1. לפניי בקשה מטעם התובע למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי, בעקבות שלוש תאונות דרכים שבהן היה מעורב לטענתו, לפי הפירוט להלן:
התאונה הראשונה היא מיום 26.2.07 שבה נפגע התובע לטענתו, עת נסע ברכב שהיה נהוג על ידי נתבע מס' 1 ומבוטח על ידי נתבעת מס' 2 (להלן "התאונה הראשונה").
התאונה השנייה היא מיום 5.3.04 שבה נפגע התובע לטענתו, עת נהג ברכב שהיה מבוטח על ידי נתבעת מס' 2 (להלן "התאונה השנייה").
התאונה השלישית היא מיום 10.11.08 שבה נפגע התובע לטענתו, עת נהג ברכב שהיה מבוטח על ידי נתבעת מס' 3 (להלן "התאונה השלישית"). תאונה זו הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, ולתובע נקבעו נכויות בשיעור של 10% בתחום הפסיכיאטרי, ו-0% בתחום האורתופדי.
לחילופין ביקש התובע להתיר לו הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל הנ"ל בהתייחס לתאונה השלישית, שבמסגרתה לא היתה התייחסות למצבו הנוירולוגי.
2. במסגרת התביעה, מונה פרופ' סודרי כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי. בהחלטת המינוי צוין כי המינוי מתייחס לתאונות הראשונה והשנייה בלבד, וזאת בהתחשב בקיומה של קביעה על פי דין לגבי התאונה השלישית כמצוין לעיל.
3. בחוות דעתו, קבע פרופ' סודרי כי נכותו האורתופדית של התובע בע"ש מותני הינה בשיעור של 20% לפי סעיף 37(ב), שמתוכה הוא ייחס 5% לתאונה השלישית, והמליץ על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי.
4. בהתבסס על קביעה זו, הגיש התובע את הבקשה דנן למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי.
5. הנתבעים מתנגדים לבקשה.
נתבעים 1 ו-2 טענו להעדר קיומה של ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, ולהעדר קשר סיבתי בין תלונותיו של התובע בתחום זה לבין התאונות הראשונה והשנייה.
נתבעת מס' 3 טענה כי פרופ' סודרי חרג מסמכותו עת התייחס לתאונה השלישית בניגוד לאמור בהחלטת המינוי, וכי קביעתו ככל שהיא מתייחסת לתאונה השלישית, חסרת נפקות משפטית, לאור קיומה של קביעה על פי דין לגבי תאונה זו.
6. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
לעניין החריגה מכתב המינוי, יפים דבריו של כב' השופט ג'רג'ורה אשר נאמרו בבש"א (חיפה) 2804/02 ח'טיב מוסטפא נ' קרנית קרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים ואח', תשס"ד (1), 385 כדלקמן:
" ... בענייננו לא התבקש הנוירולוג במפורש לחוות דעתו באשר לצורך במינוי מומחים רפואיים נוספים. אולם הוא החווה דעתו. אין ב "חריגה" זו טעם מספיק להתעלמות מההמלצה. דקדוקי סמכות שכאלה מתאימים הם אולי לתחומים משפטיים אחרים. לעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת שטרסברג-כהן ב- רע"א 5638/95, מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט(4) 865, בע' 870, להלן: "ענין שמור":
"ההסדר של מינוי מומחים על ידי בית המשפט, בא במקום ההסדר הקודם בו נשמרה לכל צד הזכות להביא מומחים מטעמו לשם הוכחת מצבו הרפואי, נכותו, מוגבלותו הפיזית והנפשית של הנפגע, שבגינם מבקש הוא פצוי. שלילת זכות זו וקביעת הסדר של מינוי מומחים על ידי בית המשפט - עם כל היתרונות שבכך - פגעה בזכותו של כל אחד מהצדדים להביא ראיות מטעמו להוכחת הנושאים הנ"ל השנויים במחלוקת. אין להצר את צעדי הצדדים ואין להגביל את אופק בית המשפט בבואו לשקול אם ראוי למנות מומחה רפואי או שיקומי אם לאו, ואם כן באיזה תחום. כל חסימה של הזרמת אינפורמציה לבית המשפט מקשה על הפעלת שיקול הדעת תוך ראיה מקפת." (ההדגשה במקור, כ. ג')
ולעניין מעמדה של המלצתו של פרופ' סודרי למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, כותב כב' השופט ריבלין בספרו " תאונות הדרכים-סדרי דין וחישוב הפיצויים" (מהדורה רביעית,תשע"ב, עמ' 649, כי "המלצתו של המומחה במקרים אלה תשמש, אפוא, ראשית ראיה, או השלמה לראשית הראיה, הנדרשת לצורך החלטה למנות מומחה, אם בכלל".
7. נתבעת מס' 3 טענה כי אי קביעת נכות לתובע בתחום הנוירולוגי על ידי המל"ל בהתייחס לתאונה השלישית, משמעה שאין לתובע נכות בתחום זו, והדבר מהווה קביעה על פי דין לגבי תאונה זו. עוד טענה כי קביעת המל"ל בדבר אי קיום נכות צמיתה לתובע בתחום האורתופדי בעקבות התאונה השלישית, משמיטה את הבסיס מתחת לצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי לגבי תאונה זו. לחילופין טענה כי היה על התובע למצות את זכויותיו במל"ל בכל הנוגע לטענותיו בתחום הנוירולוגי.
8. אין בידי לקבל טענות אלה.
עיון בדוחות הועדות הרפואיות שליד המל"ל מעלה כי בשתי הועדות מיום 24.9.09 ו- 14.6.12, לא נכח מומחה בתחום הנוירולוגי, הגם שחזקה היא שהעדרה של נכות צמיתה בכל תחום רפואי שהוא, תיקבע בצורה מפורשת ולא על דרך השלילה. בנוסף, הטענה כי בהעדר נכות בתחום האורתופדי, נשמט הבסיס למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, הינה טענה שברפואה הנתונה להכרעתו של מומחה בית המשפט אשר ימונה.