1. בקשות שהגישו הנתבעים, בתום שמיעת הראיות, לזימון עדים נוספים, להגשת מסמכים והארכת מועד להגשת חוות דעת.
2. ביום 30/1/14 נשמעו ראיות הנתבעים ולמעשה הסתיימה חקירתם של כל עדי הנתבעים שזומנו. בתום הדיון הודיעו באי כוח הנתבעים כי ברצונם לשקול זימון עדים נוספים וכן להגיש חוות דעת בנוגע למעמדו של הסינוד הקדוש וסמכויותיו. כן ביקשו להגיש מסמכים שונים ללא צורך בזימון עדים להגשתם. הואיל והתובעים לא היו מוכנים לדון בבקשות, הוריתי לנתבעים להגיש בקשות בכתב שיועברו לתגובה. אלו הבקשות העומדות להכרעה בפניי.
3. התובעים מתנגדים לבקשות לזימון עדים נוספים ולצירוף חוות דעת אולם אינם מתנגדים להגשת מסמכים שונים, כפוף לטענתם שאין במסמכים אלו כדי להצביע על סמכויות הפטריארך או סמכויות הסינוד. נבחן את הבקשות השונות.
הגשת חוות דעת
4. אחת המחלוקות שעלו בתיק זה ואשר התחדדו והובררו לאחר הגשת תצהירי העדות, הינה בשאלה, האם תנאי לתוקפו של הסכם שנכרת על ידי הפטריארכיה או על ידי מי מטעמה, הינו אישור של הסינוד הקדוש לעסקה. ביום 13/10/13, אישרתי לתובעים להגיש חוות דעת בשאלה זו. התובעים הגישו שתי חוות דעת, האחת של ד"ר יואניס קומידריס (ת/1), והשנייה של ד"ר דפנה צמחוני (ת/2). חוות הדעת הוגשו כבר ביום 10/11/13 והמומחים נחקרו כבר ביום 28/11/13.
5. הנתבעים לא הגיעו חוות דעת כלשהם מטעמם. בדיון מיום 12/12/13 מסרו באי כוח הנתבעים כי ברצונם להגיש חוות דעת נגדית. עו"ד מנסור מסר לפרוטוקול כי הנתבעים פנו לשני מומחים; האחד ביקש לשקול את הכנת חוות הדעת והשני, עתיד ימסור את חוות הדעת "בימים הקרובים" (עמ' 349 לפרוטוקול). בתום הדיון הוריתי כי הנתבעים ישתדלו להגיש את חוות הדעת תוך 10 ימים.
6. חוות הדעת לא הוגשה והנתבעים אף לא טרחו לבקש ארכה להגשתה. גם בדיון מיום 27/1/14, לא העלו הנתבעים כל בקשה בעניין חוות הדעת. ודוק, התובעים טרחו והגישו ביום 9/1/14 הודעה כי מאחר וחוות הדעת לא הוגשה יתנגדו להגשת חוות דעת בעתיד (ההודעה סומנה כבקשה 56). גם הודעה זו לא זכתה לכל התייחסות מצד הנתבעים.
7. בבקשתם הנוכחית טוענים הנתבעים כי פנו למומחה מיוון, פרופ' יורגוס וזה הביע הסכמתו להכנת חוות דעת. בסופו של יום חזר בו מהסכמתו זו. לאור זאת, פנו לפרופ' רות קרק שביקשה להכין חוות דעת ביחד עם מומחה נוסף מיוון, אולם בסופו של יום גם מומחה זה הודיע כי לא יוכל להכין חוות דעת. בבקשתם הם מציינים, כי הם עמלים למציאת מומחה מתאים וזקוקים ל-45 יום. בהודעת הבהרה מיום 19/2/14 הודיעו באי כוח הנתבעים כי הם זקוקים ל-45 ימים ממועד ההחלטה בבקשה וכי פנו לשני מומחים נוספים.
8. התובעים מתנגדים לכל ארכה וטוענים כי שמיעת הראיות הסתיימה. עוד טוענים התובעים כי הגשת חוות דעת, בשלב כה מאוחר, עשויה לחייב זימון עדים מחדש והם מבקשים לשים סוף להליכים.
9. התנהגותם של הנתבעים בהליכים רצופה במחדלים, החל מאיחורים ועיכוב בהגשת תצהירי גילוי מסמכים, דרך הימנעות מהתייצבות למועד שמיעת ראיות (25/11/13) וכלה באיחורים חוזרים ונשנים בזימון עדים. נזכיר, כי הנתבעים כבר הגישו בקשות מאוחרות לזימון עדים ובקשותיהם נענו (בקשה מס' 57).
עם זאת, ידוע הכלל שסדרי הדין אינם "מיטת סדום" וכי לבית המשפט שיקול דעת רחב לאפשר סטייה מסדרי דין והצגת ראיות גם בשלבים מאוחרים ואפילו בתום שמיעת הראיות או בשלב הערעור (ראו למשל ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי, פ"ד י"ט (4) 337 (1965); רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, (22/5/01); ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון, פ"ד מ(3) 738 (1992)).
מתן היתר להגשת ראיות נוספות באיחור מותנה בעריכת איזון בין האינטרסים המנוגדים - אינטרס המבקש, לעומת אינטרס הצד שכנגד. בעניין זה קיימת "מקבילית כוחות" הדורשת איזון. ככל שהראיה החדשה הינה בעלת חשיבות רבה יותר לבירור האמת, כך יטה בית המשפט להתיר את הגשתה, ומנגד ככל שהפגיעה בבעל הדין שכנגד בהגשת הראיה המאוחרת תהא גדולה יותר, כך יטה בית המשפט לסרב. בית המשפט ישקול גם את סיבות העיכוב; האם העיכוב נעוץ במחדלי המבקש או שמא בנסיבות חיצוניות; האם המבקש הגיש בקשתו מיד כשנודע לו הצורך בהגשת הבקשה; האם נהג בתום לב וכו' .
19. הנתבעים הסבירו את העיכוב בקשיים במציאת מומחה שיאות להגיש חוות דעת ובמיעוט המומחים בתחום. הנתבעים לא הסבירו מדוע לא פנו מבעוד מועד לבית המשפט, מדוע התעלמו מההחלטה מיום 12/12/13 ומדוע התעלמו מהודעת התובעים מיום 9/1/14.
20. יתרה מזו, גם כעת אין בידי הנתבעים חוות דעת ולא ברור האם אכן יוכלו להמציאה והאם זו תהא רלבנטית להליך. בהעדר חוות דעת מוכנה, הנתבעים אינם יכולים לדעת האם חוות דעת זו תחזק את גרסתם אם לאו, והאם יהיה בה להועיל לפתרון המחלוקות בתיק.
21. בנסיבות אלו, דומני כי בטרם מתן החלטה ראוי שחוות הדעת שברצון הנתבעים להגיש תובא לעיוני. רק אם אשתכנע בחשיבותה להכרעה במחלוקות בתיק, ולאחר שאשקול האם הגשתה תפגע, ועד כמה תפגע, בתובעים, ניתן יהיה לשקול את הבקשה והאם ניתן לצמצם את הפגיעה בפסיקת הוצאות או בדרך אחרת.
22. על-כן, אני מורה לנתבעים כי אם ברצונם לעמוד על הבקשה לצירוף חוות דעת, ידאגו להגשתה לעיון בית המשפט עד ליום13/4/14 (צריך לזכור כי מאז הגשת הבקשה המקורית שבה עתרו ל-45 יום, חלפו כבר יותר מ-30 יום). אם לא תוגש חוות דעת במועד, תידחה הבקשה. ככל שתוגש יינתנו הוראות להמשך.
זימון העדים
23. הנתבעים מבקשים לזמן כעדה נוספת את עו"ד לואיז ספורטס ממשרדו של עו"ד גלעד שר על מנת שתעיד על מכתב שנשלח על ידה ביום 27/9/06 לעו"ד משה גולן מהפרקליטות.
בקשה זו דינה להידחות. הטעם היחיד לבקשה הינו טענת הנתבעים כי חשבו שניתן יהיה להגיש את המסמך באמצעות עו"ד עדיקא שזומן על ידם. הנתבעים ידעו והיו צריכים לדעת כי לא ניתן להגיש באמצעות העד מסמכים שנערכו על ידי אחרים ולכלכל צעדיהם בהתאם. זאת ועוד, ספק רב בעיני האם לעמדת הגב' ספורטס יש חשיבות להכרעה בתיק שבפניי, שהרי עמדת הפטריארכיה ועמדת היועץ המשפטי בתיק ע"א 9031/04 הוגשו ואין במסמך להוסיף על שנאמר בהם או על עדותו של עו"ד עדיקא. אין גם כל מקום לזימון פקיד משרד הדתות שהרי גם פקיד זה אינו יכול לסייע בפתרון המחלוקות בנוגע לכללי הניהול הפני י של הפטריארכיה.