1. ביום 17.9.2011 ניתן נגד הנתבעת פסק-דין בו חוייבה לשלם לתובעת סך של 80,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכ"ט עורך-דין (להלן
פסק-הדין). פסק-הדין ניתן לאחר שעל-פי בקשת התובעת נמחק כתב-ההגנה שהגישה הנתבעת, זאת לאחר שזו לא קיימה החלטות על-אודות גילוי ועיון במסמכים חרף ארכות שניתנו לה לשם כך.
הנתבעת מבקשת לבטל את פסק-הדין (להלן
הבקשה). התובעת מתנגדת לכך.
הנתבעת ביקשה להשיב לתגובת התובעת לבקשה וניתנה לה ארכה לעשות כן עד 20.11.2011, כבקשתה. תשובה לתגובה לא הוגשה, בין במועד שנקצב לכך ובין לאחר מכן.
2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה מצאתי שיש להורות על ביטול פסק-הדין תוך מתן הזדמנות לנתבעת להתגונן לגוף התובענה, והכול תוך התנאת הביטול בתשלום הוצאות על-ידי הנתבעת הן לתובעת והן לאוצר המדינה. להלן טעמיי.
3. התנהלות הנתבעת מגלה זלזול שיטתי בהליך המשפטי, בבית-המשפט ובעניינה הלגיטימי של התובעת לברר את התביעה בהקדם ועל-פי המועדים שנקצבו לכך בהחלטות קודמות. במה דברים אמורים?
(א) בהחלטה שניתנה ביום 14.3.2011, כתום דיון במעמד הצדדים, נקצב מועד להשלמת הליכים מקדמיים לרבות מתן תשובות לשאלונים, מתן תצהיר גילוי מסמכים וביצוע עיון במסמכים שנזכרו, עד יום 14.4.2011. הנתבעת חוייבה להמציא בתוך מועד זה את הסכם התיווך שנזכר בכתב-ההגנה ועותק קריא של זיכרון-הדברים מושא ההליך.
(ב) הנתבעת לא פעלה על-פי החלטה זו. על כן ביקשה התובעת להורות על מחיקת כתב-ההגנה וליתן פסק-דין נגד הנתבעת על-יסוד כתב-התביעה (להלן
הבקשה הראשונה). תגובת הנתבעת לבקשה זו התמצתה בטענה כי התייעצה עם עורך-דין לשם הבנת הדרישה לגילוי מסמכים ומתן תשובה לשאלון ודרושה לה ארכה קצרה נוספת לשם ביצוע ההחלטה. ביום 4.7.2011, בטרם ניתנה החלטה בבקשה הראשונה, הגישה הנתבעת תצהיר תשובות לשאלון.
(ג) בהחלטה מיום 4.7.2011 נדחתה הבקשה הראשונה תוך מתן הזדמנות נוספת לנתבעת למלא אחר מלוא חיוביה על-פי ההחלטה מיום 14.3.2011, זאת עד יום 21.7.2011. עוד נקצבו באותה החלטה מועדים להגשת ראיות הצדדים בתצהירים.
(ד) ביום 27.7.2011 הוגשה בקשה נוספת בה שבה התובעת ועתרה להורות על מחיקת כתב-ההגנה ומתן פסק-דין נגד הנתבעת בהיעדר הגנה (להלן
הבקשה השנייה). הבקשה נומקה בכך שחרף האמור בהחלטה מיום 4.7.2011 לא המציאה הנתבעת תצהיר גילוי מסמכים. עוד נטען שתשובותיה לשאלון שהופנה אליה היו חלקיות בלבד. התובעת תמכה טענותיה בתצהיר.
(ה) הנתבעת התבקשה להגיש תגובה לבקשה השנייה עד יום 25.8.2011 כשימי פגרה באים במניין התקופה. הבקשה וההחלטה הומצאו לנתבעת ביום 14.8.2011 ואישור מסירה המעיד על כך הוצג בידי התובעת. אף-על-פי-כן לא הגיבה הנתבעת לבקשה השנייה.
(ו) עד אותו מועד אף נמנעה הנתבעת מלהגיש את הסכם התיווך ועותק קריא של זיכרון-הדברים מושא ההליך חרף שתי החלטות שניתנו על כך. זאת ועוד, בהחלטה שניתנה בבקשה הראשונה הושתו על הנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח. לא היה בכך כדי לגרום לנתבעת למלא חובתה ולקיים החלטות קודמות שניתנו בעניינה.
(ז) בהחלטה מיום 31.8.2011, ובהתחשב בחומרת הסנקציה שביטויה במחיקת כתב-הגנה, ניתנת לנתבעת ארכה נוספת עד יום 14.9.2011 למלא אחר ההחלטות דלעיל. נקבע באותה החלטה שאם לא תעשה הנתבעת כן ימחק כתב-ההגנה ללא מתן התראה נוספת ויינתן פסק-דין נגדה על-יסוד כתב-התביעה. עוד הושתו על הנתבעת הוצאות הבקשה בסך 4,000 ש"ח ללא קשר לתוצאות ההליך.
(ח) ההחלטה מיום 31.8.2011 הומצאה לנתבעת בפקס' ידני, כאמור בהחלטה, למספר הפקס' שצויין בכותרת כתב-ההגנה שהגישה. תיעוד על כך מצוי בתיק בית-המשפט. אני דוחה אפוא טענת הנתבעת, עליה נסמכה הבקשה לביטול פסק-הדין, כי ההחלטה לא הומצאה לה. אף-על-פי-כן לא השלימה הנתבעת הליכי גילוי ועיון במסמכים ולא המציאה לבית-המשפט מסמכים שבהגשתם חוייבה. על כן ניתן נגדה פסק-הדין תוך מחיקת כתב-ההגנה.
4. טענת הנתבעת כי התובעת לא שילמה את מלוא אגרת המשפט החלה בגין התביעה אינה עילה לביטול פסק-הדין, שעה שנקבע בו במפורש שתוקפו מותנה בכך שהתובעת תשלם את מלוא האגרה החלה בגין כל הסעדים, הצהרתיים וכספיים, שנמנו בסע' 26 לכתב-התביעה ותציג אישור המעיד על כך.
5. בבואו לדון בבקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד, לאחר שכתב-הגנתו של הנתבע נמחק מחמת מחדליו, על בית-המשפט לשקול קיומה של עילת הגנה לכאורית באמתחתו של הנתבע. עוד יש לשקול את הנזק היחסי שייגרם לכל אחד מן המתדיינים בביטול פסק-הדין או באי-ביטולו. שיקול נוסף שיובא בחשבון הוא שיש לשאוף ככל האפשר לכך שסכסוכים יוכרעו על-יסוד שמיעת ההליך לגופו תוך כיבוד זכות הגישה של המתדיינים לערכאות ומתן תוקף לכלל היסודי של שמיעת שני הצדדים בטרם תינתן החלטה בעניינם.
6. בענייננו מוליכים השיקולים דנן לתוצאה של ביטול פסק-הדין תוך שלשני הצדדים ניתן יומם בבית-המשפט. כתב-ההגנה מגלה עילת הגנה לכאורית הראויה להישמע נגד התובענה, הנסבה בקליפת אגוז על ביטול עסקה לרכישת רכב מחמת הטעייה, מרמה וזיוף. נזקו של בעל-הדין האחר שביטויו בביטול פסק-דין שניתן לטובתו ניתן לפיצוי בדרך של פסיקת הוצאות הולמות אשר יביאו בחשבון את טיב ועוצמת מחדליו של מבקש הביטול שבעטיים ניתן נגדו פסק-הדין מלכתחילה [ע"א 189/66
ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ"ד כ(3) 477 (1966)]. בענייננו, ונוכח האמור לעיל, יש להשית על הנתבעת הוצאות נכבדות לטובת התובעת ולאוצר המדינה.
7. אכן, הנתבעת לא ביארה מתי הומצא לה פסק-הדין חרף טענות התובעת בעניין זה. אף-על-פי-כן, בנסיבותיו של מקרה זה ונוכח טיבן של השאלות השנויות במחלוקת מצאתי שאין בכך כדי להוות טעם מספיק לדחיית הבקשה. עוד יש להתחשב בכך שבין מועד מתן פסק-הדין לבין מועד הגשת הבקשה חלה פגרת סוכות.
8. פסק-הדין יבוטל אפוא בתנאי מפורש שהנתבעת תשלם לתובעת את מלוא ההוצאות שהושתו עליה בהחלטות מיום 4.7.2011 ומיום 31.8.2011 כשהסכומים נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק כמתחייב מאותן החלטות. סכומים אלה ישולמו לתובעת באמצעות בא-כוחה תוך 21 יום מן המועד בו תומצא ההחלטה דנן לנתבעת. בנוסף תשלם הנתבעת לאוצר המדינה סך של 2,500 ש"ח, אף זאת תוך 21 יום מיום בו תומצא לה החלטה זו.
9. ישולמו הסכומים דלעיל במועד שנקצב לכך, תגיש על כך הנתבעת הודעה לבית-המשפט עם העתק לצד שכנגד בצירוף אסמכתא המעידה על ביצוע התשלום; או אז יבוטל פסק-הדין ויינתנו הוראות בדבר המשך בירור ההליך לגופו. לא תשולמנה ההוצאות שהושתו על הנתבעת בהחלטה זו, כולן ובמועדן, יעמוד פסק-הדין בעינו ללא צורך במתן החלטה נוספת.