בפני בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי, שנדרשה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "
חוק הפיצויים"), על מנת שיקבע את נכותו הצמיתה של המבקש, יליד 1983 (להלן: "
התובע") בתחום זה, כתוצאה מתאונת הדרכים שאירעה לו, לטענתו, ביום 03.06.10 (להלן: "
התאונה").
לטענת התובע, ביום
03.06.10 נפגע קשה בתאונה, בהיותו נהג ברכב המבוטח. לטענתו, ממקום התאונה הגיע לבי"ח "הלל יפה" בחדרה, שם אובחן בין היתר כסובל מחבלות ראש, מצח, חזה, צוואר, קרסול, כף רגל ימין, מלווים ברגישות באיזור דיסטלי של עמוד שדרה צווארי ורגישות באיזור לטרלי של שוק, קרסול וכף רגל ימין המלווים נימלול והגבלה בתנועות.
התובע טוען כי כתוצאה מהתאונה הוא סובל מפגיעות רבות וקשות, בעיקר בע"ש צווארי, כאבי כתפיים וחזה, פגיעה בקרסול ובכף רגל ימין.
לבקשה צורף התיעוד הרפואי הבא:
1. גיליון חדר מיון מיום 03.06.10: "יעוץ אורטופד: היה מעורב היום בתאונת דרכים. סובל מכאבים בצוואר וקרסול ימין. בבדיקה: כאבים בע"ש צווארי,
ללא הגבלה בתנועות... כאבים ורגישות במישוש קרסול ימין...
ללא סימני חבלה. צילום קרסול ימין, צילום כף רגל ימין, צילום ע"ש צווארי,
ללא ממצא גרמי טרי... מצב לאחר ארטרוסקופיה בקרסול ימין, שינויים ניווניים בקרסול, ללא עדות לשבר" [הדגשה שלי, ה.א.].
2. סיכום ביקור אצל אורטופד מיום 13.06.10: "היה מעורב בתאונת דרכים בתאריף 03.06.10 נפגע בצואר וקרסול וכף רגל ימין. הופנה למיון ובוצעו צלומים שהיו תקינים. רגישות באיזור דיסטלי של ע"ש צוארי. תנועת צואר מלווה בכאבים. רגישות באיזור לטרלי של קרסול וכף רגל ימין. נגד כאבים. פיזיוטרפיה לקרסול וכף רגל ימין. פיזיותרפיה לצואר. לציין שסובל מכאבי ראש וסחרור. מופנה לבדיקת נוירולוג".
3. סיכום ביקור מיום 11.06.11: "לדבריו היה מעורב בתאונת דרכים, אין עדות לאיבוד הכרה. עבר בדיקת מיון אשר בצילומים ללא ממצא פתולוגי גרמי. סובל מכאב צוארי מחמיר בסיבוב ותנועות שונות בצואר, כאב כתפיים, וחזה מחמיר בנשימה עמוקה, כאב קרסול וכף רגל ימנית.".
4. אישור מכון פיזיותרפיה מיום 22.06.11, לפיו עבר שני טיפולים בלבד.
המשיבה (להלן: "
הנתבעת") מתנגדת למינוי מומחה רפואי בתחום האמור לעיל, מן הטעמים הבאים:
א. אין ולו ראיה לכאורה כי נותרה לתובע נכות בתחום נשוא הבקשה.
ב. התובע טופל והחלים מהפגיעה.
ג. לתובע לא נותרה כל מגבלה שהיא בעקבות התאונה.
ד. אין קשר סיבתי בין התאונה המוכחשת לבין הזנק הנטען, ונזקי התובע ככל שיוכחו, נובעים ממצב בריאותי קודם ו/או אירוע אחר.
ה. אין רצף טיפולי מהתיעוד שהוצג.
ו. לחילופין, באם ימונה מומחה רפואי, יש להשית את שכרו על התובע.
ההלכה קובעת, כי בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למינוי מומחה רפואי, יזהר בית המשפט בל תקופחנה זכויות התובע, שכן היות ובתביעות לפי חוק הפיצויים, האפשרות היחידה להוכיח עניין שברפואה היא על ידי מינוי מומחה, לכן יש לנקוט בגישה ליברלית ולא להחמיר יתר על המידה עם הנפגע המבקש את מינוי המומחה.
ראה: ת"א (דימונה) 1173/05
פרץ ליאת נ' כלל חברה לביטוח, תק-של 2006 (1) 15223;
רע"א 1338/90
שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216.
עם זאת, יש להצביע על תשתית, ולו מינימלית, לקיומה של פגיעה המצדיקה מינויו של מומחה רפואי.