החלטה בתיק ת"א 46608-11-12

1. בפניי בקשת בנק הפועלים (להלן: " המבקש") לעיכוב הליכים בתובענה, וזאת עד להכרעה בת"א 700008/06, המתנהל בבית-משפט השלום בבאר-שבע.

2. בבסיס התביעה שבפניי, חשבון בנק שהתנהל אצל המבקש על-ידי חברת לינטרוניקס בע"מ שבבעלות המשיב (להלן: " החברה"). לטענת המשיב, חברה אחרת, "קווים חברה לפרסום בע"מ", העמידה בטחונות להבטחת מלוא התחייבויותיה של החברה כלפי המבקש, ברם, המבקש הפטיר ביטחונות אלה שלא בידיעתו ושלא בהסכמתו של המשיב , תוך שהתרשל כלפיו, הפר את חוזה ההתקשרות עימו, וכן הפר את חובת האמון ונהג עמו שלא בתום לב. בכך גרם המבקש למשיב נזק כספי רב, אשר הועמד בתביעה על סך של 700,000 ש"ח.

3. ביום 18.1.2006, עובר להגשת תביעה זו, הגיש המבקש תביעה בסדר דין מקוצר בבית-משפט השלום בבאר-שבע (ת"א 700006/06, להלן: "התביעה האחרת"), במסגרתה עתר לחייב את החברה והמשיב, כמנהל ובעל מניות בה, וכן בהיותו חתום על כתב ערבות להבטחת התחייבויות החברה כלפי המבקש, בתשלום יתרות חוב בחשבון עו"ש, וכן לחייבם בתשלום שלוש הלוואות בסך כולל של 443,472.23 ש"ח.

במסגרת התביעה האחרת הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב, בו נטען, בין היתר, כי המשיב זכאי לקזז מיתרת החוב בחשבונה של החברה, המתנהל אצל המבקש, את סכומי הביטחונות והערבויות של חברת קווים, אשר הופטרו על-ידי המבקש, מכאן עולה איפוא כי טענת הקיזוז כמוה כתביעה כספית.

עוד נטען על-ידי המשיב במסגרת התביעה האחרת, כי המבקש התרשל בהפטרת הביטחונות של חברת "קווים", הפר את חוזה ההתקשרות עם המשיב, וכן את חובת האמון והתנהג שלא בתום לב.

4. מכאן הבקשה המקדמית שבפניי, שעניינה, כאמור, בקשה לעיכוב הליכים.

טענות הצדדים

5. לטענת המבקש, יש לעכב את הדיון בתביעה הנוכחית מכוח הדוקטרינה של "הליך תלוי ועומד", שכן בשני ההליכים עומדת לדיון סוגיה זהה ומהותית, וכן מדובר בצדדים זהים, ומכאן שאין כל הצדקה לנהלם במקביל, מה גם שבתביעה האחרת הוגשו זה מכבר סיכומים ועתיד להינתן פסק-דין.

6. המשיב טען מנגד, כי יש לדחות את הבקשה, שכן אין המדובר בסוגיה זהה מהותית עובדתית או משפטית העומדת להכרעה. בהקשר זה, היפנה המשיב לסיכומי התשובה שהגיש המבקש בתביעה האחרת במסגרתם נטען כי טענת המשיב לפיה ערבויות חברת קווים הן קניינו, מהווה הרחבת חזית, בעוד לטענת המשיב בתביעה דנן המדובר בסוגיה מהותית.

עוד טען המשיב כי יש לדחות את הבקשה הן מהטעם כי מדובר בעילות וסעדים שונים, והן מהטעם כי מדובר בצדדים שונים, מאחר ובתביעה האחרת נתבעה גם החברה.

7. אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

8. מהאמור לעיל ומכתבי הטענות וסיכומי הצדדים בתביעה האחרת, עולה, כי בשתי התביעות עומדת לדיון סוגיה עובדתית זהה, וכי המדובר בצדדים זהים, ולפיכך, המבחן העיקרי בפנינו הוא מבחן של יעילות, קרי "יעילות הדיון והמערכת השיפוטית, מניעת הכרעות סותרות, חסכון במשאבי זמן והוצאות, נוחות בעלי-הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות" (רע"א 7478/07 י. גיתן מסחר והשקעות (1993) בע"מ ואח' נ' עיריית רמת גן (פורסמה במאגרים, ניתנה ביום 12.12.07). בענייננו, עולה בבירור מהאמור לעיל, כי להליך שבתביעה האחרת יתרון ממשי על פני ההליך כאן, זאת בשל כך שכבר הוגשו בו סיכומים, ועתיד להינתן פסק-דין, בעוד שבהליך שבפניי טרם החלו הליכים מקדמיים וטרם נקבע מועד לקדם-המשפט, ומכאן שמבחן היעילות מתקיים אף הוא.

9.   באשר לטענת המשיב בדבר העדר זהות בין הצדדים, סבורני, כאמור, כי אין לקבלה שכן התביעה הנוכחית הינה תביעה לנזקים שנגרמו לכאורה למשיב, ולמעשה גם לחברה, בשל התרשלות הבנק, ולכאורה, היה מקום להגישה גם בשם החברה. על כל פנים, בחירתו של המשיב שלא להגיש את התביעה גם בשם החברה אינה יכולה לשמש נימוק             לדחיית הבקשה שבפניי בשל העדר זהות בין הצדדים, שכן, הלכה למעשה, קיימת כאמור, זהות בין האינטרסים של הצדדים (בנוסף, ראו והשוו: בג"ץ 3134/93 י.א.ד.אלקטרוניקה בע"מ נ' שרת העבודה והרווחה, פ"ד מח(1) 296, בעמ' 301, ניתן ב  9.1.1994).

10. כמו-כן אין לקבל טענת המשיב כי אין מדובר בסוגיות זהות.

אכן, במסגרת התביעה האחרת, עומדות להכרעה סוגיות נוספות ועילות וסעדים נוספים, אם  כי אין בכך כדי לגרוע מהסוגיה המשותפת לשני ההליכים, אשר בוודאי תוכרע במסגרת התביעה האחרת, מה גם אין הכרח שתתקיים חפיפה מוחלטת בין כל הסוגיות הנדונות בשני ההליכים.

11. מכלל האמור לעיל, אני מורה כי ההליכים בתביעה שבפניי יעוכבו עד לאחר סיום ההליכים בת"א  700006/06, המתנהל בבית-המשפט השלום בבאר-שבע.

12. המשיב יעתור, במידת הצורך, לחידוש ההליכים לאחר מתן פסק-הדין בתובענה האחרת.

13. נקבע לתזכורת פנימית בלבד ליום 5.7.13.

14. בשלב זה, אין צו להוצאות.