ת"א
בית משפט השלום אשקלון
|
5846-08
15/09/2011
|
בפני השופט:
אורית חדד
|
- נגד - |
התובע:
רענן כץ
|
הנתבע:
הוד - חברה לתועלת הציבור בע"מ
|
החלטה |
טענות הצדדים בתמצית
לפני בקשת הנתבע למתן צו לעיון ולהעתקת מסמכים הנזכרים, ע"פ הנטען, בתצהירי עדות ראשית שהוגשו ע"י התובעת ואשר עליהם סומכת היא טענותיה.
הנתבע מסתמך על תקנה 116 המשלימה את הוראת תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן
:"תקסד"א") לפיה רשאי בעל דין בכל עת לדרוש עיון והעתקה של מסמך שנזכר בכתבי טענותיו או בתצהיריו של בעל דין תוך שהדגיש כי התביעה מצויה עדיין בשלביה המקדמיים.
לחילופין - מפנה הוא לתקנה 117.
התובעת הביעה התנגדותה לבקשה נוכח היעדר בסיס חוקי לדרישה זו בשלב זה בו הסתיים לטענתה שלב קדם המשפט, כך משתקנה 114 לתקסד"א מתייחסת לשיטתה לשלבים מקדמיים של המשפט - למסמכים הנזכרים בכתבי הטענות או בתצהיר גילוי מסמכים.
יתרה מזאת, עסקינן במסמכים אשר את קיומם מסיק הנתבע מתצהירי עדות התובעת תוך שאינו טורח להסביר מהי הרלוונטיות של אלו.
עוד ציינה התובעת כי עת פנה אליה הנתבע בדרישתו לא ציין הוא כי מסתמך הינו על תקנה 114. משכך, אין תחולה לתקנה 114 וכפועל יוצא מכך, לא חלה תקנה 116 המותנית במסירת דרישה לפי תקנה 114 וסרובה בהמצאת המסמכים בדין יסודו.
לעניין תקנה 117, ציינה התובעת כי עניינה של תקנה זו במסמכים שלא נזכרו בכתב הטענות ובתצהיר גילוי המסמכים. תקנה זו אף היא לשיטתה רלבנטית לשלב קדם המשפט בלבד. יתרה מכך, על פי זו, על הנתבע לפרט מדוע זכאי הוא לעיין במסמכים ומדוע סבור הוא כי אלו מצויים בידי הצד שכנגד - דבר שלא נעשה ע"י הנתבע. אף לענין תחולתה של תקנה זו מציינת התובעת כי עסקינן במסמכים שהנתבע מניח דבר קיומם ואשר נעדרת התייחסות לשאלת הרלוונטיות של אלו.
ממילא, מוסיפה התובעת,באפשרות הנתבע לחקור את המצהירים אודות הנזכר בתצהיריהם.
הנתבע במסגרת כתב תשובתו מציין כי המסמכים המבוקשים נדרשים לאפשר לו להעמיד במבחן את טענות התובעת. כן מפנה הוא לכך שבית המשפט בפסיקתו העניק פרשנות מרחיבה לתקנה 114 והחילה אף על מסמכים הנזכרים בתצהירי עדות.
דיון והכרעה
תקנה 114 לתקסד"א -
דרישת עיון במסמכים שנזכרו קובעת:
"מסמך שנזכר בכתבי טענותיו של בעל דין או בתצהיריו, רשאי בעל דין אחר לדרוש ממנו, בעל עת, בכתב לפי טופס 13, שיראה לו או לעורך דינו את המסמך לעיון ולהעתקה".
תקנה 116 לתקסד"א -
צו לעיון במסמכים קובעת:
"לא ציית בעל דין לדרישה שנמסרה לו לפני תקנה 114, רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת בעל הדין שמסר את הדרישה, ליתן צו לעיון במסמכים ולהעתקתם במקום ובדרך שיראו לו".
תקנה 117 לתקסד"א -
בקשה לעיון במסמכים שלא נזכרו קובעת:
"בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם צו לעיון במסמכים של בעל דין שלא נזכרו בכתבי טענותיו או בתצהיריו, ולהעתקתם; הבקשה תהא מבוססת על תצהיר המציין מה הם המסמכים שהעיון בהם מבוקש, וכי המבקש זכאי לעיין בהם ולהעתיקם והם מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל דינו."
בכל הנוגע להליכי גילוי מסמכים, העיקרון הינו גילוי מירבי שתכליתו חתירה לחקר האמת וניהולו התקין של ההליך תוך פרישת מירב העובדות והעדויות הרלוונטיות לבירור התובענה.
עם זאת, הזכות לעיון אינה בלתי מוגבלת והינה מסוייגת תמיד בהיותו של המידע
רלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, ולצידה ניצבים אף ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.