החלטה בתיק ת"א 33012-08-12

1.     התובעת, היא המשיבה בבקשה זו, הגישה תביעה זו לתשלום דמי שכירות בסך 477,460 ש"ח, כנגד הנתבעת 1 , חברת א.נ. אורן ניהול בע"מ, היא החברה החייבת (להלן: " החברה") , ולאחר מכן בכתב תביעה מתוקן הוסיפה גם את מנהליה הרשומים, הם הנתבעים 2,3,4 (להלן: "המבקשים").

2.     המבקשים הגישו בקשה למחיקת התביעה על הסף כנגדם, בטענה של העדר עילה והעדר יריבות.

3.     כעולה מכתב התביעה, מדובר בתביעה כספית - חוזית לתשלום עבור דמי שכירות שנקבעו בהסכם בין התובעת, היא משכירת הנכס, לבין החברה, שוכרת הנכס.

4.     המבקשים, בבקשתם למחיקה על הסף, טוענים כי הסכם השכירות נחתם בין התובעת לחברה הנתבעת 1, ועל כן מכוח עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, אין ליחס להם תביעות המופנות כלפי הנתבעת 1.      
נטען כי כתב התביעה אינו מגלה עילה ויריבות אישית כלפיהם, הם מעולם לא חתמו על ערבות אישית או שטרי חוב כלפי התובעת, והותרת התביעה על כנה תהווה "הרמת מסך" מבלי שקיימים נימוקים המצדיקים זאת, שכן מדובר בפעולה חריגה אשר בדרך כלל לא נעשית בתביעה אזרחית ובערכאה זו.

5.     התובעת בתגובתה, טוענת כי כאשר מוגשת תביעה כספית המבקשת הטלת אחריות אישית, סמכותו העניינית של בית המשפט נקבעת כבכל תביעה כספית, על פי סכום התביעה. נטען כי כתב התביעה מעלה טענות ברורות המהוות עילה כנגד הנתבעים, אשר בהיותם מנהליה של הנתבעת יצרו מחלוקת פיקטיבית כדי להתחמק מתשלום דמי השכירות, ולכן קיימת עילה אישית כנגד המבקשים. 

6.     המבקשים לא הגישו תשובה במועד שנקבע.

7.     על דרך הכלל, כאשר פועלים אורגנים של חברה בשמה, הרי שאינם פועלים בשם עצמם, אלא מכוח תפקידם בחברה, ועל כן כל פעולתם במסגרת החברה מחייבת בדרך כלל את החברה ולא אותם באופן אישי. יחד עם זאת, קובעים הדין וההלכה הפסוקה, כי במקרים חריגים ונדירים ניתן "להרים את המסך" בין החברה לאורגנים הפועלים מטעמה (רע"א 6039/04 אורי לזנשטיין נ' דוד עובדיה (2005), ע"א 2792/03 אליעזר יצהרי נ' טל אימפורט בע"מ (2006) ).

8.     בענייננו, העילה לתביעה התבססה כעילה של הפרת חוזה. יש ממש בטענת המבקשים, כי מוטב היה לפרט ולהדגיש את העילות להרמת המסך, שהוא הליך חריג ויוצא דופן. כתב התביעה הדגיש כי החברה היא זו שהתקשרה בהסכם עם התובעת, והטענה להרמת מסך מפורטת באופן מעורפל בלבד.

9.     עם זאת, בתי המשפט מהססים במחיקה על הסף של תובענות בשלב כה מוקדם, על מנת לאפשר לצדדים את יומם בבית המשפט.          
סילוק על הסף של תובענה, הינו סעד קיצוני ובית המשפט יעשה בו שימוש במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל, בהם ברור כי גם אם התובע יוכיח את מלוא טענותיו לא יוכל הוא לזכות בסעד המבוקש (ר' רע"א 3068/12 ש.א.מ מרכז הגז בע"מ נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ, (2012) ; רע"א 8524/10 טיב טעם הכרמל תעשיות נ' פרימיוס קלאס (2011) ; רע"א 410/11 סלאלום ואח' נ' ברדיצ'ב ואח' (2011)).      
עיון מעמיק בכתב התביעה מלמד כי ניתן לקרוא בין השורות גם טענה זו להרמת מסך, ולכן נראה לי כי דין המחלוקת להתברר במסגרת התיק עצמו, ואין מקום למחוק את התביעה כנגד הנתבעים בשלב זה.

10.נוכח כל האמור הבקשה נדחית.

11.באיזון שבין העדר פירוט מלא ומפורט כראוי בכתב התביעה באשר לנסיבות המצדיקות הטלת אחריות אישית על הנתבעים כאמור, ובין בקשת הנתבעים שנדחתה - אינני מוצא מקום לעשות צו להוצאות.

12.מועד קדם המשפט נותר בעינו.

המזכירות תשגר ההחלטה לב"כ הצדדים.

             ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ד, 23 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.