כחודשיים לאחר שהסתיימה שמיעת ההוכחות, הוגשה על ידי התובע בת.א. 40959/05, והנתבע בת.א. 35377/06, עו"ד יצחק זקס, להרשות לו להגיש תצהיר מטעמו ובו התייחסות לעדותו של צד ג' 3, עו"ד רועי הרם. במהלך הגשת טיעוני הצדדים בעניין זה, הוגשה גם בקשתו של עו"ד הרם לפיה אם יותר לעו"ד זקס להגיש תצהיר, יש לקבל גם את תצהירו של עו"ד הרם שהוגש עם תגובתו לבקשת עו"ד זקס.
עו"ד זקס נתן לב' א' ז"ל וג' א' (להלן: "
ה"ה א'") שירות משפטי ביחס לחלוקת הרכוש שציוותה הגב' י' ר' ז"ל (להלן: "
המנוחה"), ואשר הורתה כי יש לחלק את רכושה בחלקים שווים לשלוש בנותיה, הגב' ב' א', הגב' נ' א' ב' והגב' א' ג'). היורשות לא הצליחו להגיע להסכמה על אופן חלוקת העיזבון.
מספר חודשים לאחר שעו"ד זקס החל לייצג את ב' וג' א', נחתם הסכם לגבי אופן חלוקת העיזבון.
התביעה של עו"ד זקס, עניינה שכר טרחה שלטענתו מגיע לו מה"ה א', בגין השירות המקצועי שנתן להם. האחרונים מכחישים את שכר הטרחה הנטען, וטוענים כי עו"ד זקס פעל ברשלנות מקצועית שגרמה להם נזקים, בין היתר, שנרשם בהסכם החלוקה כי לחברת ה.ר.ק.ל זכות חכירה רשומה על חנות בתל אביב, ובפועל, לא היתה לה.ר.ק.ל זכות חכירה רשומה, שכן זו הסתיימה יותר משנתיים בטרם הסכם החלוקה, והם נאלצו לשלם דמי היוון. לטענתם, עו"ד זקס לא ביצע שום בדיקה משפטית בנוגע לנכס ה.ר.ק.ל. ולכן לא ידע כי זכות החכירה הסתיימה.
עו"ד זקס הגיש כתב הגנה לתביעה נגדו באמצעות עו"ד דן שפט מטעם המבטחת שלו בביטוח אחריות מקצועית. בין היתר טוען עו"ד זקס בכתב ההגנה כי בכל המדובר בנכס ה.ר.ק.ל, מדובר בשווי מניות ה.ר.ק.ל, ולא בשווי הזכות במקרקעין, וכי בעקבות הסכמה בין הצדדים, קודם לפנייה לעו"ד זקס למתן שירותיו, הסכימו הצדדים להסכם החלוקה על שווי חלוט של מניות ה.ר.ק.ל בסך 75,000$, ועניין זה לא נמסר לטיפולו. כן טוען עו"ד זקס בכתב ההגנה כי את טענותיהם, על ה"ה איזנברג, להפנות לשתי היורשות הנוספות. בנוסף, לטענתו, טענותיהם מופנות אליו בעניינים שהיו בידיעתם ובידיעתם בנם, עו"ד הרם, ו/או מעשים שבוצעו על ידם ו/או על ידם עו"ד הרם. בנוסף הוא טוען כי בידי ה"ה א' ועו"ד הרם, היו שתי חו"ד שמאיות, שציינו במפורש, כי השומות נערכו בלי שנסח המקרקעין יהיה בידי השמאים, וכי הן מתייחסות למצב בו החכירה אינה מגבילה בשימוש, ומהוונת. ה"ה א' ובנם, עו"ד הרם, לא העבירו שמאויות אלה לעו"ד זקס, שכן ממילא הוא לא התבקש לטפל בנושאים שהיו מוסמכים בין הצדדים, ובכך גם שללו ממנו את האפשרות להתייחס לנושא.
בנוסף לכתב ההגנה, הגיש עו"ד זקס, הודעה לצד ג', נגד שתי היורשות הנוספות ונגד עו"ד הרם. נגד האחרון טוען עו"ד זקס כי חוות הדעת השמאיות היו לפניו, שהוא נמנע מלהעבירם אליו ונמנע מלמסור לו שהטיפול המתבקש ממנו כולל רביזיה של הסך של 75,000$, וכי ערך את הסכם החלוקה, בו נקבע השווי האמור, ללא כל הסתייגות, למרות נתוני ואזהרות דו"חות השמאי שהיו לפניו בעת שערך את נוסח ההסכם. לפיכך, לטענתו, היה ויחוייב בתביעה, על עו"ד הרם לשפות אותו, ולחילופין על שתי היורשות האחרות לשפות אותו, בין היתר, מאחר והן נהנות מ"הנזק" שנגרם לה"ה א'.
כאמור, כחודשיים לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות ונקבעו מועדים להגשת הסיכומים, הוגשה הבקשה שלפני. ניסיונות לקבוע מועד לשמיעת טיעוני הצדדים בעל-פה, שייתר הגשת טיעונים בכתב, כשלו, ולפיכך הגישו הצדדים תגובות ותשובות (ובהן בקשות ונספות ועליהן תוגבות ותשובות) בכתב.
לטענת עו"ד זקס באמצעות עו"ד שפט, בעדותו של עו"ד הרם בעמוד 62 שורות 11 - 29 לפרוטוקול העיד עו"ד הרם כי יום קודם לעדותו, איתר מכתב שהוגש וסומן "ת/5" אשר משתמע, גם אם לא נאמר במפורש, כי שלח לעו"ד זקס. המכתב לא הוצג לעו"ד זקס והוא לא יכול היה להתייחס אליו שכן נחשף לראשונה על ידי עו"ד הרם, רק בעדותו ביום 28.2.11. לפיכך מבקש עו"ד זקס להתייחס למכתב זה בתצהיר שצורף במעטפה סגורה.
על כך הוגשה תגובת עו"ד הרם ולפיה הוא מסכים כי עו"ד זקס ישלים את עדותו ביחס למכתב ת/5, הגם שעו"ד זקס, שנכח באולם בעת שנשמעה עדותו של עו"ד הרם בדבר ת/5, לא ביקש לשאול אותו שאלות נוספות, לא להשלים את עדותו, ולא טען את טענתו עכשיו לפיה ת/5 לא נשלח אליו בזמנו. לתגובה צירף עו"ד הרם תצהיר שלו, לפיו שלח את המכתב ב"זמן אמת" למספר מכותבים, ובין היתר לעו"ד זקס, וצירף לתצהיר אישורי משלוח בפקס ודף ריכוז משלוח פקסים.
עו"ד זקס הגיש תשובה ולפיה יש לקבל את בקשתו ולדחות את בקשתו של עו"ד הרם להגשת תצהירו דלעיל.
צד ג' 1 התנגדה להגשת ההתייחסות של עו"ד זקס למכתב ת/5. לטענתה, היה עליו להתנגד להגשת המסמך בעת הגשתו, לחילופין, היה עליו לחקור את עו"ד הרם בחקירה נגדית אודותיו, ולמצער, היה עליו להגיש, באופן מיידי, בקשה להגשת ראיות מפריכות. לטענתה, המטרה של הבקשה היא לגרום עיכוב בסיום הדיון בתובענה.
בעקבות התשובה שהגיש עו"ד זקס הגיש עוד הרם "בקשת הבהרה" ולפיה הסכמתו להגשת התצהיר של עו"ד זקס ביחס למכתב ת/5, הייתה בכפוף לקבלת תצהירו ביחס לאותו מכתב, כמפורט לעיל, וכי אין להתיר לעו"ד זקס להגיש תצהיר עם טענה-ראייה חדשה לאחר סיום ההוכחות, בלי לאפשר לו להגיב לאותה ראייה כפי שעשה בתגובתו.
לטענת עו"ד זקס, על-פי עדותו של עו"ד הרם, בכלל החומר שהוא מסר לעו"ד זקס ביולי 2004, היו שני דו"חות השמאים, ואילו על-פי עדותו של עו"ד זקס, דו"חות השמאים נמסרו לו, לראשונה, בשנת 2006. עו"ד הרם לא העיד מעולם כי היה בידו גם נסח המקרקעין, והנתון לפיו הנסח היה בידיו בינואר 2004, נחשף בתצהירו של י' ברס המנוח. לכן, משנחקר עו"ד הרם בעניין זה, ו"שלף" את המכתב ת/5, ביקש עו"ד זקס, להגיב על עדות זו שעלתה לראשונה בחקירתו הנגדית. לפיכך שב וטען כי יש להתיר לו הגשת תצהירו ולדחות את בקשתו של עו"ד הרם להגיש את התצהיר שצורף לתגובתו.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש להתיר הגשת תצהירו של עו"ד זקס וכן תצהירו של עו"ד הרם.
אמנם, היה על עו"ד זקס להגיש את הבקשה מייד לאחר עדותו האמורה של עו"ד הרם, אולם האיחור אינו מצדיק דחיית הבקשה מכל וכל. עם זאת, אין מקום להתיר הגשת תצהירו של עו"ד זקס מבלי לאפשר לעו"ד הרם להגיש את תצהירו שלו המתייחס למשלוח אותו מכתב יחד עם האסמכתאות שצירף. הוא וודאי שלא יכול היה להתייחס לעניין זה בטרם שעו"ד זקס הגיש את בקשתו להגיש את תצהירו המכחיש את קבלת המכתב.
אשר על כן, תצהירו של עו"ד זקס מיום 6.4.11 מתקבל כראייה ומסומן ת/6, ותצהירו של עו"ד הרם על נספחיו, מיום 3.5.11 מוגש כראייה ומסומן נ/9.
ניתנה היום, י"ב אלול תשע"א, 11 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.