החלטה בתיק ת"א 559/08

1. בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן על ידי כבוד השופט באומגרט בהעדר המבקש (שהיה הנתבע בהליך) ו/או בא כוחו דאז, במסגרת דיון קדם משפט ביום 1.11.10 (להלן: " פסק הדין"). 
2. המדובר בשתי תובענות שאוחדו, האחת התנגדות לביצוע שטר אשר התקבלה ועברה להתנהל בסדר דין רגיל ( ת"א 1602/08) ואילו השנייה עניינה תובענה כספית עקב הפרת חוזה לכאורה על ידי המבקש ( ת"א 559/08).
3. פסק הדין ניתן לאחר שהמבקש ו/או בא כוחו דאז עו"ד איאד פראג' לא התייצבו לשני דיונים שנקבעו בשני התיקים כאמור לעיל (אולם בהעדר אישור מסירה בתיק, לא נפסקו הוצאות ונקבע דיון נוסף) שני דיונים נוספים (20.12.09 והדיון בו ניתן פסק הדין) הגישו בקשות דחייה.  בקשת הדחייה לדיון מיום 20.12.09, נדחתה על ידי בית המשפט ולמרות זאת לא הייתה התייצבות מטעם המבקש.  ערב הדיון בו ניתן פסק הדין, הגיש ב"כ המבקש בקשת דחייה נוספת (שנושאת חותמת של יום הדיון עצמו) וביקש דחיית הדיון, עקב הפסקת הייצוג של המבקש ומחלתו המונעת ממנו להתייצב בעצמו לדיון.  ייאמר כי בעקבות אי ההתייצבות לדיון ביום 20.12.09 ולאחר שנשמעו טיעוניו בעניין זה,  נפסקו,הוצאות כנגד המבקש ואלה ככל הנראה לא שולמו על ידו.
4. בפסק דינו, קבע  כבוד השופט באומגרט את האמור להלן:

   "המדובר בשתי תובענות שאוחדו ונקבעו מידי פעם לפעם לדיונים בפני מותב זה. דא עקא, בערב הדיונים המיועדים, הוגשה בקשת דחייה ובימ"ש נאלץ להיעתר לבקשות הדחייה.

   גם לישיבה היום הוגשה אתמול ככל הנראה בשעות אחה"צ בקשת דחייה ובה מצוין כי הופסק הייצוג של הנתבע בתובענה 559/08 והתובע בתובענה 1602/08. לא ניתן להפסיק ייצוג של עו"ד ללא קבלת היתר של בימ"ש וכזה לא ניתן ואף בקשה לא קיימת. בנסיבות אלא היה על בא כוח הנתבע להתייצב לדיון. האישור הרפואי האמור בסעיף 4 לא צורף".

            טענות הצדדים

5. נוכח דברים אלו, הגיש בא כוחו החדש של המבקש עו"ד גדבאן בילאל, ביום 27.12.10 בקשה לביטול פסק דין בה העלה מספר טיעונים בגינם יש לבטל לטענתו את פסק הדין שניתן ביום 1.11.10. לטענת המבקש, בא כוחו החדש, קיבל את הייצוג בתיק מאת עו"ד איאד פארג' בא כוחו הקודם של המבקש ביום 20.12.10 ולטענתו דבר מתן פסק הדין כנגד המבקש נודע למבקש רק באמצעות בא כוחו החדש, דהיינו לאחר יום 20.12.10.
6. עוד בבקשה זו טוען המבקש, כי "...עפ"י תקנות סדר הדין האזרחי לנתבע זכות לדרוש מאת בית המשפט לבטל פסק הדין תוך 30 ימים מיום שנודע לו על פסק הדין וכי המבקש הגיש את בקשתו בתוך תקופת הזמן החוקית ועל פי התקנות".
7. באשר לסיבת מחדלו של המבקש להתייצב לדיון ביום 1.11.10 טוען ב"כ המבקש כי ביום 30.10.10 אושפז המבקש בשל מצבו הבריאותי בעקבות כאבים בחזה וקוצר נשימה ולאחר טיפולים שוחרר לביתו למנוחה בת 3 ימים ועל כן לא היה באפשרות המבקש להתייצב.
8. בנוסף, טוען המבקש כי בשל מצבו הכלכלי הקשה לא היה ביכולתו לשלם עבור שכר טרחת בא כוחו הקודם ולכן סירב זה האחרון להתייצב לדיון אשר נקבע ליום 1.11.10 ואף הגדיל לעשות ופתח כנגד אשתו של המבקש (בעלת השקים באמצעותם שילם המבקש שכר טרחת בא כוחו הקודם), הליכי הוצאה לפועל מאחר והשקים שנמסרו על ידו חוללו.
9. לגופו של עניין, טוען המבקש כי המשיבה הצליחה לרמות את המבקש ולשכנעו לחתום על ההסכם (נשוא ת.א. 559/08) בטענה כי ההסכם פורמאלי ולטענתו הסכם זה אינו משקף את מציאות עבודתו בשטח מבחינת היקפה וההוצאות הנלוות לה. עוד טען המבקש, כי בתום עבודתו קיבל את המגיע לו בשיק אשר חולל ובגינו הגיש את הבקשה לביצוע השטר, שבקשת הרשות להתנגד לה התקבלה.  לטענתו חילול השיק נבע מהעדר כיסוי מספיק ולא מכל טעם אחר.  לבקשתו  צרף המבקש תצהיר על דרך ההפניה בלבד.
10. המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין. ראשית, טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות לאור התעלמות המבקש מסדרי הדין ומבית המשפט הגובלת בזלזול ואשר הפכה לשיטה והרגל שחוזר על עצמו ומדגישה כי זו אינה הפעם הראשונה בה בוחר המבקש לעשות דין לעצמו ולא להתייצב בעצמו ו/או מי מטעמו לדיונים שכן גם בדיונים שהתקיימו ביום 26.4.09, ביום 1.10.09 וביום 20.12.09 לא הופיע המבקש לדיון ובדיון האחרון אף נדרש לשלם הוצאות.
11. בנוסף, טוענת המשיבה כי בקשת ביטול פסק הדין מיום 1.11.10 הוגשה רק בתאריך 27.12.10 ולאחר תום 30 הימים מהמצאת פסק הדין ומבלי שצורפה לבקשה, בקשה למתן אורכה ערוכה כדין ונתמכת בתצהיר התומך בבקשה למתן אורכה. לבקשה דנא לא צורף תצהיר המפרט עובדות המקרה באופן ברור וערוך כדין בהתאם לס' 241א' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
12. עוד טוענת המשיבה, כי המבקש משך את התביעה אשר הוגשה כנגדו, עוד בשנת 2008 למעלה משנתיים בדרך של התעלמות בוטה מהוראות וסדרי דין. לטענתה, המבקש מודה בעצמו שהיה מודע לדיון ביום 1.11.10 שהרי הגיש בקשה לדחיית הדיון ועל כן אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק וכי הגנת המבקש נטענה בצורה כוללנית על מנת לצאת ידי חובה, על דרך ההפניה וללא כל בסיס.
13. לטענת המשיבה, חובת הצדק עניינה בעיקר בהיעדר המצאה כדין. אין חולק כי בענייננו לא היה כל פגם בהליך וההזמנה לדיון הומצאה למבקש כדין. לטענת המשיבה המבקש היה יכול לשלוח לדיון ביום 1.11.10 אדם מטעמו אשר לכל הפחות יתייצב לדיון ויבקש דחייה.
14. לדעת המשיבה, משלא הציג המבקש טיעון מספק המסביר אי התייצבותו ו/או מי מטעמו לדיון ומאחר והתנהגותו הפכה לשיטה, כלל אין צורך לדון בשאלה השנייה שהיא הסיכוי כי הגנתו תתקבל ועל כן יש לדחות את בקשתו לביטול פסק הדין ולעניין זה מפנה לפס"ד ע"א 1205/03 א.ש. בוני הכפר בניה ופיתוח בע"מ נ' חיים קמיל רו"ח וכן ברע"א 442/89 איאד עלאלדין נ' מדינת ישראל פ"ד מג(3) 824.

דיון והכרעה

15. שני עקרונות מנחים את בימ"ש בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.