ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
29894-08,6943-02-10
02/06/2011
|
בפני השופט:
נועה גרוסמן סגנית נשיאה
|
| - נגד - |
התובע:
יונה זרעיה
עו"ד גרשטיין
|
הנתבע:
1. אביעד שחר
2. אבי שחר אחזקות בע"מ
עו"ד ערן ישראל
|
| החלטה |
לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.
פסק הדין שביטולו מתבקש ניתן בישיבת יום 8.3.11, בהעדר התייצבות המבקש, הנתבע.
הנתבע טוען, כי הוא ובא כוחו לא התייצבו לאותו דיון מחמת טעות משרדית.
המבקש טוען, כי נדהם לקבל פסק דין בהעדר התייצבות.
המבקש סבור, כי יש ליתן לו יומו בבית המשפט, הואיל והעדר ההתייצבות נבעה לטענתו, מטעות אנוש ולא מכוונת זדון.
הבקשה נתמכה בתצהיר קצר בן שישה סעיפים, של ב"כ המבקש.
התצהיר נערך ביום 11.3.11 ובו נאמר:
"3. למרבה הצער, אנוכי ומרשי נפקדו מישיבה זו, עקב טעות משרדית שנפלה ביומנו של החתום מטה. ככל הנראה לא נרשם מועד הדיון ביומנו של החתום מטה מסיבה שאינה ידועה.
4. מבדיקה שנעשתה במרכז המידע באשר לישיבה שנתקיימה ביום 8.3.11 עולה כי ניתן פסק דין לטובתם של התובעים".
נדרשה תגובת המשיבים ואלה טענו, בתגובה מפורטת, כי אין מקום לביטול פסק הדין.
הם מגוללים בתגובתם התנהלות שיטתית לגרסתם, של המבקש, אשר באופן שיטתי אינו מתייצב להליכי משפט בתיק שבנדון ללא הסבר. לאחר מכן, כך הם טוענים, מופיע המבקש ובפיו שפע התנצלויות והסברים מהסברים שונים שאינם עומדים במבחן.
המשיבים טוענים, כי אין הצדקה להעדר ההתייצבות דנן וכי זהו דפוס התנהגות מקובל אצל המבקש כמפורט בסעיף 7 לתגובתם. הם מסבירים כי במשך שלוש שנים מתנהלת התביעה והיא מתמשכת עוד ועוד תוך שהם, וכן בית המשפט, מגלה אורך רוח בלתי מצוי לתקלות דיוניות של המבקש.
כך למשל ניתן פסק דין ביום 14.7.08 עקב העדר התייצבות של המבקש. פסק הדין בוטל בהחלטה מיום 15.1.09 תוך שהושתו על המבקש הוצאות.
המבקש המשיך בהתנהגותו, לטענתם, ולא הגיש תצהירי עדות ראשית תוך המועד שנקבע.
דיון שהיה אמור להתקיים ביום 19.1.11 נדחה ליום 8.3.11, מסיבה זו וכדי שתצהירי המבקש יהיו לנגד עיני בית המשפט בישיבת קדם משפט.
לדברי המשיבים, בסופו של דבר, לא טרח המבקש להתייצב לישיבה מיום 8.3.11 שנדחתה לפי בקשתו, למרות שהודעה על מועדה נמסרה לו כדין. כיום הוא מעלה טענות
"שגגה,חוסר הבנה וטעות", כמנהגו מימים ימימה.
המשיבים מצביעים על כך, שהם התייצבו לדיון לרבות מר אביעד שחר באופן אישי.
מר שחר התייצב נוכח הוראת בית המשפט להתייצבות בעלי דין, למרות מצבו הבריאותי, שבר חמור בשוק הרגל.
המשיבים גורסים, כי התנהלותו של המבקש, מהוה התנהגות רשלנית העולה כדי זלזול בהליכי משפט ואינה מצדיקה ביטול פסק הדין.