ת"א
בית משפט השלום בבאר שבע
|
34252-10-12
13/03/2013
|
בפני השופט:
עירית קויפמן
|
| - נגד - |
התובע:
עדי חן תעשיות עדינות 1991 בע"מ
|
הנתבע:
1. תכשיטי אבן אילת בע"מ
2. רחל בר דרור
3. אורי בר דרור
|
| החלטה |
1. לפני בקשה לסילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות.
2. התובעת הגישה תביעה כספית נגד הנתבעים על סך 227,421 ש"ח בגין סחורה שסופקה לנתבעת 1 ביום 17.6.02 (76.30 גרם תכשיטי זהב) וביום 5.7.05 (870.50 גרם תכשיטי זהב), ותמורתה לא שולמה.
3. לטענת הנתבעים, עילות התביעה הן האחת - חוב מיום 17.6.02 והשניה - חוב מיום 5.7.05, ואלו המועדים בהם נולדו עילת התביעה. על כן, לאור מועד הגשת התביעה ביום 21.10.12 - חלה התיישנות על שתי העילות.
4. התובעת טוענת כי קיימת הודאה מפורשת של הנתבעים מיום 20.9.11 בקיומו של החוב עבור הסחורה במשקל 870.5 גרם (נספח ו' לכתב התביעה) והמחלוקת היא רק בנוגע לגובה הסכום. על כן נטען כי חל סעיף 9 לחוק ההתיישנות.
5. הנתבעים בתשובתם לתגובת התובעת טוענים כי המכתב מיום 20.9.11 נכתב תוך כדי ניהול מו"מ בין הצדדים ומנכ"ל הנתבעת חתם את מכתבו במילים "מבלי לפגוע בזכויות". בנוסף נטען כי במכתב האמור אין הודאה של הנתבעת לגבי החוב והיקפו, לגבי היקף המכירות ואופן ההתנהלות הכספית בין הצדדים ואין הודאה בנוסחת חישוב מחיר הסחורה בה עושה התובעת את חישוביה. על כן נטען כי המכתב, נספח ו' לכתב התביעה, אינו יכול להוות ראיה להודאה בזכות לעניין סעיף 9 לחוק ההתיישנות.
דיון והכרעה
6. לאחר עיון בכתבי הטענות, בבקשה, בתגובה ובתשובה, דין הבקשה להתקבל בגין החוב מיום 17.6.02 ולהידחות בגין החוב מיום 5.7.05.
7. סעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 (להלן: "
חוק ההתיישנות") קובע כי "
תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התביעה".
עילות התביעה בענייננו נולדו ביום 17.6.02 בגין אספקת סחורה במשקל של 76.30 גרם וביום 5.7.05 בגין אספקת סחורה במשקל 870.50 גרם.
8. סעיף 9 לחוק ההתיישנות קובע כדלקמן:
"
הודה נתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לעניין סעיף זה.
בסעיף זה "הודאה" - למעט הודאה שיש עמה טיעון התיישנות".
בפסיקה נקבע כי צורת המסמך המהווה "הודאה" לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות צריכה להעיד על היותו "הודאה" ותוכנו צריך ללמד במפורש על הודאה בקיום הזכות הנתבעת ולכל הפחות הודאה בעובדות המבססות את הזכות (ר' ע"א 1017/91
פסח משה נ' הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול בע"מ, רע"א 9041/03
בטחיש נ' מדינת ישראל- משרד הביטחון).
9. כאמור, התובעת מסתמכת על מכתב מיום 20.9.11 (נספח ו' לכתב התביעה), בו נאמר, בין היתר, כדלקמן:
"לאחר שיחה עם אמי, ובהתאם למסמך עליו היא חתומה (רצ"ב המסמך), הסכום היחיד לתשלום עליו מוסכם הוא הסכום המופיע בהתחשבנות הראשונה אותה שלחת אלי.
870.5 ג' זהב בשווי של 13,065$
אי לכך, ובהתאם לרוח סגירת החוב שהתבצעה ביני לבינך ועופר באוקטובר 2004, וטענותיך דאז... כך אנהג גם הפעם ואשלם
בדיוק את סיכום הסכום המופיע בנייר עליו חתמה אימי...
ברגע שאקבל לידי חשבונית מתוקנת ותקינה, לפי הסכום הנ"ל, אשלח לך צ'קים לכיסוי החוב" (הדגשות במקור - ע.ק.).
אין מחלוקת כי המכתב מתייחס רק לזהב במשקל 870.5 גרם, בגין עסקה משנת 2005.