1. לפני בקשת הנתבעים למתן צו לפי תקנה 124 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן -
התקנות), אשר יורה לתובעים לאפשר את בדיקת ביתם על-ידי מומחה מטעם הנתבעים בנוכחות הנתבעת 1 ובא-כוחה. כן הוגשה הודעה מטעם התובעים בעניין ההשתלשלות שקדמה להגשת הבקשה ובקשה מצידם למתן הוראות. הצדדים אף הגישו תגובות, כל אחד ביחס לבקשות/הודעות משנהו.
2. התביעה עצמה עניינה תביעה לסילוק ידם של הנתבעים ממקרקעין שבבעלות התובעים, בשטח של כ- 40 מ"ר, וכן תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לפי הטענה בשל בנייה שביצעו הנתבעים בשטח האמור. הצדדים הינם בעלי חלקות מקרקעין גובלות. המחלוקת בין הצדדים, כפי שעולה מכתבי הטענות, התפרשה על סוגיות שונות, לרבות שאלת הבעלות על השטח נשוא התביעה לסילוק יד. לעניין זה הוגשה על-ידי הנתבעת 1 (להלן -
הנתבעת) תובענה לבית המשפט המחוזי, בה עתרה לתיקון תוכנית לצרכי רישום שחלה על המקרקעין, באופן שהשטח שבמחלוקת יכלל בחלקתה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה. לאחר מכן התחדש ההליך בתביעה שלפני. על הפרק עומדות מחלוקות שונות בין הצדדים, ובין היתר טענת התובעים, כפי שהיא עולה בכתב התביעה ובחוות דעת הנדסית שצורפה לה, כי בניה שבוצעה בשטח נשוא התביעה על-ידי הנתבעת, גורמת נזק לביתם ומערערת את יסודותיו. לאחר שניסיון להביא את הצדדים להסכמה לגישור לא צלח, ניתנה ביום 14.12.11 החלטה לפיה הנתבעים רשאים להגיש חוות דעת נגדית מטעמם בקשר להשפעת הבניה על בית התובעים.
3. בקשות והודעות הצדדים שלפני, עניינן, בתמצית, בקשת הנתבעת לאפשר לה להיות נוכחת בעת ביקור המומחה מטעמה בבית התובעים, לצורך הכנת חוות דעת כאמור, דבר לו מתנגדים התובעים.
4. לאחר בחינת טענות הצדדים, סבורני כי מקום לקבל את בקשת הנתבעת, במובן זה שהיא זכאית להיות נוכחת בעת בדיקת הבית על-ידי מומחה מטעמה, לצורך הכוונת חוות דעת אשר תוגש לבית המשפט.
תקנה 24 לתקנות קובעת כדלקמן:
"בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת לאחר הגשת התובענה ובתנאים שקבע, לצוות על בעל דין להרשות לבעל דין שכנגד, לרבות מומחה מטעמו, לבדוק כל נכס או חפץ שהתעוררה לגביהם שאלה בתובענה. לא קיים בעל דין את הצו, יחולו הוראות תקנה 122, בשינויים המחוייבים".
תקנה זו מעגנת את זכותו הבסיסית של בעל דין, לבדוק את הנכס מושא התובענה (בר"ע (חיפה) 1782/07
שיש אלוני בע"מ נ' יעקוב אוחיון
(לא פורסם), מפי כב' השופט עמית). בכך מקודמת התכלית של הגינות דיוניות והאפשרות לבירור האמת תוך הצגת כל צד את מלוא טענותיו.
5. נקודת המוצא הינה, כי זכותו של בעל דין לקחת חלק ולהיות נוכח בהליכים משפטיים בעניינו. ההליך של גיבוש והכנת חוות דעת מטעם בעל דין, הינו חלק מההליך המשפטי במובן הרחב, קשור בטבורו להתדיינות בבית המשפט ומהווה שלב משמעותי בהליך המשפטי. על רקע האמור נפסק, כי סמכותו של בית המשפט לניהול המשפט, משתרעת אף על הליכים המתרחשים מחוץ לאולם בית המשפט וקשורים למשפט, לרבות הליכי הכנת חוות דעת מומחים מטעם הצדדים (רע"א 2948/10
גליצנשטיין נ' מדינת ישראל ואח'
(לא פורסם), פסק-דינו של כב' השופט הנדל). מכאן, ובהיעדר אינטרס נגדי של הצד שכנגד, אשר יש בו כדי לגבור בנסיבות העניין על זכותו של בעל הדין המבקש להיות נוכח בבדיקה של נכס העומד במחלוקת במשפט, תעמוד זכותו של האחרון.
6. בענייננו, אינני סבורה כי קיימים שיקולים התומכים בהעדפת רצונם של התובעים כי הנתבעת לא תכנס לביתם, על-פני זכותה לקחת חלק בהליך הכנת חוות הדעת במסגרת ההליך המשפטי בעניינה.
ראשית, ובאשר לעצם הצורך בכניסה לבית, לא ניתן, לטעמי, לקבל את טענת התובעים, כי אין כל צורך כזה, שכן המחלוקת בתיק איננה נוגעת לליקויי בנייה או סוגייה דומה. מכתבי הטענות עולה בבירור מחלוקת, באשר להשפעת הבניה שביצעה הנתבעת בשטח נשוא התביעה, על ביתם של התובעים, תוך שנטען על-ידי התובעים, אשר אף צירפו חוות דעת לעניין זה, כי נגרמו לבית נזקים. הנתבעת, מנגד, טוענת כי ככל שנגרם נזק, מקורו בפעולות שביצעו התובעים, לרבות שיפוץ ובנייה. סוגייה זו אף עלה בבירור בישיבות קדם המשפט מימים 8.12.11 ו- 14.12.11. שאלת ההשפעה של הבניה שנעשתה בשטח נשוא התביעה, על יציבות ביתם של התובעים, היא שאלה רלוונטית לבחינת עוצמת הפגיעה בזכות הקניין, שעשוי להיות לה משקל בתביעה לסילוק יד (רע"א 6339/97
רוקר נ' סלומון
, פ"ד נה(1) 199). זוהי בוודאי שאלה רלוונטית לסעד השני שהתבקש בתביעה - סעד כספי בגין נזק שנגרם, לפי הטענה, לבית התובעים כתוצאה מהבניה שביצעו הנתבעים. על רקע האמור, יש הצדקה עניינית לבדיקת הבית לצורך הכנת חוות דעת בנושא. יצויין כי התובע הסכים לביקור של מומחה מטעם הנתבעת בתוך הבית (ללא הנתבעת), כך שדומה שעיקר המחלוקת איננה נוגעת לרלוונטיות של הכניסה לבית, אלא לנוכחות הנתבעת ובא-כוחה.
שנית, אינני סבורה כי ביקור נקודתי ולזמן מוגבל בבית התובעים (כמובן - לאחר תיאום מראש), יש בו כדי לגרום פגיעה או הכבדה בלתי בלתי מידתית לתובעים. לעניין זה אף לא נטען בדבר קיום פגיעה מיוחדת כלשהי שתגרם. ניתן להניח, כי הדבר יגרום לפגיעה בפרטיות התובעים (אף שלא נטענה טענה מפורשת בעניין זה), אולם זכות הפרטיות איננה זכות מוחלטת, ויש שהיא נסוגה מפני זכויות ואינטרסים נוגדים, לרבות במסגרת הליכים משפטיים (ראו לעניין זה, למשל, הפסיקה העוסקת בטענה לפגיעה בפרטיות בשל הליכי גילוי במסגרת תביעה משפטית, ובפרט כשזו מועלית כטענת "חרב" על-ידי התובע: רע"א 855100
אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל
, פ"ד נה(2) 102, מפי כב' השופטת דורנר; רע"א 8019/06
ידיעות אחרונות בע"מ ואח' נ' מירב לוין
(לא פורסם), פסק דינו של כב' השופט ג'ובראן).
שלישית, נוכח העובדה כי התובעים הגישו חוות דעת הנדסית מטעמם, וכי עמדה להם עקרונית האפשרות והיכולת לקחת חלק מלא בהליכים שקדמו להכנת חוות הדעת מטעמם, ולהיות נוכחים בהם, הרי שעיקרון השוויון, ובענייננו - השוויון הדיוני, תומך במתן אפשרות דומה אף לנתבעת.
7. אשר לטענת התובעים, לפיה אין מקום לדון בבקשת הנתבעת בשל כך שהיא הוגשה ללא תצהיר, הרי שמאחר שהשאלה הינה משפטית בעיקרה, והנסיבות הרלוונטיות עולות מכתבי הטענות, איננה סבורה כי מדובר בפגם המצדיק דחייתה על הסף.
8. בסיום אציין, כי איני רואה מקום להתמקד במחלוקות בין הצדדים באשר לפרטי האירוע אשר קדם להגשת הבקשות, בו ביקשה התובעת להיכנס עם המומחה מטעמה לבית התובעים, ולהאשמות ההדדיות שהעלו הצדדים בעניין זה. מחלוקת עובדתית זו, בה בפי כל צד גרסה בלתי מחמיאה ביותר ביחס לצד השני, איננה עומדת, לטעמי, במוקד השאלה הנדונה.
9. אשר על כן, אני מורה לתובעים לאפשר את כניסתה של הנתבעת עם בא-כוחה והמומחה מטעמה, לבית התובעים, לצורך הכנת חוות הדעת מטעם הנתבעת בתיק. זאת, לאחר תיאום מועד מראש בין הצדדים, ובתוך שבועיים מהיום. חוות דעת מטעם הנתבעת תוגש בתוך 30 ימים לאחר עריכת הביקור האמור.
למותר לציין, כי מצופה מהצדדים ומבאי-כוחם, לפעול באופן ענייני, למקד את הבדיקה בנדרש בלבד, ולהימנע ממחלוקות צדדיות שאין בהן כדי לתרום לניהול ההליך.
10. נושא ההוצאות (לרבות הבקשה לחיוב בהוצאות בגין ביקור נוסף של המומחה), יישקל בסיום ההליך.
המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ז אדר תשע"ב, 21 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.