ת"א
בית משפט השלום בכפר סבא
|
2715-07-12
17/01/2014
|
בפני השופט:
רחל קרלינסקי סגנית הנשיאה
|
| - נגד - |
התובע:
1. אשפרוט לי בע"מ
2. שלום מורבר
3. אסתר מורבר
4. לירון מורבר
|
הנתבע:
הדר מונדיאל בע"מ
|
| החלטה |
1. בפניי בקשה להורות למשיבה להפקיד ערובה לתשלום הוצאות המבקשים בסכום שלא יפחת מ- 100,000 ש"ח או סכום אחר שיקבע מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.
2. ענינה של התביעה- בסך 2.5 מיליון ש"ח שהגישה המשיבה לנוכח הספקת שירותי חקלאות ושווק לחברת א.ש.ל.י. גידול ,מיון ושווק תוצרת חקלאית בע"מ (להלן- החברה )בשנת 2005 . עילות התביעה מבוססות על טענות להרמת מסך, בין המבקשים לחברה ובין חלקם לבין המבקשת 1 בטענת תרמית ואשר כתוצאה מהתנהלות המבקשים, הותירו את המשיבה חסרת כל פעילות עסקית.
טענות המבקשים
3. לטענת המבקשים יש לסלק את התביעה בהיותה בעלת סיכויים קלושים ביחס לרוב המבקשים ומנוהלת באופן טורדני וקנטרני. כמו כן דינה להמחק מחמת התיישנות, היעדר יריבות, והיעדר עילה .ממילא כל הטענות הינן כבושות וחסרות כל שחר לאחר שהמשיבה ניהלה בעבר (לפני יותר מ- 7 שנים) הליכים בתיק כינוס הנכסים של החברה (בתיק פש"ר (ת"א) 1795/05), ומאז ועד להגשת התביעה לא הועלתה כל טענה מצדה כנגד המבקשים. התביעה דורשת כלאחר יד "הרמת מסך" בעוד שמדובר בסעד שיינתן במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות.
4. המשיבה הינה חברה חדלת פירעון שהפסיקה פעולתה ב- 2007 ולא טרחה לפרט בתביעה את מענה כנדרש, והסתרת מקום מושבה ימנע מהמבקשים את האפשרות להיפרע ממנה לכשיפסקו הוצאות כנגדה.
5. התביעה הוגשה מלכתחילה בסך מיליוני ש"ח לביהמ"ש שאינו בעל הסמכות ורק לאחר שהועבר התיק לביהמ"ש המחוזי הופחת סכום התביעה ע"מ לשוב לבימ"ש השלום. כמו כן המשיבה נמנעה מלשלם אגרת בימ"ש ורק משבקשותיה לפטור נדחו שילמה את האגרה באיחור ניכר.
טענות המשיבה
6. לטענת המשיבה השימוש בתקנה 519 ייעשה במקרים חריגים בלבד ,שכן הטלת ערובה על צד להליך יש בה משום פגיעה בזכותו הקניינית. ממילא קשה להכריע בערכאה ראשונה כי סיכויי התביעה להתקבל הינם נמוכים, אלא אם מדובר בתביעת סרק מובהקת.
7. עתוי הגשת הבקשה רק כשנה לאחר שהחלו בהליכים מחייב את דחייתה.
8. מטרת המבקשים היא לגרום למשיבה לבטל את תביעתה הצודקת וציון חדלות פירעונה של המשיבה ועובדת תיקי ההוצל"פ בעניינה נועדו לגרום לה להפסיק את ההליכים.
דיון
9. תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי מסדירה את סוגיית הפקדת ערובה להוצאות של נתבע כאשר תכליתה מניעת תביעות סרק. נקבע לא אחת כי ביהמ"ש מצווה להפעיל שיקול דעת זהיר על מנת שלא לפגע בזכות הגישה לערכאות של מי שאין בידו האמצעים.
(ראה: רע"א 544/89
אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647 (1990) וכן ע"א 2808/00
שופר סל בע"מ נ' אורי ניב, פ"ד נד (2) 845 (2000).
9. בבואו להפעיל את שיקול דעתו יבדוק ביהמ"ש את סיכויי התביעה ,מורכבותה
שיהוי בהגשת התביעה וכן מיהות הצדדים. במסגרת זו ניתן אף משקל למידת תום הלב בנקיטת ההליך.
(ראה רע"א 2146/04
מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים ואח', פ"ד נח (5) 865 (2004).
10. הואיל ועסקינן בתאגיד יש מקום לפנות להפעלת סמכות ביהמ"ש על פי סעיף 353 א לחוק החברות תשנ"ט- 1999 הקובע כי :
.
הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."