לפני בקשות הדדיות של הצדדים הנסבות על הליכי גילוי ועיון במסמכים ומתן תשובות לשאלונים.
א.
ההליך והצדדים לו
1. ברקע ההליך מערכת יחסים עסקית בין הצדדים שיסודה בהסכם למתן שירותים מיום 1.9.2005 (להלן
ההסכם). על-פי ההסכם התחייבה גל אור מרכזים רפואיים בע"מ (להלן
התובעת) לספק לשירותי בריאות כללית (להלן
הנתבעת) שירותי רנטגן ואולטרסאונד במכון התובעת ביישוב סחנין (להלן
השירות ו
המכון). השירות נועד באופן בלעדי למבוטחי הנתבעת.
2. ההתקשרות על-פי ההסכם תמה ביום 31.8.2009 בנסיבות שבעלי-הדין חלוקים לגביהן. לטענת התובעת נועד ההסכם לעמוד על מכונו למשך תקופה בת תשע שנים והודעת הנתבעת על סיומו בטרם מלאה התקופה מהווה הפרה יסודית של התחייבויות הנתבעת כלפי התובעת. הסכום שנתבע בתובענה העיקרית בגין הפרת ההסכם הועמד על 1,570,000 ש"ח. מנגד עמדת הנתבעת היא שההסכם הוגבל לשלוש שנים ולשנת אופציה אחת נוספת, ומשהסתיימה תקופה זו באה ההתקשרות לידי גמר מאליה מבלי שהייתה כרוכה בכך הפרה של ההסכם.
3. בגדרה של התובענה שכנגד עתרה הנתבעת לחייב את התובעת בהשבת סכום לגביו נטען ששולם לתובעת ביתר במהלך ההתקשרות שיסודה בהסכם, בסך של 1,596,230 ש"ח. עוד טענה הנתבעת להפרת ההסכם על-ידי התובעת בכל הקשור להיקף השירות שסופק למבוטחי הנתבעת על-פי ההסכם ולטיבו.
ב.
המסגרת הנורמטיבית
1. הליכי גילוי ועיון במסמכים, כביטויים בתקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, נועדו לסלול את הדרך לקיום הליך משפטי המתברר "בקלפים פתוחים" באופן שתואם את ייעודו להגיע לחקר האמת. מספר עקרונות מנחים מתווים את גבולותיה של חובת הגילוי ואת היקף זכותו של בעל-דין לעיין במסמכים המצויים בידי הצד האחר או בשליטתו [רע"א 9322/07
Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ בפסקאות 9-7 והאסמכתאות שם (טרם פורסם, 15.10.2008)].
2. תנאי ראשון שאין בלתו לקיומה של חובת גילוי הוא בהיות המסמכים המבוקשים רלוונטיים למחלוקת. דרישת הרלוונטיות פורשה באופן רחב. חובת גילוי הוחלה גם על מסמכים שתועלתם להליך המשפטי אינה ישירה, לרבות כאלה שבבוא היום לא יהיו קבילים כראיה. "[...] הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא 'לדוג' בענייניו של בעל דין, אין לגלותו [...] ודוק: לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה 'דיג אסור'" [רע"א 6546/94
בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60 (1995)]. הרלוונטיות נתחמת על-פי כתבי-הטענות ו"דיג" במסמכי הצד שכנגד אינו פסול כשלעצמו אלא רק אם מטרתו לאתר תיעוד שלא לצורכי ההליך התלוי ועומד [רע"א 8290/01
איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ (לא פורסם, 22.8.2002)].
3. עת נבחנת בקשה לגילוי ועיון במסמכים לא נדרש שהרלוונטיות שלהם תהיה ודאית ודי בכך שיש יסוד סביר להניח שעשויה להיות להם חשיבות בהמשך ההליך. דרישת הרלוונטיות עשויה להתקיים לא רק בהתייחס למסמך ספציפי אלא גם לגבי סוג מסמכים [ע"א 40/49
כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950); רע"א 2534/02
שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 196 (2002)]. ככל שהטענה שלשם הוכחתה מתבקש הגילוי אינה חסרת שחר או נטולת יסוד על-פניה, אין לומר שמדובר בגילוי מסמך שאינו רלוונטי [רע"א 6649/07
המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (טרם פורסם, 25.12.2007)].
4. לצד שאלת הרלוונטיות נבחנת גם מידת ההכבדה שתיגרם כתוצאה מן הגילוי המבוקש. ככל שמידת הרלוונטיות של מסמך ברורה וגלויה יותר, ותלותו של בעל-הדין המבקש את הגילוי בחשיפת המסמך גוברת, כך תגדל הנכונות להרחיב את חובת הגילוי גם אם כרוך בכך מחיר שביטויו בתוספת הכבדה על בעל-הדין האחר. מתדיין שבפיו טענה להכבדה לא סבירה הכרוכה בהטלת חובת גילוי נדרש לפרט ולהצביע על קושי ספציפי הניצב בפניו, ולא די לשם כך בטענה כללית [עניין
שמשון, שם, בעמ' 196; עניין
Gerber, שם, בפסקה 8]. בה בעת אין פירושה של חובת הגילוי שהצד שכנגד חייב לייצר או להפיק מסמכים, זולת אם ניתן לעשות זאת בהשקעה מועטה של מאמץ ומשאבים [רע"א 6715/05
מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (לא פורסם, 1.11.2005)].
5. יש ובקשה לגילוי מסמך ספציפי או סוג מסמכים מעוררת שאלות של חיסיון ופגיעה בפרטיות. לצד האינטרס שבגילוי האמת שלשמו נועדו הליכי גילוי ועיון קיימים אינטרסים מוכרים נוספים שאף הם מוגנים, ובכללם הזכות לפרטיות. האינטרס המוגן העיקרי שנזכר בפסיקה בהקשר של אי גילוי ראיה הוא הערך של הגנת הפרטיות כביטויו בחוק הגנת הפרטיות ובסע' 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זכות זו עומדת על מכונה בין שהיא מוגנת על-ידי חיסיון בר-קיימא המוכר בדין ובין אם לאו [ת"א (מחוזי חיפה) 995/05
ליפניצקי נ' מיקוד אבטחה שמירה שירותים ונקיון בע"מ (טרם פורסם, 30.11.2006)]. נקודת האיזון שאומצה נוטה להעדיף את הערך של חשיפת האמת על-פני חיסיון הנתפש כחריג.
6. בה בעת נודעת חשיבות לשאלה מי הוא זה שמעלה טענה לחיסיון או לפגיעה בפרטיות שעל-יסודה מבוקש למנוע גילוי או לצמצמו. נקודת האיזון בין גילוי לאי-גילוי עשויה להשתנות על-פי זהות הטוען, שמא מדובר בתובע או בנתבע [עניין
ליפניצקי, שם, בפסקה 20-18 והאסמכתאות הנזכרות]. נקודת האיזון מושפעת גם מכך שמדובר בפגיעה אפשרית בזכותו לפרטיות של מי שהוא עצמו אינו בעל-דין בהליך אלא צד שלישי. כאשר מסמכים שגילויים התבקש נוגעים לצד שלישי, ובעל-הדין מבקש הגילוי אינו מצביע על זכות העומדת לו לקבל את המידע הגלום בהם שהיא חיצונית ומוקדמת להליכי גילוי ועיון, יש לברר מה עמדת הצד השלישי בטרם תתקבל החלטה על-אודות גילוי המסמכים [בע"מ 3542/04
פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 20.6.2005); רע"א 11942/05
עירית מודיעין נ' צרפתי צבי ובניו בע"מ (טרם פורסם, 9.4.2006); בש"א (מחוזי ת"א) 18867/07
עו"ד מטלון נ' עו"ד רוזנצווייג (טרם פורסם, 14.1.2008)].
ג.
גילוי ועיון במסמכים
על-יסוד עקרונות אלה יש לבחון את הבקשות ההדדיות שלפני.
1. התובעת מבקשת לקבל מן הנתבעת שורה של מסמכים שעניינם בהתקשרות בין הנתבעת לבין ספק שירותים חלופי שבא בנעליה בכל הקשור למתן השירות לנתבעת, החל מיום 1.9.2009. בתוך כך התבקשו לא רק החוזה בין הנתבעת לבין הספק החלופי אלא גם מסמכים שהוחלפו בין הנתבעת והספק החלופי קודם לחתימת החוזה ביניהם ולאחריה.
טענות התובעת שעליהן נסמכת התובענה נסבות בחלקן על הטעמים בעטיים ביקשה הנתבעת להתנער מן ההסכם ולהתקשר בחוזה אחר עם ספק חלופי ועל המוטיווציה שעל-יסודה פעלה הנתבעת לשם החלפת נותן השירות. חשיפת החוזה עם הספק החלופי עשויה לכאורה לסייע לתובעת בהוכחת טענותיה. לפיכך מצאתי שיש להורות על גילויו. מאחר שהתובעת נטלה חלק במכרז שבעקבותיו נחתם החוזה עם הספק החלופי לא יהא בגילוי החוזה כדי לחשוף אותה יש מאין לתכנים שלא הייתה לה גישה אליהם קודם לכן [עמ' 6 לפרוטוקול מיום 29.11.2010]. ככל שהתובעת קיבלה לידיה, בקשר עם הליכי המכרז, את נוסחו של הסכם ההתקשרות ממילא לא יהא בגילוי החוזה בין הנתבעת לבין הספק החלופי כדי לפגוע בנתבעת או להזיק לה באיזה שהוא אופן. נוכח טענות התובעת היא זכאית להיווכח שהחוזה שנחתם עם הספק החלופי תואם את נוסחו של הסכם ההתקשרות שהוצג לה במהלך המכרז, זאת נוכח טענותיה על-אודות המוטיווציה שהביאה את הנתבעת לסיים את ההסכם עימה. הדברים עומדים בעינם גם אם אין התובעת תוקפת במישרין את הליך המכרז או את תוצאתו.
בה בעת אין מקום להורות על חשיפת התכתבות בין הנתבעת לבין הספק החלופי קודם לחתימת החוזה ביניהם. התכתבות כזו, שהתקיימה לכאורה במסגרת משא ומתן לקראת חתימת חוזה, חסויה מעצם טיבה כלפי צד שלישי כדוגמת התובעת. לא מצאתי שלהתכתבות זו נודעת רלוונטיות להכרעה בעניינים השנויים במחלוקת. הוא הדין בהתכתבות בין הנתבעת לבין הספק החלופי בכל הקשור לביצוע החוזה ביניהם. גם בה אין כדי לסייע בבירור טענות שבמחלוקת.
הנתבעת תגלה אפוא לתובעת ותעביר לעיונה את החוזה שנערך בינה לבין הספק החלופי, אך לא מסמכים נוספים הקשורים בהתקשרותה עם הספק החלופי ובמערכת יחסיה עמו.
2. הנתבעת מבקשת לקבל מן התובעת הסכמים שנכרתו בין התובעת לבין גורמים אחרים זולת הנתבעת בתקופה שמשנת 2001 עד 1.9.2005, מועד בו נכרת בין הצדדים ההסכם נשוא ההליך. נטען שהמסמכים נדרשים על-מנת לאמוד את טענת התובעת לפיה הייתה הנתבעת לקוחתה העיקרית של התובעת באותה תקופה.