למהלך הדברים הטיפולי של התובע אצל הנתבעת וכולם לוקים בחסר. לפיכך, כך נטען, הרישום החסר או העדרו של הרישום באשר לטיפול בתובע אינו מאפשר למומחה אליו יפנה התובע ליתן חוות דעת עניינית.
5. אכן, על-פי ההלכה המושרשת, שילובן של תקנה 127 ו-130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית לכתב טענותיו ולמנות מומחה מטעמו. אלא, ש"השימוש באפיק דיוני זה צריך להיות החריג, שייעשה בו שימוש רק כאשר קיימים טעמים מיוחדים ומספקים לסטייה מהכלל האדברסרי הנוהג." (רע"א 1358/12
מרכז רפואי רבין בית החולים בלינסון נ' עזבון אייזנבך, פיסקאות 9-8 להחלטת כבוד השופט צ' זילברטל והאסמכתאות הנזכרות שם (8.5.12); וראו גם, רע"א 6614/12
פלונית נ' בית חולים המשפחה הקדושה, פיסקה 10 החלטת כבוד השופט צ' זילברטל (23.10.12)).
6. באותן החלטות לעיל, ולאחר שסקר את הפסיקה שניתנה בסוגיה זו עד כה, התווה בית המשפט הנכבד את העקרונות שצריכים להנחות את השופט בבואו להכריע אם התובע הוכיח, באמצעות ראיות, ולא רק טען בעלמא, שהתקיימו "טעמים מיוחדים שיירשמו" כנדרש בדין, לשם מתן פטור מן החובה לצרף חוות דעת לכתב התביעה. כך, נפסק, כי על התובע "להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם בהתחשב בכלל נתוני המקרה, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, והוא תמך טענות אלו בתצהיר." (
עניין עזבון אייזנבך, פיסקה 11). בהתאם, נפסק, כי חסרון כיס של התובע הוא "טעם מיוחד" כנדרש. אלא, שנקבע, כי אין מדובר בתנאי מספיק, נוכח תנאי נוסף נדרש, לפיו על התובע להראות כי קיים יסוד ממשי לכאורי לתביעתו נגד הנתבע, היינו, לטענותיו בדבר הרשלנות הרפואית המיוחסת לו, ואין מדובר בתביעת סרק (
עניין פלונית, פיסקה 9). לעניין אחרון זה, הדגיש כבוד השופט זילברטל, כי קיימת חשיבות רבה לכך שכתב התביעה יכלול טענות קונקרטיות, ולא טיעונים כלליים בהם אולי יצוק התובע תוכן בהמשך המשפט; וזאת, על מנת לאפשר למומחה מטעם בית המשפט, לו ימונה, לקבוע היקף חוות דעתו, וכן לאפשר לנתבע להכין הגנתו באופן מושכל (
עניין פלונית, פיסקה 10).
7. מן הכלל אל הפרט. טענות התובע לחסר ברישומים הרפואיים נותרו כטענות בעלמא, מבלי שהובאה כל ראיה להן, ומבלי שפורט מהו החסר הנטען ברישומים, בעטיו נבצר מן התובע להגיש חוות דעת מטעמו. בדומה לכך, לא הובאה כל ראיה לתמוך בטענת התובע לחסרון כיס, כך שהתובע לא עמד בנטל הכבד המוטל עליו להראות שאין באפשרותו להגיש חוות דעת מטעמו (והשוו: רע"א 5793/10
הרשות הפלסטינית נ' עזבון שבו, פיסקאות 4-3 להחלטת כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') א' ריבלין (27.12.10)). דברים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שלבקשה לא צורף תצהיר לאימות העובדות הנטענות בה, כפי הנדרש. לכל אלה יש להוסיף, כי עיון בכתב התביעה מעלה שלבד מן הטענות הכלליות לרשלנות מצד הנתבעת או מי מרופאי בית החולים, אין בו טענות קונקרטיות בנוגע לרשלנות הנטענת, ולא ברור מכתב התביעה במה טוען התובע כי הטיפול שניתן לו היה לא הולם או לא ראוי. בנסיבות אלה, אני סבורה, כי התובע לא הצליח להראות כי קיים יסוד ממשי לכאורי לתביעתו. אשר על כן, התובע לא עמד בנטל להוכיח את הטעמים המיוחדים המצדיקים מתן פטור מן החובה המוטלת עליו לצרף חוות דעת לכתב תביעתו.
8. מן הטעמים הנזכרים לעיל, אף לא מצאתי לקבוע, בשלב זה, שראוי להעביר את נטל הראיה אל כתפי הנתבעת, באופן שעל הנתבעת להקדים ולהגיש חוות דעת מטעמה, כמבוקש בבקשה החלופית של התובע.
9. אשר על כן, אם מבקש התובע להגיש חוות דעת רפואית מטעמו, יעשה כן עד יום 6.1.13. לאחר הגשת חוות הדעת, ייקצב מועד להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעת.
10. הוצאות בקשה זו תובאנה בחשבון, אם אתבקש לכך, בסיומו של ההליך.
11. התיק יובא לעיוני ביום 7.1.13.
ניתנה היום, כ' חשון תשע"ג, 05 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.