פתח דבר
1. בפניי בקשה של התובע ( להלן:"המבקש" ), לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בתיק זה ביום 22/6/11 בהעדר סיכומים מטעם המבקש, ולפיו נדחתה תביעת המבקש והוא חויב לשלם לנתבע ( להלן:"המשיב" ) את הסכום שנקבע בחוות דעתו של המומחה רו"ח איהאב עלימי, סך של 75,961 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן חוות הדעת- 20/11/10 ועד התשלום בפועל. בנוסף חויב המבקש לשלם למשיב את חלק שכר המומחה ששולם ע"י המשיב בסכום של 32,500 ש"ח בנוסף לאגרת המשפט שעל המשיב לשלם בגין הסכום שנפסק לטובתו ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח.
עיכוב הביצוע המבוקש הינו לתקופה של 45 ימים או עד להכרעה בערעור שבכוונת המבקש להגיש לביהמ"ש העליון על פסק הדין הנ"ל.
בנוסף ביקש המבקש להורות על עיכוב ביצוע החלטת ביהמ"ש מיום 19/7/11, שדחתה את בקשת המבקש לביטול פסה"ד, וחייבה את המבקש בתשלום שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ש"ח.
רקע
תמציתי
2. המבקש הגיש תביעה לפירוק שותפות, מתן חשבונות ומתן סעד כספי. המשיב כפר בטענות התובע, ואף טען כי המבקש הוא אשר חייב לו סך של 113,721 ש"ח. בדיון שהתקיים בתיק הסכימו באי כוח הצדדים על הסדר דיוני, לפיו ביהמ"ש ימנה רו"ח מטעמו, על מנת שיבדוק את מערכת החשבונות של כל אחד משני הצדדים, לתקופה מיום 1/5/05 ועד סוף 3/06, וייתן חוות דעת שתקבע באם מי משני הצדדים חייב לצד השני כספים כלשהם , בקשר לעבודות שביחס אליהן היתה שותפות או שיתוף פעולה כפי שנטען, ואם כן מהו הסכום.
בהתאם להסכמה הנ"ל, ביהמ"ש מינה את רו"ח איהאב עלימי, על מנת לבדוק את מערכת החשבונות של הצדדים, ולקבוע מי משני הצדדים חייב בקשר עם השותפות, או השיתוף שהיה ביניהם בעניין עסקי כוח אדם וחקלאות, ואם כן מה הסכום.
3. לאחר שהמומחה הגיש את חוות דעתו שלח אליו ב"כ המבקש שאלות הבהרה ולאחר שזה השיב על שאלות ההבהרה , נעתר בית המשפט לבקשת ב"כ המבקש וקבע דיון לצורך חקירתו של המומחה על חוות דעתו , אולם לפני מועד הדיון הודיע ב"כ המבקש כי הוא מוותר על חקירתו של המומחה מבלי שהדבר יתפרש כהסכמה מצדו לחוות הדעת .
4. בדיון שהתקיים בתיק ביום 9/5/11 ביקש ב"כ המבקש, כי ביהמ"ש יפסוק , על סמך החומר שבתיק ולאחר הגשת טענות ע"י הצדדים, ב"כ המשיב הסכים לכך. לפיכך הורה ביהמ"ש על הגשת סיכומי טענות בכתב , ב"כ המבקש עד ליום 31/5/11, וב"כ המשיב תוך 20 יום מיום קבלת סיכומי טענות התובע.
5. בקשה שהגיש ב"כ המבקש, ביום 26/5/2011, להארכת מועד להגשת סיכומים עד ליום 6/6/11 נדחתה. על אף זאת לא הוגשו סיכומים מטעם המבקש לא במועד, וגם לא עד המועד בו ניתן פסה"ד הנדון ביום 22/6/11.
6. בפסה"ד מושא הבקשה נקבע בין היתר, כי המחדל של אי הגשת סיכומים מטעם המבקש, יש בו בפני עצמו כדי להצדיק את דחיית התביעה. עוד נקבע בפסה"ד, כי גם לגופו של עניין יש לדחות את התביעה, שכן הצדדים הסכימו שהמומחה שימונה מטעם ביהמ"ש יקבע בחוות דעתו, מי משני הצדדים חייב לשני בקשר עם השותפות או השיתוף שהיה ביניהם בעניין עסקי כוח אדם וחקלאות, ומסקנת המומחה הייתה, כי המבקש הוא זה אשר חייב לנתבע סך של 75,961 ש"ח . עוד נקבע בפסק הדין כי בית המשפט לא מצא כל סיבה או נימוק שיצדיק דחיית חוות חוות דעתו של המומחה שמונה על ידו.
נימוקי הבקשה, בתמצית
7.בבקשה נטען כי סיכויי הערעור אשר מתעתד המבקש להגיש על פסה"ד הנם גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש.
המבקש טען, כי סיכויי הערעור גבוהים בשל מספר נימוקים;
א. שלילת זכות הטיעון כסעד דרסטי אל מול עקרון המידתיות. נטען, כי המחדל שיצא תחת ידו של ב"כ המבקש באי הגשת סיכומים במועד, אינו מצדיק שלילת זכותו החוקתית במתן יומו בפני ביהמ"ש.
ב. נימוק שני , שלטענת ב"כ המבקש מצדיק את קבלת הערעור, הינו פסיקת ביהמ"ש בגין סעד שמעולם לא נדרש ע"י המשיב. נטען כי פסה"ד אשר חייב את המבקש לשלם למשיב, שמעולם לא הגיש תביעה שכנגד, הינו פס"ד שניתן בהעדר סמכות ודינו להתבטל. עוד נטען כי המשיב מעולם לא שילם אגרה בגין סעד כספי.
לטענת ב"כ המבקש ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים יכולה, לכל היותר, להוביל לקביעת זכות של המשיב ולא לסעד כספי.
ג. עוד נטען כי אין בהסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים משום הסכמה גורפת לפיה, ההכרעה הסופית תופקד בידי המומחה. קביעות המומחה אינן קביעות שאין אחריהן ולא כלום, אלא שהן נתונות לביקורת ביהמ"ש שבידו ההכרעה הסופית. למבקש טענות כבדות משקל נגד חוות דעת המומחה.
ד. טעה ביהמ"ש כאשר דחה את הבקשה להארכת מועד להגשת סיכומים, על אף נימוקיה, ועל אף סמכותו עפ"י דין להאריך את המועד.