לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, שניתן בבימ"ש זה (ע"י כבוד השופט סעב), ביום 18.10.12, בתיק מס' 13780-05-09, בתביעה שהוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
פסק הדין נתן תוקף להסדר פשרה (להלן: "
ההסדר") אליו הגיעו הצדדים ואשר הוגש על ידם לתיק ביהמ"ש.
בתביעה שהוגשה בתיק זה טוענת המבקשת מס' 1 (להלן: "
המבקשת"), כי ההסדר נחתם על ידה כתוצאה מהטעייה שהטעה אותה המשיב, בהסתירו, במכוון, את העובדה שהוא מקבל מהמל"ל (בנוסף לקצבאות עליהן ידעה המבקשת), גם קצבה מיוחדת. לטענתה, כי אילו היה המשיב מגלה לה זאת, היא לא היתה מסכימה להסדר לו הסכימה, שכן הקצבה המיוחדת שמקבל המשיב (בשווי אקטוארי של
737,859 ש"ח), שעליה לא ידעה המבקשת, "בולעת" את הסכום אותו התחייבה לשלם על פי ההסדר, המגיע לכדי
654,792 ש"ח "נטו" (837,500 ש"ח, כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד+מע"מ).
בבקשתה טוענת המבקשת, כי תביעתה מבוססת היטב וכי היא חשופה לתביעת שיבוב מטעם המל"ל, כך שאם לא יבוטל ההסדר, היא עלולה לשלם פעמיים. עוד נטען, כי לאור מצבו הכלכלי של המשיב, הרי אם ישולם לו סכום פסק הדין ובסופו של דבר תתקבל התביעה ויבוטל ההסכם, לא יהיה לה ממי להשיב את הכספים.
המשיב טוען, כי לא היתה כל הטעיה מצידו וכי הוא השיב תשובות אמת לכל השאלות אותן נשאל ע"י המבקשת. כן טון הוא, כי יכולה היתה המבקשת לבדוק ישירות במל"ל, מה גובה הקצבאות שהוא מקבל, דבר השומט את הקרקע תחת טענות מרמה או הטעייה.
ביום 4.12.12 התקיים דיון בבקשה ולאחר שלא עלה בידי הצדדים להגיע להבנה (לא בתביעה העיקרית ואף לא בבקשה זו), הוגשו סיכומי הצדדים וניתנת החלטה זו.
אציין, תחילה, כי המשיב קובל על כך שהמבקשת מבקשת להסתמך גם על שיחות התכתבויות שהוחלפו בין הצדדים, שכן, לטענתו, שיחות הצדדים וההתכתבויות ביניהם, במהלך המו"מ הינן חסויות ואין המבקשת רשאית לגלות את תוכנן.
לא אוכל לקבל טענה זו. חריג לחיסיון מו"מ לפשרה, הוא מצב בו הסתיים המו"מ בהסדר ולאחר מכן נטען למרמה או להטעיה במצגים שהוצגו בשיחות ו/או בהתכתבויות שבין הצדדים, במהלך המו"מ. במקרה כזה נעוצה יכולת הוכחת ההטעיה דווקא בדברים שהוחלפו בין הצדים במהלך המו"מ ובמצגים שנעשו בהם ולפיכך, ניתן לגלותם ולהסתמך עליהן.
לגופה של הבקשה - לאחר ששקלתי את חקירות המצהירים ואת טענות הצדדים, מצאתי מקום להיעתר לבקשה.
הלכה היא, כי על המבקש עיכוב ביצוע פסק דין, מוטל הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים: כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. עוד נקבע, כי בית המשפט לא ייטה להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי, שכן פסק דין כזה נחשב, דרך כלל, הפיך. ראו: ע"א 8935/09
ופא טורס
בע"מ נגד עו"ד אבנר
כהן(10.11.2009).
מהרציונאל של הכלל נובע גם החריג לו, היינו - הכלל לא יחול מקום בו קיים חשש של ממש, שמא, אם ישולם סכום פסה"ד, לא ניתן יהיה להשיבו למבקש העיכוב - ככל שטענותיו יתקבלו וביהמ"ש יקבע שיש מקום להשיבו. כל זאת, כמובן, אם הוכח שההליך הינו בעל סיכויים המצדיקים עיכוב ביצוע.
אומר בכל הזהירות הראויה, כי לאחר שעיינתי בתשובות המשיב לשאלון שנשלח אליו על ידי המבקשת, בתצהיריו ובהתכתבות שנערכה בין הצדדים במהלך המו"מ ושקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי, כי לתביעה סיכויים, המצדיקים עיכוב ביצוע פסק הדין.
המבקשת פירטה בבקשתה את קשייו הכלכליים של המבקש - הוא ואשתו אינם עובדים והם מטופלים בילדים קטינים ואילו בטענות המשיב לא מצאתי תשובה לטענות אלה. בנסיבות אלה, גם העובדה שמדובר בסכום נכבד תורמת לחשש וסבורה אני שאכן קיים חשש ממשי, שמא, אם תזכה המבקשת בתביעתה, לא תוכל להיפרע הסכום מהמשיב.
לפיכך, אני מורה על עיכוב ביצעו פסק הדין, עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית שהוגשה בתיק זה, אולם לאור כך שמדובר בפיצויי נזיקין בגין ת.ד., מוצאת אני לנכון שלא להחיל את עיכוב הביצוע על סכום של
100,000 ש"ח, אשר ישולם לידי המשיב בתוך 30 ימים מהיום.
בנסיבות הענין אינני עושה צו להוצאות.
מזכירות: להעביר התיק לחלוקה לשופט, תוך הסבת תשומת הלב לכך שפסה"ד, שאת ביטולו מבקשים, ניתן ע"י כבוד השופט סעב.
ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ג, 01 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.