ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
60231-06
05/04/2012
|
בפני השופט:
נועה גרוסמן
|
- נגד - |
התובע:
1. אבינועם נתנאל 2. חברת פנסי קולקשן בעמ
עו"ד הלוי
|
הנתבע:
1. PIERRE RAPHAEL 2. זואי וורדן 3. שרה וורדן
עו"ד לנדה
|
החלטה |
לפני בקשה לביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד (להלן:
"הבקשה").
רקע
ביום 31.10.06 הגישו המבקשים תביעתם בטענה לתרגיל עוקץ, במסגרתו נגזל מהם, לכאורה, סך של 2,176,618 ש"ח.
ביום 11.7.11 נתקיים דיון, ובמהלכו ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המשיב 1.
בסיומו של הדיון הוחלט כי המבקשים יעדכנו את בית המשפט, תוך חמישה עשר יום, האם נסתיים הסכסוך בדרכי שלום, אם לאו.
ביום 8.12.11 הגישו המשיבות בקשה לדחיית התביעה כנגדם, מן הטעם שהמבקשים לא הודיעו לבית המשפט עמדתם בדבר המשך ההליכים כנגדם (להלן:
"הבקשה לדחיית התביעה").
משלא נתקבלה תגובת המבקשים לבקשה זו, נחתמה ביום 7.2.12 פסיקתא הדוחה את התביעה כנגד המשיבות.
ביום 20.3.12, הוגשה הבקשה דנן, בה נתבקש ביטולו של פסק הדין מיום 7.2.12 (להלן:
"פסק דין").
הבקשה
המבקשים טוענים כי לא היו מודעים להגשת הבקשה לדחיית התביעה, וזו לא הועברה אליהם לצורך מתן תגובה.
המבקשים מפנים להוראות
תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ועותרים לביטול פסק הדין, הן מחובת הצדק, והן משיקול דעת בית המשפט.
המבקשים סוברים כי נפל פגם בהליך מתן פסק הדין - הבקשה לא הומצאה למשרדם, ועל כן, לטענתם, מחוייב בית המשפט לבטלו.
המבקשים מפנים להוראות תקנה 497א לתקסד"א המחייבת מתן הודעה טלפונית לנמען בדבר משלוח כתב בי - דין בפקס, ועריכת תרשומת בנוגע להודעה טלפונית זו, אשר תכלול את פרטי כתב בי - הדין, זמן השיחה ושמו של האדם שלו נמסרה ההודעה.
המבקשים מתייחסים לאישור משלוח הפקס שצורף לבקשה לדחיית התביעה, בו נכתב כי קבלת הפקס אושרה ע"י גברת העונה לשם מלי, ומבהירים כי במשרדם אין מזכירה בשם מלי, או בשם דומה לשם זה.
המבקשים מאשרים כי במשרדם התמחתה בחורה בשם מלי, והיום היא עורכת דין במשרד, אולם לטענתם, במועד הרלוונטי, הייתה עו"ד מלי בחופשה לצורך לימודים לבחינות הלשכה.
משכך, סוברים המבקשים כי נפל פגם בהליך, המחייב ביטול פסק הדין מחמת הצדק.
באשר לביטול פסק הדין מחמת שיקול דעת בית המשפט, מתייחסים המבקשים לשני המבחנים להם כפוף הביטול - הסיבה בגינה לא השיבו לבקשה לדחיית התביעה, וסיכויי הצלחת תביעתם, במידה ויבוטל פסק הדין.
המבקשים מבארים בשנית את הטעם לאי מתן התגובה לבקשה לדחיית התביעה, והוא שהבקשה לא הומצאה למשרדם.
באשר למבחן השני, אשר לטענת המבקשים הינו הרכיב החשוב והמרכזי, טוענים המבקשים כי לתביעתם סיכויים גבוהים להתקבל.