ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
29633-05
29/01/2013
|
בפני השופט:
מנחם (מריו) קליין
|
| - נגד - |
התובע:
אלי ניאגו
|
הנתבע:
1. אדיר א.מ.ייעוץ ניהול והשקעות בע"מ
2. ד. מ.
3. לב התמר השקעות בע"מ
4. הבנק הבינלאומי הראשון
|
| החלטה |
רקע
בפני תביעה כספית שהוגשה ביום 22.5.05 בסכום של 500,000 ש"ח.
עילת התביעה העיקרית מתמקדת בנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מניהול תיק השקעות בניגוד להוראות שניתנו ובצורה רשלנית החל מחודש 5/98.
לצערי הרב תיק זה התנהל עד כה בעצלתיים, תוך גרימת סחבת ועינוי דין רב לצדדים. משכך, קבעתי עוד ביום 24.5.12 שהתיק ישמע ביום 23.1.13 החל משעה 09.00 לכל היום, בכדי לסיים את עדויות ההגנה (עדותו של נתבע 2) ולשמוע סיכומים בע"פ מטעם ב"כ הצדדים ובכך לסיים את הסכסוך בהכרעה שיפוטית.
לדידי, אם מגיע לתובע כסף, אזי אין מקום לגרום לו לסבל ולעינוי דין מיותרים בדרך לקבלת הפיצוי המגיע לו עפ"י דין.
מאידך, אם מדובר בתביעה מופרכת מיסודה ללא עילה, כטענת הגנה, מן הדין לסלק אותה במהירות האפשרית משולחן ביהמ"ש.
המצב בו הדברים לא "נחתכים" לא לכאן ולא לכאן, גורמת לא רק לעינוי דין לצדדים ולגידול בהוצאות שהם מוציאים בגין ההליך המשפטי, אלא גם לנזק מצרפי לכלל המתדיינים אשר ממתינים לתורם בביהמ"ש ולמערכת המשפט עצמה המתויגת חדשות לבקרים, כמערכת שמתנהלת בעצלתיים וגורמת לנזק עקיף רב לציבור המתדיינים.
למערכת המשפט "אין ארנק ואין חרב" כאמרתו הידועה של השופט פרנקפורטר, כל שיש לה הוא אמון הציבור בה. סבורני שאמון זה יישחק עד דק אם לא נוכל להתמודד תוך זמן סביר עם הסוגיות המובאות להכרעה שיפוטית.
בקשות אחרונות וטענות הצדדים
בתאריך 11.12.12 הגישה ב"כ הנתבעים 1-2 בקשה להורות על מינוי אפוטרופוס לדין לנתבע 2 ולדחות את מועד דיון ההוכחות, ללא תאריך.
בבקשתה ציינה ב"כ הנתבעים 1-2 שמצבו הנפשי של הנתבע 2 הינו בכי רע ולא ניתן לקיים שיחה נורמלית איתו. הוא איננו מדבר בהגיון ברוב הפעמים, נראה מנותק מן המציאות, מתפרץ על היושב מולו ללא סיבה וניכר כי הוא שרוי בדיכאון וביקשה החלטה
במעמד צד אחד. באותו יום נתתי החלטה ולפיה:
"דחיית דיון הוכחות בתיק משנת 2005 מהווה פגיעה משמעותית בזכויות הדיוניות של הצדדים האחרים בתיק.
לא ניתן לעשות זאת מבלי לקבל את תגובת יתר הצדדים לבקשה ולא ניתן לבקש תגובה מבלי להעביר העתק הבקשה על צרופותיה לצד שכנגד בהתאם לתקנות סד"א".
ביום 12.12.12 התקבלה תגובת ב"כ הנתבעת 4 המלומד. בתגובתו הקצרה ציין הנ"ל כי עדותו של נתבע 2 היא חיונית ביותר, גרסתו עומדת בסתירה לגרסת התובע ומינוי אפוטרופוס לדין לנתבע 2 לא יפתור את הבעיה העיקרית שהיא אי יכולתו להעיד כעת.
ביום 13.12.12 קיבלתי את תגובת התובע לבקשה. בתגובתו, ציין ב"כ התובע המלומד שעדותו של הנתבע 2 חשובה להליך וחקירתו משמעותית, חיונית ונדרשת לשם הוצאת הצדק לאור. גרסת הנתבע 2 חולקת על גרסת התובע ועל כן יש לעמתה בבית המשפט. כמו כן, מינוי אפוטרופוס לנתבע 2 מחייבת פניה לבית משפט לענייני משפחה וקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
ביום 22.12.12 הוגשה תשובתה של ב"כ הנתבעים לתגובת התובע. לטענתה כשמדובר בבקשה למינוי אפוטרופוס לדין, לתיק זה באופן ספציפי מכוח תקנה 32(ב') לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 ולא במינוי אפוטרופוס מכוח חוק הכשרות המשפטית, יש לבית משפט זה סמכות לדון ולהכריע בדבר.
העדת הנתבע 2 וחקירתו על תצהירו לא יכולה להתקיים כעת שכן הוא איננו מסוגל להעיד בבית משפט ומתן עדות בבית משפט ידרדר את מצבו הנפשי, משכך אין לחקור אותו בחקירה נגדית שכן הדבר מסכן את בריאותו. במקרה כזה יש להמתין שמצבו הרפואי ישתפר ואז לחוקרו.
באותו יום נתתי החלטתי כדלקמן:
"1. אני סבור שהאמור בסיפא סעיף 7 לתשובה הוא הפתרון הנכון, היעיל והצודק בנסיבות של תיק זה ואני מפציר בצדדים להגיע להסדר דיוני כאמור שיאפשר לסיים כעת שלב ההוכחות בתיק, להורות על הגשת סיכומים וליתן פס"ד במהירות האפשרית.