ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
38478-06
18/09/2006
|
בפני השופט:
מאיר יפרח
|
| - נגד - |
התובע:
י. מ. שובל 2000 הנדסה בניין ויזמות בע"מ
|
הנתבע:
1. ברגמן תעשיות ונכסים (1996) בע"מ
2. בנק לאומי לישראל בע"מ
|
| החלטה |
המבקשת עותרת למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבה 1 (חברת ברגמן תעשיות ונכסים (1996) בע"מ. להלן: "המשיבה") לפעול לחילוט ערבות בנקאית ע"ס 500,000 ש"ח שהוצאה ע"י בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק או המשיב 2) וכן צו מניעה זמני האוסר על הבנק להעביר כספי הערבות אל המשיבה, והכל - עד למתן פסק דין בתובענת המבקשת נגד המשיבה.
עיקרי העובדות והטענות
1. המבקשת הינה חברה העוסקת בביצוע בנייה של פרויקטים גדולים בתחום המסחרי והתעשייתי. היא התקשרה בחוזה עם המשיבה ביום 10.10.04. לפי החוזה, התחייבה המבקשת לבנות עבור המשיבה מפעל לייצור מזון לבעלי חיים באיזור התעשייה עמק חפר, על בסיס turn key. צו להתחלת ביצוע העבודה ניתן ביום 18.10.04 ולפי החוזה הייתה העבודה אמורה להסתיים תוך 10 חודשים.
2. להבטחת קיום התחייבויות המבקשת לפי החוזה, מסרה היא בידי המשיבה ערבות בנקאית אוטונומית. הערבות הוצאה ביום 9.11.04 ונאמר בה, בין היתר, כדלקמן:
"
הננו ערבים בזה כלפיכם לסילוק כל סכום עד לסך 933,000 ש"ח ... המגיע או עשוי להגיע לכם מאת י.מ. שובל 2000 הנדסה בנין ויזמות בע"מ ... בקשר עם הקמת מפעל בר מגן עמק חפר".
ערבות זו הוחלפה ביום 14.7.05. סכום הערבות המוחלפת הועמד על 500,000 ש"ח ותוקף הערבות הוארך עד ליום 30.08.06. בכותרת כתב ההארכה צוין כדלקמן:
"
לכבוד
ברגמן תעשיות ונכסים בע"מ
ערבותנו לטובתכם מספר ...
אנו מאריכים בזה את תוקף הערבות הנ"ל ...
בשאר תנאי הערבות לא יחול כל שינוי".
(ההדגשות- שלי. מ' י')
3. המבקשת יצאה מגדרה, לדבריה, על מנת לעמוד במועדי הביצוע הקבועים בחוזה, חרף כך שהמשיבה גרמה לעיכובים בשל אי-מסירת תוכניות ביצוע במועד. המבקשת טוענת כי לאחר שביצעה את מרבית העבודות, החליטה המשיבה לפעול להפסקת עבודתה כדי להתקשר ישירות עם קבלן המשנה מטעם המבקשת (שביצע חלקים נכבדים מן העבודה) ובכך לחסוך חלק מן העלויות. במסגרת זו, הפסיקה המשיבה את כל העבודות הקשורות להקמת מגדל הייצור. הוראתה בעניין זה ניתנה ב - 19.7.05. לשיטת המבקשת הסתבר שהמשיבה תכננה להמשיך עבודות בניית המגדל באמצעות הקבלן המשנה, כאמור, וללא המבקשת.
4. המבקשת מוסיפה כי המשיבה העלתה טענות שווא לגבי טיב ריצפה שבנתה באתר, כעילה להפסקת עבודת המבקשת. רצפות המרתף והמחסן נבנו בהתאם למפרט אחד; ואילו רצפה אחרת - זו שבאגף בית המסחר לתרופות - נבנתה על-פי מפרט אחר, מחומר יקר בהרבה. על כן, היה הבדל ניכר ביניהן. המשיבה רצתה כי רצפות המרתף והמחסן תהיינה כמו זו (היקרה) שבבית המסחר לתרופות, על אף שבדיקות שנערכו העלו כי הרצפות במחסן ובמרתף נבנו כהלכה, למעט בעיה מינורית בחוזק הבטון. המשיבה חייבה את המבקשת להתקין שכבה אפוקסית על רצפת המרתף והמחסן, שכבה שעלותה יקרה פי עשרה מזו שנדרשה לפי כתב הכמויות. המבקשת הציעה לשדרג הרצפה ע"י צביעתה בחומר אפוקסי אך המשיבה ביכרה לבצע בעצמה את עבודות הרצפות מחדש על חשבון המבקשת ותוך חיובה בכחצי מליון ש"ח.
5. זאת ועוד. ביום 20.09.05 הודיעה המשיבה למבקשת שעד ליום 22.09.05 עליה להשלים את העבודות והתיקונים ולפנות האתר וביום 22.09.05 תבוצע ביקורת ע"י המפקח מטעם המשיבה. המבקשת טוענת כי דרישה זו היא דרישה חסרת תום-לב, שכן מרבית הליקויים נשוא מכתב המשיבה מיום 20.09.05, תוקנו בעבר. הופעתם שנית לא הייתה אלא אמתלה לסילוק המבקשת מן האתר.
ואכן, עם מתן ההודעה על סילוק המבקשת, התקשרה המשיבה עם קבלן המשנה שעבד באתר עבור המבקשת וזה נכנס לביצוע העבודות מטעם המשיבה ב - 25.09.05. הוא המשיך בבניית מגדל הייצור באמצעות קונסטרוקצית הפלדה שתכננה והזמינה המבקשת.
6. לגישת המבקשת, הערבות הבנקאית המוארכת, הינה ערבות
טיב אשר נועדה להבטיח ביצוע תיקונים בתקופת הבדק. המשיבה הסכימה להפוך הערבות המקורית לערבות טיב, במכתבה לבנק מיום 4.7.05. משנדרשה המבקשת למסור את הפרויקט - החלה תקופת הבדק ביום 22.9.05 (תאריך סילוק יד המבקשת מן האתר) ולא קיימת כל בעייה בטיב העבודה שביצעה עד אותו מועד.
7. המבקשת נדהמה לקבל מהבנק הודעה (ביום 22.6.06) בדבר דרישת המשיבה לחילוט הערבות. דרישה זו נגועה - לדעת המבקשת - במרמה חמורה. עיקר טעמי המבקשת לכך הם:
ראשית, על שום שמאז מסירת הפרויקט, לא נדרשה המבקשת לבצע תיקונים כלשהם באתר ולא נמסר לה על ליקויים בבנייה;
שנית, לשם חילוט הערבות נדרש (לפי החוזה) אישור המפקח בדבר קיום ליקויים. אישור כאמור אינו קיים.
שלישית, המשיבה חייבת כספים למבקשת - בגין העבודות (כמיליון ש"ח). משקיזזה המשיבה כספים אלה מול הנזקים (הנטענים) שלהם אחראית המבקשת, הרי שדרישת החילוט מהווה מרמה, שכן המשיבה תיפרע בסכום העולה על הנזקים שנגרמו לה (בהם כופרת המבקשת).
8. המבקשת מוסיפה וטוענת שנפל פגם בדרישת החילוט. בעוד שהערבות ניתנה לברגמן תעשיות ונכסים בע"מ, הרי שהחוזה הוא עם ברגמן תעשיות ונכסים (1996) בע"מ. מי שביקש את חילוט הערבות הייתה ברגמן תעשיות ונכסים בע"מ - גוף שאינו קיים. ברגמן תעשיות נכסים (1996) בע"מ לא ביקשה חילוט הערבות והבנק אינו מוסמך לשלם לה כספים כלשהם.
9. המשיבה מתנגדת לבקשה. היא טוענת כי הערבות היא אוטונומית ובלתי מותנית. נוסח הערבות המוארכת מאמץ את הערבות המקורית כלשונה, כפוף להקטנת הסכום והארכת התוקף. לגישתה, אין מדובר בערבות טיב. כל עוד לא הוצאה תעודת השלמה, נועדה הערבות להוות ערבות ביצוע. עם הוצאת תעודת השלמה למבקשת - הייתה הערבות הופכת להיות ערבות טיב. זו הייתה מהות הסכמת המשיבה במכתבה לבנק מיום 4.7.05. כך הוא במיוחד שעה שבמועד הוצאת הערבות המוארכת היו העבודות רחוקות מהשלמה ולא הגיעה העת למסירת ערבות טיב חלף ערבות הביצוע. יתר על כן. תעודת השלמה מעולם לא הוצאה ועל כן עניין לנו בערבות ביצוע.
10. עמדת המשיבה היא
שהמבקשת הפרה את החוזה. המשיבה פירטה דוגמאות לטענתה זו: