לאחר שעיינתי בתחשיבי הנזק ובמסמכים המצורפים אליהם, ולצורך פשרה בלבד, ביהמ"ש מציע לסיים את התיק כדלקמן:
בגין כאב וסבל - בשים לב לדרגת הנכות, תקופת האשפוז והתקופה הממושכת שבה הוכרה התובעת כנכה בנכות זמנית, סך של 35,000 ש"ח.
בגין הפסדי השתכרות לעבר - מנתוני המל"ל שמתיישבים עם תלושי השכר שצורפו עולה כי שכרה של התובעת עובר לתאונה עמד על כ- 5,800 ש"ח ונכון להיום סך של 7,400 ש"ח לחודש. בשים לב לתקופת אי הכושר והתקופה הארוכה שבה היתה בנכות זמנית אשר הושלמה ל-100%, יש לפצות את התובעת בגין הפסדי שכר מלאים לתקופה שמיום התאונה בתאריך 3/12/07 ועד ליום 31/7/08, קרי לתקופה של 8 חודשים. אשר על כן, סכום הפיצוי לתקופה זו עומד על סך של 59,000 ש"ח במעוגל.
מתום התקופה הנ"ל ועד לחזרת התובעת לעבודה בחודש 8/09, קרי לתקופה של שנה שבמהלכה היתה התובעת בנכות זמנית בשיעור שנע בין 10%-20% לפי קביעת המל"ל, ולאחר מכן בנכות צמיתה של 10% מיום 1/3/09 - טוענת התובעת כי לא היתה מסוגלת לחזור לעבודה. יחד עם זאת ובהעדר מסמכים שמצביעים על הצדקה להיעדרותה מהעבודה, נכון יהיה לפצות את התובעת לפי שיעור נכות תפקודית של 10% למשך שנה עד לחזרתה לעבודה בחודש 8/09. לפי בסיס שכר של 7,400 ש"ח נכון להיום, ובסה"כ כ- 9,000 ש"ח במעוגל.
עפ"י הנטען, התובעת חזרה לעבודה אצל הנתבעת 1, אם כי במוסד אחר עד להתפטרותה בחודש 1/11. עיון בתלושי השכר מ- 'בית ספר לי' מגלה כי שכרה באותה תקופה עמד על ממוצע של 3,700 ש"ח (בערכי קרן), ולא כפי שנטען ע"י התובעת בתחשיבה.
לא ברור לי עד תום, האם הירידה המשמעותית בשכר לעומת גובה השכר עובר לתאונה (אשר עמד כזכור על כ- 5,800 ש"ח בערכי קרן) קשור למגבלותיה כתוצאה מהתאונה או שמא נובע הדבר מסיבות אחרות. מאותה סיבה, לא ניתן לקבוע בוודאות, האם הירידה בהכנסותיה של התובעת מעובדתה כיום כדיילת במשביר קשורה כולה לתאונה או שמא בשיקולים אחרים. לפיכך, רואה אני לנכון לחשב את הפסדי השכר מאותה תקופה ועד היום, קרי לתקופה של 41 חודשים, לפי בסיס שכר של 7,400 ש"ח ונכות תפקודית של 7%. לפי האמור, הפיצוי עומד על כ-21,000 ש"ח במעוגל.
סך כל הפסדי השכר לעבר עומדים אם כן על סך של 89,000 ש"ח.
לגבי הפסדי שכר בעתיד - לצורך פשרה אציע לבצע את החישוב לפי בסיס שכר של 7,500 ש"ח (שזהה כמעט לשווי השכר הריאלי של התובעת עובר לתאונה), לפי נכות תפקודית של 7% ומקדם היוון עד הגיעה לגיל 67 (261) ובסה"כ 137,000 ש"ח במעוגל.
לגבי עזרה לעבר ולעתיד - בהתחשב בפגיעות מהן סבלה התובעת ובתקופת הנכויות הזמניות, אציע סך של 30,000 ש"ח בגין עזרה.
לגבי נסיעות והוצאות - מדובר בתאונת עבודה, כך שכעיקרון הוצאות אלו מכוסות ע"י המל"ל. לפנים משורת הדין, אציע סך של 3,000 ש"ח בגין ראש נזק זה.
לגבי הפסדי פנסיה - אציע סכום גלובאלי של 35,000 ש"ח.
סך כל הנזק עומד על 329,000 ש"ח. מהסכום זה יש לנכות אשם תורם בשיעור של 20% ותשלומי המל"ל סכום מעוגל של 60,000 ש"ח.
בהתאם לאמור, סכום הפיצוי יעמוד על סך של 203,000 ש"ח במעוגל.
לסכום זה יש לצרף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 17.5% ומע"מ והחזר אגרה ששולמה, וכן החזר שכר טרחת המומחה מטעם התובעת.
התובעת תודיע עמדתה להצעה תוך 30 ימים מהיום. ככל שתבוא הסכמה להצעה, על הנתבעות להודיע עמדתן תוך 30 ימים לאחר מכן.
המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים ותצרף לב"כ התובעת תחשיב הנזק אשר נמסר לידי בדיון.
ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ג, 29 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.