ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
47382-07-12
26/12/2012
|
בפני השופט:
רחל ערקובי
|
| - נגד - |
התובע:
1. בנימינו בן דוד
2. יוסף בן דוד
|
הנתבע:
1. דיזנגוף 113 תל-אביב (1989) בע"מ
2. ליליאנה רקח
|
| החלטה |
בפניי בקשה לסילוק תובענה, מחמת התיישנות ומחמת מעשה בי דין.
המבקשים מכרו למשיבות נכס ברחוב גאולה 40 בתל אביב, להלן: ("הנכס"), בהסכם מכר שנחתם ביום 10.3.03.
בחודש מאי 2003, הגיש מר מייק בן דוד, אחיהם של המבקשים, תובענה לביהמ"ש לענייני משפחה, במסגרתה טען לבעלותו על הנכס. יצוין כי בין האחים נוהלו מספר תביעות.
ביום 25.7.05, הגיעו המשיבות ומר מייק בן דוד להסכם פשרה, על פיו, הוסכם, כי המשיבים ומר מייק בן דוד מוותרים על כל טענותיהם, והנכס נמסר לחזקת המשיבות, וזאת בתמורה שחישובה, הינו בהתאם להסכם הפשרה.
ביום 24.5.09, ניתן פס"ד על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה, בו נקבע, כי אכן המבקשים מכרו נכס שבבעלות מר מייק בן דוד, וביום 11.3.12, ניתן פס"ד בביהמ"ש המחוזי, שגם בו נקבע בעמוד 23 בסעיף 65, כי
"בנימין מכר נכס שאינו שלו, תוך הסתרת המכירה ממייק"
ביום 24.7.12, הוגשה התובענה בפניי לתשלום:
פיצוי מוסכם בשל הפרת ההסכם,
פיצוי בגין שלילת זכות החזקה,
פיצוי בגין עיכוב רישום הנכס על שם המשיבות,
פיצוי בשל נזקים בעין,
פיצוי בשל הוצאות משפט,
פיצוי בגין עוגמת נפש.
המשיבות העמידו את הסכום על הסך של 500,000 ש"ח.
טענות המבקשים:
המבקשים טוענים, המשיבות היו צד להליכים המשפטיים שנוהלו בין הצדדים, בנוגע מחלוקת שנתגלעה ביחס לנכס נשוא הדיון.
במסגרת אותם הליכים, הגיעו על פי טענת המבקשים המשיבות להסכמה, על פיה הסכם המכר יישאר על כנו, וכי ככל ומר מייק בן דוד יזכה בטענותיו, ימונה שמאי מטעם ביהמ"ש, אשר יעריך את שווי הנכס נכון למועד המכירה, והמשיבות התחייבו לשלם למר מייק בן דוד, מחצית ההפרש, שבין התמורה על פי הסכם המכר לבין הערכת השמאי.
בפועל, טענו המשיבות במהלך הדיונים, טענות שונות ביחס לסכומים שנדרשו לשלם למר מייק בן דוד, ביהמ"ש המחוזי, קבע כי על המשיבות לשלם למר מייק בן דוד, את הסכום של 42,000 דולר.
לטענת המבקשים, הסדר הפשרה, וקביעות ביהמ"ש המחוזי, יוצרים מעשה בית דין, אשר מונע מהמשיבות מלתבוע את הסעדים הנטענים על ידם, שכן נקבע שמר מייק בן דוד הינו הבעלים של מחצית הנכס ומר בנימין בן דוד הינו הבעלים של המחצית השנייה.
עוד נטען, כי הסכם המכר נחתם בשנת 2003, ומר מייק בן דוד הגיש את התובענה מטעמו עוד במאי 2003, ולכן כבר אז התגבשה עילת התביעה, ככל והייתה כלפי המבקשים, וכבר אז ידעו המשיבות על מלוא טענותיו של מר מייק בן דוד, ומשכך הרי התובענה התיישנה.